פורום פסיכיאטריה - עמוד 1443

לחווה שלום, לדבריך, הנ"ל מקבלת זריקת מודיקט, שהיא תרופה אנטי פסיכוטית מאוד יעילה בשילוב עם אטומין כל ערב, שגם זו תרופה אנטי פסיכוטית שיעילה במיוחד במצבים פסיכוטיים מאניים. הרודל זו תרופה נגד תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול האמור. לאור האמור, ומבלי לראות את הגברת ומבלי לקבל את פרטי ההיסטוריה שלה, נראה לי שלא בדיכאון היה מדובר, אלא במחלה פסיכוטית כלשהי. תומכת בכך העובדה שהיא פעילה ושמחה למרות הטיפול הכבד. הרבה פעמים רואים חולים מסוג זה שברגע שמורידים אותם מהטיפול שהם מקבלים במשך שנים או מחליפים אותו, החולה יוצא מאיזון וקשה מאוד להחזירו לאיזון. תמיד כדאי לעשות רביזיה של המקרה, אך צריך מאוד להיזהר בשינויים. יתרה מכך, אני בספק רב שתרופות "טבעיות" שהן לא פחות כימיקלים ואולי יותר כימיקלים מתרופות סינתטיות, יכולות לאזנה. אני בדרך כלל לא אוהבת לשנות לחולה תרופות כאשר הוא מאוזן. במידה והוא יוצא מאיזון, אז יש מקום לנסות להכניס שינויים. מכל מקום, אם תרצי, תתקשרי אליי לנייד: 050-3242021. בברכה, דר' קרני רובין

לרעות שלום, 1. בולימיה היא הפרעה שמשלבת כפייתיות עם דיכאון, כהפרעה כפייתית יש צורך לטפל בה דווקא ב-SSRI's במינון גבוה (ולא של 10 מ"ג ציפרלקס) בשילוב עם טיפול התנהגותי עם דיאטנית או נטורופת. בלא השילוב, הרבה פעמים רואים את מה שקרה לך עם הפרוזאק. 2. מכל התרופות שמנית, פבוקסיל היא התרופה היחידה שהיא מקבוצת ה-SSRI's והיא אפקטיבית בהפרעה כפייתית. יחד עם זאת, אני נמנעת מלתת פבוקסיל לבולימיה מאחר ותרופה זו יכולה לגרום לעליה במשקל, בניגוד לפרוזאק. 3. ניתן לתת פרוזאק עד 80 מ"ג, למרות שמנסיוני, על פי רוב מטופלות מסתדרות על 60 מ"ג. 4. בתקופות של לחץ או בתקופות של חוסר לחץ, יכולה להיות החמרה של הבולימיה, כפי שיש החמרה של סימנים כפייתיים. זה עדיין לא אומר שמדובר בכישלון טיפולי. 5. איני סבורה שאיקסל, רמרון, אדרונקס או זייבן יכולים לעזור לך. 6. טופרניל או פרמוניל יכול להיות, אך במינונים מאוד גבוהים אשר גורמים לתופעות לוואי בלתי נסבלות. לאור כל האמור לעיל, אני הייתי ממליצה על חזרה לפרוזאק במינון גבוה בשילוב עם טיפול התנהגותי תזונתי והרבה עבודה על כך. כמובן שעליך לחזור לפסיכיאטר שיכוון אותך. אשר לתלונתך על כך שלא נענית במשך 4 ימים, צר לי, אך בחג איני סבורה שזה בלתי סביר. בברכה, דר' קרני רובין

לירון שלום, אין בעיה בלקיחת שתי התרופות ביחד. בברכה, דר' קרני רובין

לגידי שלום, ריטלין בהחלט אינו גורם לעלייה במשקל, לא במבוגרים ולא בילדים. האמת היא, שההפך הוא הנכון. אם הייתה עליה במשקל, צריך לחפש גורמים אחרים. בברכה, דר' קרני רובין

לירון שלום, אין טעם להוריד את מינון הדפלפט, כי הטיפול יהיה כמו להיות חצי בהריון. אין ספק שצריך לדבר עם הרופא ולהסביר כי התרופה גורמת למטופל מצב של עייפות ושהוא רדום. ניתן להחליף את התרופה או בליתיום, או באביליפיי, אך זה צריך להיעשות בפיקוח של רופא. הדפלפט בהחלט יכולה לגרום לעייפות ורדימות, אני בספק שהיא גורמת לפחות שמחה, וייתכן שהמצב הרגשי הוא תוצאה של דיכאון קל. בברכה, דר' קרני רובין

לקורל שלום, 1. לגבי השפעת הכדורים שאת מקבלת, ריספרידל הינו אנטי פסיכוטי מהדור החדש במינון נמוך (ואת מקבלת מינון נמוך). הוא כדור מרגיע. קלונקס הינו כדור הרגעה. אף אחד מהם איננו כדור נוגד דיכאון. האם ייתכן כי הפסיכיאטרית איננה סבורה שאת בדיכאון? יש תרופות נוגדות דיכאון רבות, יש קבוצה הנקראת SSRI's הכוללת: פרוזאק, פאבוקסיל, סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס ולוסטרל. יש להם גנריקות, שעל חלקן יש הרבה תלונות. הקבוצה השנייה היא של ה-SNRI's ובכללם: אפקסור (וויאפקס), סימבלטה ואיקסל. 2. במהלך החיים 20% מהאוכלוסיה יסבלו מדיכאון, זו מכת המאה. גל ראשון של דיכאון אינו אומר, לדעתי, דבר על מידת התורשתיות של הדיכאון. האם יש מישהו במשפחה שסובל מדיכאון? 3. לא ברור לי מדוע את רצה ישר לאימוץ ילדים (מתוך המחשבה שאת "נגועה" ועדיף שלא תלדי ילדים?). למיטב ידיעתי, דיכאון אינו מהווה עילה למנוע אימוץ של ילד. וודאי לא דיכאון שאירע בצבא. יחד עם זאת, אני סבורה שאין סיבה בעולם שלא תלדי ילדים, ועם חום ואהבה שיגדלו להיות אנשים שמחים. במידה ואת זקוקה לעזרה, את יכולה להתקשר אליי לנייד: 050-3242021. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

תודה על התשובה שלך, זה חשוב לי :) למרות המינון הנמוך של הכדורים, יש לי את רוב תופעות הלוואי שמקשות עליי ביום יום, במיוחד עכשיו שאני במסגרת של הצבא. קראתי עליהם מלא ולפי מה שהבנתי זה מתאים לביטויים של מאניה וסכיזופרניה. הדיכאון התחיל חצי שנה לפני הצבא. כל פעם לתקופה של 3 שבועות. כרגע זהו מצב של פעם ככה ופעם ככה.. לגבי הפסיכיאטרית.. היא חושבת שיש לי סיפטומים של סכיזופרניה שבעקבותיו בא הדיכאון. כרגע היא לא סגורה על המצב. אדבר איתה לגבי החלפת כדורים. תמיד הרגשתי נגועה. אף אחד במשפחה לא סובל מדיכאון. ובכללי, אימוץ זה דבר טוב. הפחד הוא- שיסתכלו לי בתיק האישי ויראו שאני בטיפול פסיכיאטרי ושאני על כדורים ולא יאפשרו לי לאמץ. זה יהרוס לי את החיים ואז.. לדיכאון יהיה סיבה וזה לא יהיה סתם משו שנופל עליי בלי סיבה כלשהי. חג שמח :))

לקורל שלום, זה שיש לך תופעות לוואי כבר על מינון נמוך, מדבר נגד זה שיש לך סכיזופרניה. גם דרך חשיבתך והתבטאותך אינם תואמים תהליך סכיזופרני. האם יש מישהו במשפחה שהוא סובל מסכיזופרניה? מה כוונתך כשאת אומרת שתמיד הרגשת נגועה? איני סבורה שהתיק שלך יכול ליצור בעיה באימוץ. מכל מקום, תמיד אפשר להילחם עבורך, כל עוד לא תסבלי מסכיזפרניה, וכאמור - אני מרימה על האבחנה הרבה סימני שאלה, תוך ההסתייגות שלא דיברתי איתך ולא פגשתי אותך פנים אל פנים. אני מכל מקום הייתי מנסה כדורים נוגדי דיכאון ועולה בזהירות במינון. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

היי קורל, אני לא יודעת אם תקראי את זה, אבל קראתי את ההודעות שלך וחשוב לי להזהיר אותך מלהדביק לעצמך כל מיני "תוויות" שיכולות להיות מאוד לא נכונות, כמו שאמרה בעצם ד"ר רובין. אנחנו חיים בעידן שבו כל אחד יכול לגלוש באינטרנט ולמצוא לעצמו מחלת נפש שהוא מתאים לרוב הסימפטומים שלה, ובכלל, בתקופה הזו, ה"פסיכיאטרית", יש אווירה שמאוד עוזרת לחשוב שיש לך "בעיה נפשית" חמורה (יש גם פסיכיאטרים עם יד מאוד קלה על ההדק מבחינת אבחונים ומתן תרופות) בשעה שהרבה פעמים פשוט אין לך: יכול להיות שאת בתקופה מאוד קשה בגלל הצבא (גם אני נכנסתי לדכאון בצבא), יכול להיות שאת רגישה מאוד וצריכה להבין איך להתייחס לעצמך טוב יותר. אני מכירה מקרוב את הדברים שאת מתארת, אבל בבקשה קחי בחשבון שיש הרבה אנשים שמרגישים "נגועים" כל חייהם, לפעמים כי קשה להן למצוא הבנה במשפחה, לפעמים כי האופי שלהם קצת רגיש מדי או קצת שונה מהסביבה שלהם - אפשר לטפל בזה, אל תמהרי להחליט שאת סובלת ממחלת נפש! הניסוחים שלך בכלל לא נשמעים כאלה. אני מכירה פסיכיאטרים לא מספיק טובים שאיבחנו אנשים בבעיות שאין להם - רק בגלל שהם היו בתקופה קשה, סבלו מקשיים במשפחה ועם ההורים וכו' - ועכשיו הם בעצמם בטוחים שהם בעייתיים וחייבים טיפול תרופתי רציני. זה הרבה פעמים פשוט לא נכון. אם תרצי להתכתב איתי ולדבר עוד אני אשמח, תגיבי להודעה.

לקורל שלום, בתגובה למה שנכתב אליך על ידי א', איני יכולה שלא להסכים עם הפיסקה הראשונה שבדברים שכתבה, ובמיוחד עם המלצתה לא למהר ולהדביק לעצמך תוויות. בברכה, דר' קרני רובין

ללימור שלום, התקפי חרדה אינם מתפתחים מסחרחורות, אלא ממחשבות כמו זו שהייתה לך: "אולי זה התקף לב?", או שהם יכולים להתפתח גם מכעס שלא הוצא החוצה (מדובר בהפרשת אדרנלין, במנגנון טבעי שנקרא מנגנון הבריחה או התקיפה שמאפיין את כל בעלי החיים ואותנו בכללם). מאחר והמנגנון זהה גם לפחד "אולי יש לי התקף לב?" וגם לכעס, גם הסימנים זהים ולעיתים אנשים חרדתיים מתקשים להבדיל בין כעס לחרדה. כן, חווית התקף חרדה כתוצאה מהכאבים בשיניים שהחלטת שהם מטיב שונה, ומרגע שעבר לך בראש שיש לך התקף לב הופיעו גם כל הסימפטומים הנלווים. יצויין כי בגיל 28 קרוב לוודאי שעדיין את פורייה, ועל פי רוב כל זמן שיש מחזור חודשי אין התקפי לב. בברכה, דר' קרני רובין

ליב1984 שלום וחג שמח, הבעיה עליה אתה מתלונן שכיחהבמינונים גבוהים של פרוזאק. אני מבינה מהמינון שאתה סובל מ-OCD. האם הושג שיפור? האם השיפור התייצב מעט? אם כן הייתי מתייעצת עם הפסיכיאטר על אפשרות של הורדה מאוד איטית של המינון, כמו ב-20 מ"ג תחילה ולחכות חודשיים ובאם אין החרפה שוב אך הפעם ב-10 מ"ג ולחכות חודשיים ואם אין החרפה בעוד 10 מ"ג. ירידה מסוג זה מאפשרת עליה מידית למינון שלפני אם חלה החרפה. בנוסף הייתי משלבת טיפול התנהגותי קוגניטיבי שגם הוא עוזר בהתמודדות עם סימפטומים קלים. בתקוה שהייתי לך לעזר ובברכת חג שמח דר' קרני רובין

אני סובל מבעית קשב וריכוז וגם פחדים וגם אם דיכאונות

אז מדוע את מקבלת מינון כה גבוהה? בדרך כלל זה מינון שמשתמשים בו ל-OCD. להפרעות קשב עדיף RUTALIN עך צורותיו השונות. לחרדה מספיק בדרך כלל 40 מ"ג. כך גם לדיכאון וניתן לשלב את שניהם. בלי פרטים יותר מלאים קשה ליעץ מעבר לכך. לדעתי עליך ךהתיעץ שוב עם הפסיכיאטר המטפל או לפנות ליעוץ נוסף לקבלת חוות דעת נוספת עם כל ההיסטוריה התרופתית שלך. בברכה דר' קרני רובין

סליחה, שם התרופה עליה אני שואלת הוא סטרטה ולא סירוטה. בתודה מראש (-:

שלום וחג שמח, אינני פסיכיאטר של הילד ולכן אינני מטפלת בילדים בגיל הרך. עליך לפנות להתיעצות עם פסיכיאטר של הילד. בנוסף אולי כדאי להתיעץ עם מרכזים שנתמחיםבנושא כמו זה שיש בשערי צדק בירושלים שבראשו עומדת פרופ' ורדה גרוס. ככלל לדעתי עדיף לנסות תחילה את הריטלין שזו תרופה מוכרת יותר. צריך לזכור שאין תרופה ללא תופעות לואי. התגובות הן מאוד אינדבידואליות, אך העצה שקבלת על פניה נשמעת לי הגיונית. יחד עם זאת ראוי שתתיעצי כאמור. בברכת חג שמח דר' קרני רובין

לליאת שלום, קודם כל, בת כמה את? שנית, האם נבדקה פעילות בלוטת התריס? אני מתכוונת לבדיקה מלאה של TSH, FT4,FT3 או T3. במיוחד חשוב הרמה של ה-T3/FT3 מאחר והרבה פעמים ניתן להוסיף T3 כמתגבר לנוגדי הדיכאון. לא ברור לי הרעיון של לתת פריזמה ופלוטין. שניהם הם אותה תרופה. במילים אחרות, לפני שנה קיבלת 80 מ"ג של פרוזאק. אשר לטיפולך כיום, האם את מקבלת 80 מ"ג פרוזאק (60+20) ו-225 מ"ג וויאפקס? אם כן, נראה לי שהרוקח צודק. אשר לפיברומיאלגיה, הייתי ממליצה על סימבלטה במקום הפרוזק, הוויאפקס והליריקה, ייתכן שיחד עם T3 (תלוי ברמתו בדם). כמו כן, לדעתי יש מקום לבדוק שקיעת דם, רמה של ANA, נוגדנים נגד DNA, נגד ריבוזומים וכן רמות של פקטור C3. בקיצור, בדיקות לאפשרות של מחלה אוטואימונית. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

ד"ר קרני תודה לתשובתך! גילי 49 בקרוב. אכן פריזמה ופלוטין אותה תרופה,אני אמורה לקבל 80 מ"ג(נראה לי שהשילוב לעזור לי כספית) התרופות שאני אכן מקבלת.... וויפאקס225 מ"ג 80 מ"ג ריטלין SR פרוזאק 80 מ"ג השיקול לתת לירקא,היה בגלל שהסימבלטה דומה לוויפקס,הרופא חושב שלא כדאי לגעת בוייפקס,גם שמנתי בגלל הסרוקסט.הוויפאקס חדש עבורי(שלושה חודשים) בבדיקות לפני 3 שנים הB12 היה ברמה של 111 מקבלת זריקות. ויטמין D היה לאחרונה ברמה של 4.7 נותנים לי טיפות ויטמין D 4000 יחב"ל ליום לאחרונה אני במעקב של אנדוקרינולוג,בגלל ויטמין D ,גם הפראטירואיד גבוה. לאמר את האמת אני דיי מיואשת,מרוב כאבים,עייפות,קושי,בכל דבר, נוסף לזה החרדות! הרבה פעמים נראה לי שבגלל ההבחנות שיש לי,הדיכאון והפיברומיאלגיה.לא ממש מתייחסים למה שעובר עלי!!!! תודה לך ד"ר קרני חג שמח

לליאת שלום וחג שמח, עדיין איני מבינה את השילוב שאת מקבלת. נראה לי כי יש מקרים שכדאי לקבל חוות דעת נוספת (פסיכיאטרית) לגבי הטיפול המומלץ. לאור הרמות הגבוהות של הורמון הפרהתירואיד בשילוב עם הכאבים המפושטים - האם נשללה פרהתירואיד אדנומה? האם בנוסף לכך נעשתה בדיקה של צפיפות העצם בכדי לשלול התחלה של אוסטיאופורוזיס. על פניו נראה לי שיש לשלול דברים אלו לפני שמדברים על פיברומיאלגיה, אבחנה אשר הדעות עליה חלוקות. יתרה מכך גם חוסר בויטמין D תורם ויתכן אף גורם לדיכאון ואותו דבר נכון לגבי חוסר בויטמין B12. לדעתי יש הכרח לשיתוף פעולה בין האנדוקרינולוג לבין הפסיכיאטר כי יש כנראה שילוב של מספר גורמים אשר תורמים למצבך. אני מקוה שאני לא הכבדתי עליך יותר מדי עם כל הנ"ל, אך אני מאמינה כי חולה חייב קודם כל להבין ואז להחלןיט כיצד רצונו להתמודד. אשמח להמשיך ולעמוד לרשותך. בברכת חג שמח דר' קרני רובין

לליאת שלום וחג שמח, עדיין איני מבינה את השילוב שאת מקבלת. נראה לי כי יש מקרים שכדאי לקבל חוות דעת נוספת (פסיכיאטרית) לגבי הטיפול המומלץ. לאור הרמות הגבוהות של הורמון הפרהתירואיד בשילוב עם הכאבים המפושטים - האם נשללה פרהתירואיד אדנומה? האם בנוסף לכך נעשתה בדיקה של צפיפות העצם בכדי לשלול התחלה של אוסטיאופורוזיס. על פניו נראה לי שיש לשלול דברים אלו לפני שמדברים על פיברומיאלגיה, אבחנה אשר הדעות עליה חלוקות. יתרה מכך גם חוסר בויטמין D תורם ויתכן אף גורם לדיכאון ואותו דבר נכון לגבי חוסר בויטמין B12. לדעתי יש הכרח לשיתוף פעולה בין האנדוקרינולוג לבין הפסיכיאטר כי יש כנראה שילוב של מספר גורמים אשר תורמים למצבך. אני מקוה שאני לא הכבדתי עליך יותר מדי עם כל הנ"ל, אך אני מאמינה כי חולה חייב קודם כל להבין ואז להחלןיט כיצד רצונו להתמודד. אשמח להמשיך ולעמוד לרשותך. בברכת חג שמח דר' קרני רובין