פורום פסיכיאטריה - עמוד 1445
פרופ' ערד קודש
5.0
( 9 חוות דעת )
פרופ' ערד קודש מנהל את מערך שירותי בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, לשעבר מנהל מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות. כמו כן הוא משמש כאיש סגל בפקולטה למדעי הבריאות והרווחה באוניברסיטת חיפה ופרופסור בחוג בריאות נפש קהילתית.
בעבר היה אחראי על מחלקת אישפוז יום במרכז לבריאות הנפש לב השרון.
במסגרת מרפאתו מטפל פרופ' קודש במגוון הפרעות: הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח ודיכאון, פסיכוזות וסכיזופרניה הפרעות אישיות, הפרעות פסיכיאטריות של הגיל המבוגר.
מרפאתו של פרופ' קודש מאפשרת גם טיפול מרחוק באמצעות שיחות וידאו, דבר המאפשר הנגשת הטיפול לאזורים מרוחקים ולבעלי מגבלות המרותקים לביתם.
כחלק מתפיסת הטיפול בקשיש מבצע פרופ' ערד קודש ביקורי בית.
פרופ' ערד קודש משמש כמומחה בתחום הפסיכיאטריה ונותן חוות דעת משפטית עבור בתי המשפט.
-
רגוע בחוץ אך עצבני עם הילדים
אריק 08/04/2011 | 16:39שלום לך, אני גבר נשוי בשנות ה- 30 ואב לילדים. מה ניתן לעשות, ואיך ניתן להסביר את העובדה שאני בדרך כלל אדם רגוע, מסביר פנים ומשתדל לחייך (לפעמים חיוך או צחוק מתבטאים באילוץ עד כדי סוג של כאב בשרירי הפה, וכאב "מוחי", כאב של "כל כך לא בא לי לחייך או לצחוק" [סוג של דיכאון כנראה]) אך כשאני יוצא עם הילדים לקניות, כל לחיצה שלהם על כפתור החלון ברכב מקפיצה אותי, כל זריקה של חפץ אחד על השני מרתיחים אותי, ובסופר - כל בקשה של "אבא תקנה לי" משגעים אותי, אני הולך בסופר עם העגלה והילדים מתחילים להשתולל, אני מרגיש שעוד שניה אני חורק שיניים וזורק את העגלה על תכולתה אל התקרה... , אני יודע שעלי לשמור על איפוק ולכן אני שומר את כל ה"קיטור" בפנים, ואח"כ כשאני מגיע הביתה, אני מרגיש "למה זה קורה לי, מה עובר עלי, מה יהיה איתי... אני חולה נפש..." אציין שזה חוזר על עצמו כל יום שישי. האם אכן ילדים יכולים "להוציא אדם משיוויון", או שאכן יש כאן מקרה שמצריך טיפול?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
רגוע בחוץ אך עצבני עם הילדים
דר' קרני רובין 12/04/2011 | 16:20לאריק שלום, ככלל, ילדים יכולים לפעמים להטריף את הדעת. יחד עם זאת, מתיאורך מצטיירת תמונה של הרבה כעסים שאתה מצליח לכסות עליהם בעבודה ובפני זרים. התיאור שלך של קושי לחייך והחיוך המאולץ וודאי שאינם מצביעים על שמחה, ומאוד ייתכן שהם אף מצביעים על דיכאון. אני סבורה שכדאי לך להיוועץ עם פסיכיאטר. אם יש לך שאלות נוספות, אל תהסס לפנות אליי שוב. בברכת חג שמח, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
מאניה דיפרסיה ואישיות גבולית
משה 03/04/2011 | 03:05שלום ד"ד אני בחור בן 25 שסובל מהפרעת אישיות גבולית לאחרונה הכרתי בחורה שבעברה היה לה מאניה דיפרסיה ויש לי כמה שאלות ברשותך. 1. מה הסיכוי של שילוב מאניה דיפרסיה ואישות גבולית מבחינת תורשתיות שילדינו יסבלו מאותה הפרעה או הפרעה/מחלה אחרת? 2. מה הסיכיוי בגנטיקה אם אני לוקח אשה בריאה ללא עבר נפשי? 3. האם נהוג להשתדך בעיות נפשיות עם בעיות נפשיות בגלל התורשה? כי תמיד חשבתי מי תרצה אותי עם ההפרעה שלי מי תיקח אותי? תודה מראש,הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
מאניה דיפרסיה ואישיות גבולית
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 19:16למשה שלום, מאניה דיפרסיה היא מחלה עם מרכיב גנטי. הסיכוי של אדם ממוצע לחלות בה הוא כ- 1.5%. למי שיש הורה אחד חולה, סיכוייו של הבן חלות עולים לכ- 10%. סיכוייו של ילד של הורה שלא חלה אך סבו היה חולה הם כמעט כמו הסיכויים של כל אחד באוכלוסיה לחלות ( כ-3%). הפרעת אישיות גבולית היא כ-5 פעמים יותר שכיחה בקרובים ביולוגיים מדרגה ראשונה של הסובל מהפרעה זו מאשר באוכלוסיה הכללית. וכן יש סיכון משפחתי מוגבר להפרעות הקשורות בשימוש בסמים, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ולהפרעות במצב הרוח. לא מצאתי מידע מדוייק יותר. אשר לשילוב, אני ממליצה כי תפנו לייעוץ גנטי כדי לקבל תשובות מדויקות יותר. יש בעיה של שידוך של "בעיות נפשיות עם בעיות נפשיות", יחד עם זה, הרבה פעמים מוצאים זוגות כאלה מאחר ולאחד קל יותר להבין את השני וגם יכולה להיווצר תמיכה הדדית. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
המשך
משה 06/04/2011 | 01:36ראשית תודה על תגובתך שנית מה הבעיה של שידוכים של בעיות נפשיות עם בעיות נפשיות תוכלי יותר לפרט? למה זה בעייתי? תודה מראשהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
תשובה לתגובה
דר' קרני רובין 06/04/2011 | 16:06למשה שלום, סוג הבעיות שיכולות להיווצר: 1. ירידה במצב הנפשי של האחד תגרום לירידה במצב הנפשי של השני. 2. הפרעות שונות, התורשה שלהן איננה דווקא אותו מצב. לדוגמא, מוצאים במשפחות של הפרעת אישיות גבולית אנשים עם דיכאון מז'ורי. בחולים מאנייים דיפרסיביים יכולים למצוא את כל הקשת, מחולים סכיזואפקטיביים ועד חולים דכאוניים. תורשה של שני הצדדים יכולה לתגבר אחד את השני. 3. למרות האמור, היו בטיפולי מספר זוגות שלכל אחד בו הייתה הפרעה אחרת, והם דווקא חיזקו אחד את השני. בברכת חג שמח, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תודה ועוד שאלה
משה 07/04/2011 | 04:56ידוע לך מה עושים במצב כזה בנושא של ילדים? הזוגות שהכרת הביאו ילדים? ואם כן איך הילדים היו? ממש תודההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
תשובה
דר' קרני רובין 07/04/2011 | 19:19למשה שלום, שני זוגות שטיפלתי בהם היו להם ילדים, ולשני זוגות אחרים לא היו ילדים. אשר לילדים, החשוב הוא לאהוב אותם, להסביר להם ולא לנסות להתחמק משיחה. הסבר יכול להיות בגיל צעיר: "אמא מרגישה לא טוב", או "אבא לא מרגיש טוב", לדוגמא. בגיל מבוגר יותר אפשר להסביר שזו מחלה ככל המחלות. כמו עם כל ילד, צריכים להיות ערניים למצבו ולבעיותיו. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
ירון 06/04/2011 | 17:44היי האם גם רופא בקופת חולים יכול לרשום מלטונין להכנה בבית מרקחת? ניסיתי אצל הרופא משפחה שלי דרךל "מכבי" והוא אמר שהוא לא יכול כי זה לא נמצא במחשב ורק סירקדין נמצא במחשב (אבל לצערי הבנתי שמלטונין בשחרור מושהה לא מתאים לבעיית שעון ביולוגי דחוי כמו שלי).. רציתי לנסות לשנות את הדפוסי שינה כדי לראות אם העייפות היא לא מהציפרמיל אלא אולי משום שביום יש יותר רעשים ואולי משום כך השינה ביום פחות יעילה מאשר בלילה...הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
צירקדין
דר' קרני רובין 07/04/2011 | 19:15לירון שלום, למיטב הבנתי, הצירקדין אמור לפעול יותר טוב להזזת השעון, מאשר מלטונין רגיל אשר החיסרון בו הוא שיש לו פיק ומיד אחרי זה נפילה של הרמה. מנסיוני, הצירקדין עובד מאוד יפה בהזזת השעה. אם אתה דווקא רוצה מלטונין ולא צירקדין, דומני שבית המרקחת שור טבצ'ניק יכול להשיגו. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
תרופות ועייפות
ירון 06/04/2011 | 17:41היי ד"ר קרני היקרה, מניסיונך תרופות ממשפחת הSSRI יכולות לגרום לעייפות/ישנוניות משמעותית שלא חולפת לאחר השבועות הראשונים של הטיפול וממשיכה כל עוד הטיפול נמשך? אחוז משמעותי של המטופלים מתלוננים על כך בפרקטיקה? מניסיונך יש הבדלים בין התכשירים השונים ממשפחת הSSRI בתחום הזה? למשל האם ציפרמיל נוטה לגרום לכך? האם פרוזק או לוסטרל לא נוטים לגרום לכך?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
תרופות ועייפות
דר' קרני רובין 07/04/2011 | 18:43לירון שלום, בדרך כלל, עייפות נעלמת לאחר מספר שבועות, כאשר מופיעה הטבה. מקרים חריגים הם כאשר תפקוד בלוטת התריס גבולי, ועקב הטיפול מופיע תת תפקוד או תת תפקוד סמוי של הבלוטה. עם פרוזאק לא רואים עייפות זו, אך לגבי לוסטרל בדומה לציפרמיל ולסרוקסט כמו גם הפאבוקסיל, רואים זאת רק בשבועות הראשונים ואחר כך זה נעלם. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
התמכרות קשה
בת-אל 13/12/2010 | 20:17אני בת 23, נרקומנית לשעבר, אני לוקחת את סובוטקס, שהיא תחליף הסם כמו ההרואין. אני לוקחת גם קלונקס כבר שנה. אני לוקחת את הסובוטקס שנתיים כבר, והייתי לוקחת גם תרופות אנטי-דיכאוניות במשך כמעט כל השנתיים, אני סובלת מדיכאון והובחנתי כדיכאונית מגיל 13. לאחרונה אני לא לוקחת תרופות אנטי דיכאוניות, ורק קלונקס וסובוטקס. אני רוצה להתחיל להפסיק עם הקלונקס, אני כבר התמכרתי אליו זה ברור, השאלה שלי היא מה יכול לעזור לי?? איזו תרופה יכולה להוות תחליף? אני זקוקה לתרופות הרגעה, אבל אני פוחדת ממה יהיה. בבקשה אשמח לתשובה ממך. תודההוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
התמכרות קשה
דר' קרני רובין 17/12/2010 | 18:12לבת-אל שלום, נראה לי כי בכדי להיגמל מהקלונקס את זקוקה לתרופה מקבוצת ה-Major Tranquilizers במינון נמוך. הייתי משתמשת בתרופה מהתרופות הנאורולפטיות האטיפיות כגון: סרקוול, גאודון ואפילו זיפרקסה. במצב מהסוג הזה טוב להשתמש במינונים ממש נמוכים. הבעיה הגדולה היא שהתרופות הללו אינן בסל עבורך והן יקרות. אפשרות אחרת היא לנסות את האטומין במינונים של רבע כדור שלגביו לא תהיה בעיה מבחינת המחיר. לדעתי, עליך לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ איתו. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
ד"ר רובין בקשר לאטומין בבקשה-
בת-אל 19/12/2010 | 19:25תודה לך על המענה. אני בעברי הייתי מאושפזת באיתנים, וקיבלתי את האיטומין רק במקרים קשים שלא יכלו להשתלט עליי(במחלקה) והיו נותנים את זה לי ולאחרים בזריקה, ההשפעה של הכדור הייתה חזקה נורא. האם זה באמת ריאלי בשבילי להחליף את הקלונקס באיטומין? אני לא פוחדת היום מחוזקו של הכדור אלא מההתמכרות גם אליו, אני כמובן יתייעץ עם הפסיכאטרית שלי בקשר לזה. אך אם את יכולה בבקשה עני לי גם על שאלה זו.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
בקשר לאטומין
דר' קרני רובין 23/12/2010 | 21:46לבת - אל שלום, לא נצפית התכמרות לאטומין או תרופות אנטי-פסיכוטיות שהן למעשה תרופות הרגעה מז'וריות. אני נוהגת להשתמש באטומין לצורך הרגעה במקרים דומים במינונים של עד רבע כדור עד חצי כדור. כמובן שאז ההשפעה יותר חלשה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
06/04/2011 | 21:53אני בן 31 נרקומן כבר 14 שנה בחצי שנה האחרונה אני על סבוטקס תיראי בנינו אנחנו שותים תסבוטקס אבל הראש שלנו חושב כל היום רק על משהו אחר ותאמת אני חושב שהפתרון הכי טוב זה פשוט לקחת החלטה ללכת איתה עד הסוף להגיד די פעם אחת ולתמיד ולהפסיק לישמוע לראש החולה שלנו ...... אז בלי תחליפים ובלי כלום פשוט ליזרוק הכל עם כל כמה שאני יודע שזה קשה ולעשות סטופפפפפפהוסף תגובה
-
-
שאלה לגבי CBT
e 03/04/2011 | 01:04שלום רב דוקטור, שאלה לגבי טיפול CBT: בעבר הייתי בטיפול CBT, שהיה מורכב מפגישות שבועיות עם פסיכולוגית בעזרת מכונה ששכחתי את שמה - זה היה מורכב מחיישנים שהוצמדו לאצבעות, ונשמתי ולמדתי עם הזמן לגרום לקו להיות רציף. במקביל הפסיכולוגית נתנה לי משימות שהיה עלי לבצע בכל שבוע וגם שוחחנו. הייתי רוצה לחזור לטיפול כזה, אבל הייתי רוצה לנסות אותו בלי שיחות ומשימות - רק את החלק ה"ביולוגי", לעבוד מדי שבוע עם המכונה על הנשימה (אני מניחה שפסיכולוג יהיה נוכח, אבל הייתי רוצה שפשוט נעבוד על המכונה וזה הכל). האם למיטב ידיעתך זה אפשרי? האם את מכירה מקום באזור המרכז שמציע פגישות כאלה במחיר סביר? תודה רבה ושבוע טוב.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
CBT וביו פידבק
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 19:07לe שלום, התיאור של הטיפול שקיבלת נשמע יותר כמו ביו-פידבק עם תרגולים בבית ופחות כ-CBT. עליך לחפש מכונים המתמחים בביו-פידבק. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תודה רבה אני אחפש
e 06/04/2011 | 12:15הוסף תגובה
-
-
ריטלין והזיות
אלירן 05/04/2011 | 20:07שלום רב, אני סטונדט בן 25, המטופל כשנתיים בריטלין. קראתי בכמה מקומות שלפעמים ריטלין יכול לגרום לתופעות פסיכוטיות והזיות. רק שלא ברור לי לאיזה חומרה של הזיות מתכוונים, ולכן רציתי לשאול מנסיונך: האם מדובר על הזיות במובן של מעין תחושות קלות לא מציאותיות (כגון חרקים שהולכים על היד, צורת הזיות שהוזכרה בהקשר ריטלין) שבהם החווה אותם יכול לדעת שהוא הוזה ושיש פה משהו בעייתי ולא הגיוני, או חלילה להזיות של ממש שבהם האדם מאבד כל יכולת להבחין בין המציאות והדמיון, עד כדי כך שהוא מוכן להשבע שראה אנשים שלא קיימים ונכח באירועים שלא קרו וכו'? ואז קיימת סכנה שהמטופל בכלל לא ידע שהוא הוזה, ולא ידע אפילו לפנות לרופא... האם מנסיונך כפסיכיאטרית נתקלת באנשים שבגלל הריטלין הפכו לפסיכוטים ממש והחלו לחיות במציאות מדומה (שבשבילם היא אמת גמורה) ושבה הם מוכנים להשבע במה שהם רואים ושומעים? בתודה מראשהוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
ריטלין והזיות
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 20:34לאלירן שלום, לאחר שנתיים שאתה נוטל ריטלין ללא כל תופעות מהסוג האמור, איני צופה שיהיו בעיות כל עוד תיקח מינון סביר. ראיתי רק מקרה אחד שבו החולה פרץ לפסיכוזה כתוצאה מכמויות מטורפות של ריטלין (הוא לקח אותו כסוכריות). נראה לי כי אין לך מה לדאוג. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
שאלה
האגודה לזכויות החולה 03/04/2011 | 13:42האם ניתן להחליף מטפלת פסיכולוגית במרפאת אשפוז יום אם המטופל אינו מסתדר עם המטפל?,הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
תשובה
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 19:18לאגודה לזכויות החולה שלום, ככלל, מן הראוי היה שיהיה ניתן להחליף מטפל, במידה ואכן קיימת בעיה שאינה נובעת מעצם ההפרעה הנפשית. לגבי ההתנהלות במקומות השונים, ראוי לברר זאת עם המטפלים באותו מקום. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
רמוטיב וצמח הודיה
דנה 02/04/2011 | 21:41שלום רב.לוקחת רמוטיב 500 מ"ג מזה 32 ימים.לא חשתי שינוי כלל.היום נטלתי כדור אחד של צמח ההודיה המשווק בארץ כמוצר להרזיה.הצמח משפיע על ההיפותלמוס במח כמדכא תיאבון.לפתע צצו תחושות נימול בפנים, זרמים בראש,חולשה ותחושת מיסטול לא נעימה. אני מאד מודאגת וברשותך יש לי כמה שאלות: 1.האם השילוב יצר את התופעות או שמא זו השפעת הרמוטיב לאחר לקיחה של חודש? 3.האם כדאי להפסיק את הרמוטיב עקב חוסר שינוי במצב הרוח? 2.אם ארצה להפסיק לקחת את הרמוטיב, האם ניתן בבת אחת או שיש לעשות זאת בהדרגה? תודה סליחה על ריבוי השאלות.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
רמוטיב וצמח הודיה
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 19:04לדנה שלום, 1. ייתכן וצמח ההודיה מגביר את ההשפעות של הרמוטיב וגרם לחלק מהמיחושים שהיו לך. הרמוטיב משפיע על ידי עיכוב הספיגה של הסרוטונין, הנוראפינפרין והדופאמין במוח. החומר הפעיל בצמח ההודיה הוא P57 ונטען כי הוא משפיע על מרכז השובע בהיפותלמוס. ייתכן שאחד מגביר את פעילותו של השני, אך הדבר כלל לא ברור לי, וייתכן שבגלל זה הופיעו תופעות הלוואי שהיו לך (תשובה זו היא בהסתייגות). 2. דווקא את הרמוטיב ניתן להפסיק בבת אחת, ובדרך כלל אין תופעות לוואי למעט אפשרות של חזרת הדיכאון. 3. הרמוטיב אמור להשפיע תוך כשבועיים. במידה ואין לו השפעה, יש מקום להחליף את התרופה, וודאי אחרי 32 יום. 4. לגבי צמח ההודיה, יצויין כי לא הוכחה שום ירידה במשקל מעבר לימים הראשונים. יחד עם זאת, הוכחו תופעות לוואי לא קלות: מתגובות מיידיות של כאבי בטן וכלה בהשלכות לטווח הרחוק כמו אלרגיות או רעילות כלייתית. אולי כדאי להפסיק דווקא צמח זה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
התייעצות
רבקה 02/04/2011 | 21:40ביקשת שאפרט את העיניין. מדובר בבחורה בת 31. בעקבות מאמץ הגוף והנפש, הגוף מגיב בהתאם, באופנים שונים, בעיקר בהתכווצויות שונות - כגון: כאב בשריר עמוק, קפיצוּת, רעד, לחץ תוך גולגלתי, הידוק לסתות וכדומה. הבדיקות הקשורות שביצעתי הן - דם, שתן, אורטופדיה, נוירולוגיה וראומטולוגיה נמצאו תקינות. רופא המשפחה העלה את האפשרות למצב פסיכסומאטי הקשור כנראה לסרטונין. התסמינים הקשורים לסרטונין שקיימים אצלי בנוסף לשציינתי הם - עייפות, לחץ דם נמוך, טמפרטורת גוף נמוכה 36.3, חוסר קשב וריכוז, תיאבון מוגבר בעיקר לפחממות כולל צורך עז בשוקולד. הניסיון באכילת מאכלים עתירי סרטונין לא השפיע באופן משמעותי. קראתי באינטרנט שניתן לבדוק את רמת הסרטונין במוח דרך וריד הצוואר. איזה טיפול מתאים? תודה רבה רבקה.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
תשובה
דר' קרני רובין 05/04/2011 | 18:21לרבקה שלום, סרוטונין הוא תוצר מטבוליזם של חומצה אמינית - טריפטופן. חומצה אמינית זו נמצאת במזונות שונים, הכלל הוא שכל כמות טריפטופן שמגיעה למוח הופכת מיידית לסרוטונין. התהליך דורש נוכות של ויטמין (B6). בעבר מכרו טריפטופן בחנויות טבע ומי שלקח את זה - זה גרר תחושות של שובע ונמנום. השתמשו בטריפטופן כ"חומר הרגעה טבעי" (אע"פ שאין בטבע טריפטופן נקי, והיה צריך לייצר את זה במעבדות). בתחילת שנות ה- 80 מצאו שזה גרם למחלה קשה, אנשים מתו, ואחרים סבלו מנכות, ומאז ה- FDA אוסר על מכירה חפשית של טריפטופן. היום יש הטוענים שהבעיה לא הייתה בטריפטופן, אלא בחמרים מזהמים נלווים שהיו בקפסולות, שחדרו לשם בתהליך הייצור והם אלו שגרמו את האסון, יתכן וזה נכון. כיום מופץ באינטרנט תוצר הנקרא 5HTP - זהו פשוט תוצר של טריפטופן, שלב בדרך המטבולית של הפיכת טריפטופן לסרוטונין - מין התחכמות של יצרנים לעקוף את האיסור להפצת טריפטופן. החומר מופץ כמובן תחת הכותרת "חומר טבעי" - זו הונאה מאחר ואין דבר יותר סינתטי ומלאכותי מזה. אין 5HTP בטבע בשום צורה. יצויין כי אין מספיק מחקר המראה שזה בטוח באמת, ואין מחקרים המוכיחים שזה יעיל למשהו. עוד דבר - בתהליך ההפיכה של טריפטופן לסרוטונין נחוץ ויטמין B6 (פירידוקסין). כמות גדולה של פירידוקסין מזרזת את התהליך, ומזרזת גם ייצור של נוירוטרנסמיטורים אחרים במוח. משום כך לפירידוקסין יש השפעה מרגיעה כלשהי. זו הסיבה לכך שמוסיפים את הפירידוקסין הזה להרבה תכשירים מרגיעים "טבעיים". הבעיה היא כי צריכה קבועה של כמות גדולה של פירידוקסין עלולה לגרום לנזקים למערכת העצבים. הצדק איתך. אכן ניתן למדוד רמות של סרוטונין דרך ווריד הצוואר. יחד עם זאת, הרבה יותר פשוט למדוד רמות בשתן, ולמרות כל האמור אין לכך משמעות לגבי דיכאון. יש לבדיקות כאלה משמעות רק במחקר או כאשר יש גידול במערכת העיכול הגורם להפרשה מוגברת של סרוטונין. אינני מבינה אם את מדברת על לחץ תוך גולגולתי מוגבר, זה ממצא שדורש הסבר ולא מדידה של רמות סרוטונין. דומני שאת מערבבת מושגים. הידוק לסתות שכיח באנשים שעברו טראומה או נמצאים במתח קשה, ולעיתים דורש טיפול בסד. הנושא קשור לרופאי פה ולסת. מתיאורך איני יכולה להמליץ על טיפול. עלייך לפנות לפסיכיאטר. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
מיזופוניה
-
סכיזופרניה
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
מייצבי מצב רוח
-
טיפול בסכיזופרניה
-
בדיקות קשורות
-
דופמין בשתן ב-24 שעות
-
סכיזופרניה גבולית
-
תרופות קשורות
-
דסיפראמין
-
פלופנאזין
-
מונחים קשורים
-
קנאביס
-
אישיות סכיזואידית
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם פרופ' ערד קודש, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריהפורוםפסיכוגריאטריה
בפורום פסיכוגריאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר עופר בר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכוגריאטריה
פרופ' ערד קודש
ד"ר עופר בר