פורום שיקום לאחר אירוע מוחי - עמוד 3

שלום דניאל כפל ראייה הינה ברוב המקרים תופעה הקשורה בתנועות העיניים. כדי שנוכל לראות ראייה חדה וראיית עומק, העיניים שלנו נעות באופן מתואם ביותר. התיאום מתבצע ע"י מערכת הנמצאת בגזע המוח שמקבל מידע מהעיניים (ראייה), מהמוח (לאן רוצים להסתכל), מאיבר שיווי המשקל באוזן (מיקום הראש) ומאיזורים נוספים. בשל כך, הסיבות שיכולות לגרום לכפל ראייה הן רבות מאוד - החל מדברים פשוטים מאוד כמו עייפות של שרירי הראייה, בעיות בעצבי הראייה ועד דברים הקשורים במוח עצמו, או אפילו לא קשורים למוח (ירידת לחץ דם כתוצאה מהפרעת קצב לב שבאה והולכת גם יכולה להתבטא כך). בדרך כלל דברים חמורים לא באים והולכים בצורה שכזו, ואולם נדרש לבצע הערכה מסודרת על מנת לא לפספס מצבים שניתן לטפל בהם לפני שיחמירו. על מנת לבצע את ההערכה חשוב מאוד להבין מה הרקע הרפואי שלך, האם התופעות הללו מופיעות יחד עם דברים נוספים, מתי זה הכי חמור, האם יש דברים שמקלים או מחמירים (למשל, מה קורה כשאתה עוצם עין אחת?) תרופות שהנל לוקח וכיו"ב. לצערי לא ניתן לבצע זאת דרך פורום הפתוח לקהל הרחב, והדבר דורש שרופא המבין בנושא יתעמק בבעיה. הרופא המומחה לבעיות כאלה הינו נוירואופתלמולוג, אך כל נוירולוג אמור לדעת איך לגשת לבעיה. CT מוח שולל בעיות מסויימות אך לא את כל הבעיות. למעט השקט הנפשי שלך, אני ממליץ לך להפגש עם נוירולוג או נוירואופתלמולוג כדי לדון בנושא. אני חושב שחרדה בשל מצב רפואי פוטנציאלי יכולה לפעמים להיות גרועה יותר מהמצב עצמו, ולכן ניתן גם להתייעץ עימי פרטנית כדי להבין את הדחיפות בקביעת תור לנוירואופתלמולוג ו/או לקבל המלצות לגבי בדיקות נוספות. מאחל לך רפואה שלמה והרבה בריאות, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום דורון תת-פריקת כתף הינה ממצא נפוץ אחרי אירוע מוחי הגורם לחולשת יד. מפרק הכתף הוא בעל צורת מכתש ועלי, כאשר המכתש הוא בעל מבנה יחסית שטוח (בשונה ממפרק בירך, למשל, שם המכתש עמוק למדי). הוא מיוצב במצב תקין ע"י מערכת שרירים המכונים "השרוול המסובב" (Rotator Cuff). כאשר האירוע המוחי גורם לחולשה של שרירים, השרירים לא מצליחים להחזיק את הראש של עצם הזרוע (העלי) בשקע של עצם השכמה (העלי) וכותוצאה מכך הראש סוטה מטה מעט, מה שמכונה תת-פריקה. מדובר במצב שיכול באופן פוטנציאלי לגרום לכאבי כתף בהמשך, ולכן חשוב להיות מודעים אליו. הטיפול אינו מיועד לטיפול בתת-פריקה עצמה אלא בכאבים שמתלווים אליה והוא כולל טיפול פיזיקלי לעידוד תנועתיות, שמירה על טווחים תוך כדי יצוב ושיכוך כאב בהתאם לצורך. זיהוי מוקדם מסייע בהמשך למנוע נכות. בברכת רפואה שלמה ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות תחושתיות שונות, בהתאם למיקום הפגיעה. מדובר בתופעות שיכולות להשתנות לאורך היום או התקופה, ולרוב השינויים אינם מעידים על אירוע חדש. התופעות האלה כוללת ירידה בתחושה (היפואסטזיה) למגע, לכאב ולטמפ', שינויים בתחושה שגורמים למגע רגיל להרגיש שונה או אפילו כואב (דיסאסטזיה) ונימולים או תופעות דמויות חשמל (פרסטזיות). הטיפול בתופעות האלה הוא משולב ויכול לכלול טיפול תרופותי, טיפול נפשי וטיפול פיזיקלי. כאשר סוג אחד של טיפל אינו עוזר מומלץ לפנות לרופא שיקום בעל ניסיון בתחום שיכול להמליץ על שילוב של טיפולים. קיימים סוגים שונים של טיפולים פיזיקליים בנושא, חלקם פשוטים אך דורשים ליווי של מטפל בעל ניסיון בתחום. לדוגמה, התנסות במגע במרקמים ומשטחים שונים בעיניים עצומות ו-"ניחוש" מהם. גם בתחום התרופתי קיימים כמה קווים של טיפול שניתן להעזר בהם. מניסיוני כל מטופל יכול להגיב שונה לתרופות שונות ולכן במידה ותרופה מסויימת לא עוזרת (אחרי שמגיעים למינון אפקטיבי!) אזי ניתן לנסות עוד מספר תרופות עד שמגיעים לתרופה שמתאימה. לחלק מהתרופות יתכנו גם אפקטים מיטיבים נוספים, שיכולים לעזור לבעיות נלוות, למשל - השראת שינה, טיפול בדכאון וכו'. אני ממליץ לך לרופא שיקום בעל ניסיון בשיקום שבץ באחד מבתי החולים השיקומיים ברחבי הארץ, כדי לקבל המלצות לטיפול כוללני. בברכה ורפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות בשדה הראייה אך גם בתפישה החזותית. התפישה החזותית הינה התהליך שבו המידע החזותי שהגיע אל המוח עובר עיבוד למידע בעל משמעות. יתכן מאוד שבעלך מסובל מבעיות מסוג זה. על מנת לאבחן זאת מומלץ לגשת לבעל מקצוע המבין בתחום ושיודע להעריך את ההשפעה התפקודית, כמו רופא שיקום המתמחה בשיקום נוירולוגי ומוחי. לצערנו מדובר בהפרעה יחסית נדירה ולכן חלק מהרופאי העיניים ואפילו הנוירולוגים מפספסים אותה. במידה ותאובחן ההפרעה ימליץ הרופא על ריפוי בעיסוק מוכוון. בריפוי בעיסוק תתבצע עבודה שתעודד את שיפור הזיהוי החזותי וילמדו אסטרטגיות לשיפור התפקוד נוכח ההפרעה. מומלץ לגשת לאבחון בהקדם כי מדובר בהפרעה שיכולה לגרום לקושי רב בחיי היום-יום ושיש מה לעשות עימה. בברכת שיקום מוצלח ד"ר שי אופיר-גבע

אלינור שלום הפורום הנוכחי מיועד לנושאי שיקום לאחר שבץ מוחי, ולא לפענוח בדיקות MRI. ע"פ הכתוב בבדיקה נראה כי הבדיקה בוצעה בשאלה של כאבי ראש וירידה בזכרון, אולם יש להבין על פני כמה זמן כאבי הראש והירידה בזכרון (ימים? שבועות? חודשים?), גיל הנבדק או הנבדקת, מחלות רקע ומה היתה השאלה הקלינית. בדיקה זו יכולה להחשב תקינה במצבים מסויימים ולא-תקינה במצבים אחרים, בתלות בהקשר הקליני ובבדיקות קודמות, אי לכך נשמח מה בדיוק השאלה. ניתן לפנות אלי גם בהודעה פרטית אם אינך מעוניינת לעשות זאת מעל דפי הפורום. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע

היי תודה על התשובה הכנה שלך היני בת 42 בעבר עם פפילדמה לפני כשנה וחצי באמצע העבודה קרה לי מקרה מוזר התבלבלו לי המילים והרגשתי חוחשה מוזרה כזו וסחרחורת שלחו אותי לבדיקות ולc.t והכל יצא תקין לאחר כיומיים חזרתי לעבוד אבל משהו השתנה קצת בילבול לא זכרתי דברים כמו לפני לחץ .. חרדה כאבי ראש עייפות בלתי מוסברת לאחרונה גם אובחנתי בםיברומילאגיה

אלינור שלום על פי הפענוח של ה-MRI והמידע שמסרת לי (בהסתייגות - כי לא אני פענחתי את ה-MRI וישנה לכך חשיבות רבה!) - התלונות האלה יכולות להיות מוסברות ע"י דכאון וחרדה ופחות על ידי השינויים שנראו ב-MRI. ואולם, אני ממליץ לך לפנות לנוירולוג עם דיסק ה-MRI ולספר את כל הסיפור, ולהביא לו מסמכים מהתיק הרפואי כמו סיכום המפגש שבו אובחנה הפיברומיאלגיה, בדיקות דם אחרונות (במיוחד אם בוצעו בדיקות מיוחדות למחלות דלקתיות). מדובר בממצאים שאם הם ספורים, קטנים ומעטים יכולים להחשב על גבול התקין או הצפוי, אך אם הם רבים יותר הם יכולים להצביע על מצב נוירולוגי שניתן לטפל בו. יתכנו גם מצבים שאינם קשורים לשבץ, אבל זה דורש בדיקה נוירולוגית מעמיקה והסתכלות בהדמיות של הנוירולוג המטפל. מכיוון שהממצאים הנ"ל יכולים לנבוע ממצבים רפואיים שכיחים (יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, עישון או שילוב ביניהם) עד שתגיעי לנוירולוג אני ממליץ לך (כפי שאני ממליץ לכל המטופלים שלי): 1. לקנות מכשיר ל"ד ולמדוד לחץ דם במנוחה 3 פעמים בשבוע, בישיבה, (לא לשתות קפה, להתעצבן או לעשות פע' גופנית 10 דקות לפני). במידה ולחץ הדם הוא מעל 130/80, ב-2 מדידות מומלץ לפנות לרופא המשפחה להמשך טיפול. 2. לבקש מרופא המשפחה בדיקות דם כלליות: כימיה, ספירה, המוגלובין A1C, שומנים בדם, תפקודי תריס. במידה ומשהו מהבדיקות לא תקין יש לחזור לרופא המשפחה לצורך בירור וטיפול. 3. במידה ואת מעשנת מומלץ על הפסקת עישון. 4. לפנות לתזונאי/ת לצורך הרכבת דיאטה בריאה המתאימה לך ע"פ העדפותייך ורגישויתייך. לרוב ממליצים על דיאטה ים-תיכונית שבה כמות טובה של שמנים מן הצומח ופחות מן החי, המנעות מסוכרים פשוטים ובמיוחד משתייה מתוקה והמנעות ככל שניתן ממזון מתועש. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע

יורי שלום נשמע על פי תיאורך כי אביך יוכל להתרם מניסיון שיקומי אינטנסיבי. חולים בשבועות הראשונים לאחר שבץ מוחי מציגים מכלול של בעיות רפואיות וליקויים תפקודיים שמן הדורשים צוות רב-מקצועי העובד בשיתוף פעולה וברמת תאימות גבוהה (ולכן נקרא גם שיקום בין-מקצועי). במקרים מסויימים ניתן לשקם מקרים אלה בבית, אולם הדבר דורש אינטנסיביות גדולה יחסית, שלרוב אינה ניתנת בשיקומי הבית, למעט מקרים חריגים. היא גם לעיתים דורשת מכשור שאינו זמין בבית המטופל. לא ציינת בן כמה אביך ומה היה מצבו התפקודי הקודם. במצב תפקודי שהיה לקוי גם קודם לאירוע, ניתן לעיתים להסתפק בשיקום ביתי, אולם באנשים צעירים יחסית ו/או תפקודיים ברמה טובה (עובדים בחוץ או בבית, מטפלים באנשים התלויים בהם) הטיפול עשוי להיות לא מספק. מומלץ כי תפנו להתייעץ באחת ממרפאות השיקום הקשורות בבתי החולים השיקומיים ובמחלקות השיקום שברחבי הארץ. במידת הצורך, ניתן גם לבקש להבדק ע"י רופא שיקום במידה והקופה מציעה שירות כזה או לפנות אל רופא שיקום באופן עצמאי, מה שיאפשר בדיקה בבית המטופל, במידת הצורך. מאחל לאביך רפואה שלמה ושיקום מוצלח.

שלום רב גם מי שעבר שיקום בעבר יכול לעבור תקופת שיקום נוספת, במידה ויש עדות לכך שיפיק תועלת. למשל, אם חלה החמרה במצב התפקודי בשל אירוע נוסף או הדרדרות, אך גם במצבים בהם מי שהיה לא זמין לשיקום בשל מצב רפואי או פסיכולוגי כעת כן זמין. אני ממליץ לכם לבקש מהרופא המשפחה שלה שיגיש בקשה לשיקום לאור מצבה. יתכן ויהיה צורך בחוות דעת מומחה. במצב זה ניתן לפנות לרופא השיקום של קופת החולים, לרופא שיקום של אחת ממרפאות השיקום של מרכזי השיקום ברחבי הארץ. במידה ואינכם מסתדרים, ניתן גם לפנות לרופא שיקם באופן עצמאי לצורך תיאום ביקור לבדיקה חוות דעת תמורת תשלום. רפואה שלמה ושיקום מוצלח

דני שלום אפאזיה הינה הפרעה בתפקוד השפתי, כלומר האדם הפגוע מתקשה להשתמש בשפה דבורה או כתובה לתקשורת. אפאזיה סנסורית הינה הפרעה שבה לאדם יש קושי בעיקר בקלט, כלומר אינו מבין את הנאמר לו, וגם אינו מבין את מה שהוא מנסה להגיד. כתוצאה מכך יש המטופלים נוטים לדיבור שוטף אך לא תמיד מובן עם הרבה החלפות בין מילים, שימוש במילים שלא קיימות, ערבוב שפות. כמובן שחומרת ההפרעה משתנה ממטופל למטופל וגם משתנה לאורך הזמן. יש מטופלים שלא ניתן להבין כלום ממה שהם אומרים ואחרים כן מצליחים לייצר מסר אך עם הרבה שגיאות. אפאזיה בכללה וגם אפאזיה סנסורית נוטה להשתפר באופן ספונטני במידה מסויימת, כאשר מידת השיפור משתנה מאוד בין המטופלים. ע"פ המחקרים הקיימים השיפור יכול להמשך חודשים רבים ואף שנים. נמצא שישנה חשיבות לטיפול שפתי, במיוחד שחודשים הראשונים לאחר האירוע אך מחקרים מראים כי גם שנים לאחר הפגיעה טיפול שפתי ע"י קלינאית תקשורת המיומנת בטיפול באפאזיה מיטיב. במידה ואישתך בשיקום - מומלץ על טיפול אינטנסיבי ככל האפשר בחודשים הראשונים, וזה לרוב גם מה שהמטופלים מקבלים במחלקות השיקום ואשפוזי היום בארץ. טיפול אינטנסיבי הינו לפחות 3 מפגשים בשבוע ורצוי אף 5 מפגשים בשבוע. ניתן לשלב גם טיפול קבוצתי כראות עיניהן של קלינאיות התקשורת. במידה ואשתך לא מקבלת את הטיפול הנ"ל, מומלץ לבקש זאת מהרופא המטפל או מקופת החולים. ניתן לפנות לרופא שיקום באחת ממרפאות השיקום ברחבי הארץ במידה ונדרשת המלצה נוספת, במיוחד אם ישנם ליקויים נוספים. לאחר סיום תקופת השיקום האינטנסיבי ניתן לשקול המשך טיפול ע"י קלינאית תקשורת באינטנסיביות פחותה אך לאורך זמן. בברכת רפואה שלמה ושיקום מוצלח ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב. קודם כל אני מאחל הרבה בריאות ושיקום מוצלח לאביך. מטופלים ובני משפחה רבים פונים אלי ושואלים לגבי המהלך השיקומי הצפוי לאחר פגיעה מוחית. מילה על המוח: כל מה שלמדנו, חווינו והמיומנויות שרכשנו כולנו נשמרים בקשרים שבין תאי המוח שלנו. אין שני אנשים בעולם אם אותו ניסיון חיים ולכן אין שני אנשים בעולם אם מוח זהה! זאת ועוד, פגיעות מוחיות הן מגוונות מאוד, ובתור מי שעוסק בכך באופן יומיומי, אין כמעט אף פעם שני מטופלים שאצלם נפגעים אותם איזורי המוח בדיוק. בנוסף לכך, לכל אדם יש את הצרכים התפקודיים היחודיים לו. למשל, הצרכים התפקודיים של אדם שהוא אב לילדים קטנים ועובד בעבודה תובענית אינם דומים לאלה של פנסיונר שילדיו גרים מחוץ לבית והוא מבלה את רוב זמנו בפתרון תשבצים או עיסוק אחר (כמובן מבלי להכליל, שכן יש פנסיונרים שהינם פעילים מאוד ואף יותר מאנשים צעירים מהם). גם תהליך ההחלמה משתנה מאוד מאדם לאדם, וגם תלוי במידה מסויימת במצב הבריאותי של מוחו וגופו, מוטיבציה, משאבי תמיכה חברתיים וכיו"ב. אי לכך, לא ניתן לקבוע במדוייק את המהלך השיקומי הצפוי של אדם מסויים, כולל מסגרת הזמנים. ואולם הניסיון הקליני של רופאי השיקום כן מאפשר לקבוע מסגרת זמנים כללית לביצוע התהליך, תוך לקיחה בחשבון שיתכן שההערכה הראשונית היתה אופטימית או פסימית מדי ולכן מקובל גם לתת מראש מרחב לתיקון. פעמים רבות מטופל נמצא קרוב להשגת יעד תפקודי מסויים, למשל - תלותו בזולת היא כזו שמאפשרת את חזרתו הביתה כך שיוכל להמשיך לקבל שיקום במסגרת אשפוז יום או במסגרת אחרת. אופציה אחרת הינה שהצוות המטפל סבור כי תהליך ההחלמה איטי יותר ממה שאתם חשים ושאביכם לא ירוויח מטיפול שיקומי אינטנסיבי נוסף מעבר לזה שינתן ב-3 שבועות הקרובים. לרוב הרופא השיקומי הקובע את תאריך השחרור משאיר לעצמו מרחב תיקון - למשל, קובע ישיבה עם הצוות כשבוע טרם השחרור הצפוי, ואם עולה בה כי המטופל מתקדם מעבר לצפוי, מאריך את האשפוז בהתאם למצב החדש. לפיכך, אני ממליץ לך לקבוע שיחה עם הרופא השיקומי האחראי על הטיפול באביך וללבן עימו את הסוגיה הזו. עוד אוסיף, כי מומלץ להתחיל להתארגן לחזרה לבית - השגת היתר לעובד/ת זר/ה, הנגשת הבית, השאלת ציוד וכו'. הצוות של המחלקה ובמיוחד העובד/ת הסוציאלי/ת יוכלו לסייע לכם בכך. לעיתים קביעת תאריך שחרור "קרוב" נועדה כי לסייע למשפחה להבין שעליה להתארגן. משפחה שמראה נכונות לבצע את המהלכים אך זקוקה לזמן נוסף לרוב מקבלת אותו, במיוחד אם מדובר בזמני האשפוז המדוברים (חודשיים לאחר דימום מוחי שכזה הם זמן שיקום מקובל אך יתכנו מקרים עם זמן קצר או ארוך יותר). כמובן שמידה ולא תקבלו את המענה הנדרש ניתן לפנות לאחת ממרפאות השיקום בבתי החולים הציבוריים או לקבל חוות דעת שניה באופן עצמאי. רפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום תמיר על פי המידע שרשמת קרוב לוודאי שסבתך עברה אירוע מוחי שפגע באיזורי השפה ובאיזורי מוח סמוכים הקשורים בתנועת היד, הרגל והבליעה. אמנם קשה לתת יעוץ מבלי לבדוק את המטופלת, לעבר על התיק הרפואי ועל ההדמיות, אך על סמך דבריך נשמע שיש לסבתך פוטנציאל שיקומי מסויים. כל אדם לאחר אירוע מוחי הוא בעל מהלך החלמה יחודי, המושפע בין השאר מזהות איזורי המוח שניזוקו, מצב בריאותי כללי וכן היכולות הקוגניטיביות והשפתיות שקדמו למאורע. מניסיוני מטופלים רבים במצב דומה למצב של סבתך משתפרים, לעיתים שיפור משמעותי בתחומי השפה, הקוגניציה, המוטוריקה והבליעה, כאשר תחומים מסויימים משתפרים יותר מאחרים. לגבי יכולת דיבור באופן ספציפי, יש לבצע אבחון מדודק ע"י קלינאית תקשורת, עדיף כזו המתמחה בהפרעות בדיבור ובשפה לאחר פגיעה מוחית, אבל ברוב המטופלים רואים שיפור ואפילו שיפור ניכר ביכולת התקשורתית. חלקם ישארו עם ליקויים קלים או גדולים, אך יכולת לתקשורת בסיסית עם המשפחה לרוב נשארת, וזה לרוב מה שמשנה במקרים רבים. ניכר ע"פ תיאורך כי סבתך לא נבדקה עדיין ע"י אנשי מקצוע מתחום השיקום המסוגלים לקבוע באופן מדוייק את הפוטנציאל השיקומי, או שנבדקה והנתונים שהיו בפניהם היו שונים. במידה וקיימת התלבטות ניתן לבקש להזמין רופא שיקום מביה"ח או גריאטר, עדיף עם ניסיון בגריאטריה שיקומית. זוהי זכותכם ע"פ הנחיות משרד הבריאות. במידת הצורך ניתן להפנותה לאחת ממרפאות השיקום בבתי החולים השיקומיים ברחבי הארץ או לבקש לקבל חוות דעת של רופא שיקום, עדיף בעל ניסיון בשיקום נוירולוגי ושיקום שבץ באופן עצמאי. גם מטופלים שהפוטנציאל השיקומי שלהם נמוך יחסית מרוויחים מן השיקום. למשל, ניתן פעמים רבות להביא אותם להזנה ללא צינור באף (זונדה) מה שישפר מאוד את איכות חייהם, למנוע סיבוכים מיידיים ומאוחרים כמו פצעי לחץ, זיהומים וכאבים ולהכין את הבית לחזרתם (למשל ע"י מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, התחלת תהליך להוצאת היתר למטפל/ת זר/ה וכו'). מאחל לסבתך רפואה שלמה, אני זמין לשאלות נוספות אם נדרש. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע