פורום שיקום לאחר אירוע מוחי - עמוד 3

שלום רב. בספרות קיימים דיווחים על קשר בין אנוריזמה הנגרמת מדיסקציה (dissecting aneurysm) לחבלות שונות בצוואר ובראש. לא מצאתי מחקרים גדולים שנעשו בשנים האחרונות בנושא, אלא מדובר בסדרות של תיאורי מקרה. התחום הקשור בבירור הסיבתי למפרצות מוח הינו נוירוכירורגיה, ואני ממליץ לך להפנות את השאלה לפורום רלוונטי בנושא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב. המצב אותו אתם מתארים מוכר לי וגם מתואר בספרות. בד"כ כחודש לאחר אירוע מוחי (בתלות בגורמים שונים) רואים שיפור משמעותי יותר בתפקודים שנפגעו. מצב זה נובע בחלקו מירידה משמעותית בנפיחות הנלווית של רקמת האוטם. מכאן והילך יתכן וימשיכו להיות שיפורים משמעותיים בחודשים הקרובים. קשה מאוד לנבא מה יהיה השינוי ואילו שפות הוא יכלול. לא מן הנמנע שיהיה שיפור גם בשפת האם, אך לא ניתן לדעת זאת בוודאות. מניסיוני קיימים מקרים לכאן ולכאן. אני מניח שאם המטופל מאושפז במחלקה שיקומית, הוא עובר טיפולים שפתיים אינטנסיביים. האם הוא עובר טיפול גם בשפת האם? במידה והדבר מאוד חשוב לכם כדאי לשוחח על כך עם קלינאית התקשורת. לא תמיד יש העברה של ההישגים שהושגו בטיפול באפאזיה בשפה אחת, אל שפה שניה ולכן יתכן שכדאי לשלב במקרים מסויימים. החסרון בטיפול כזה הוא שאם השפה השניה היא השפה שבה המטופל נדרש לתפקד, הרי שטיפול דו-שפתי יכול להביא להישגים נמוכים יותר בשפה זו, ולכן מומלץ לדון בכך עם הקלינאית ועם הרופא השיקומי במחלקה. באופן כללי, אני ממליץ לשמור על אופטימיות, להמשיך לתקשר עם המטופל ולעודד אותו לתקשורת מילולית בשתי השפות. בשיחה יומיומית - מומלץ להפחית ככל שניתן "השלמת משפטים", "קריאת מחשבות" ושימוש בג'סטות אלא לעודד את המטופל לומר את הדברים גם אם זה לוקח הרבה זמן. השקעה של זמן ומאמץ מצידכם בתחום זה בשבועות הקרובים ישאו פרי בהמשך! לאחר האשפוז השיקומי, בהתאם להישגים שיושגו, נדרש לעיתים להמשיך בטיפול שפתי אינטנסיבי יחסית (2-3 טיפולים בשבוע) - טיפול שלעיתים קשה לקבל מקופת החולים, למעט במצבים בהם המטופל מקבל אשפוז יום. במידה ותראו כי הטיפול אינו אינטנסיבי דיו ניתן לחזור למרפאת המעקב של המחלקה השיקומית ולהסב את תשומת לב הרופא לצורך קבלת המלצה פורמלית לטיפול נוסף. ניתן כמובן להתייעץ עם רופא שיקום עם ניסיון בשיקום שבץ באופן פרטי, במקרים בהם אין זמינות מספקת. בברכת שיקום מוצלח לאביכם, ד"ר שי אופיר-גבע

תודה רבה כבר זורק משפטים בשתי השפות(שפת אם ושפה שנייה) יש כבר שיפור משמעותי, אך עדיין קשה לו עם השמות. הוא מקבל טיפול אינטנסיבי (חמישה טיפולים בשבוע) אצל הקלינאית תקשרות שמתקשרת איתו בשפת אם שלו, כולי תקווה שיחזור לעצמו🙏

שלום רב אני מניח שאם בוצע צנטור אבחנתי, שהוא אינה פעולה נטולת סיכונים, הרי שזה נבע מדימום מוחי קטן שהתבטא באופן נוירולוגי, כלומר מדובר בנגע שהוכח ש-"יודע" לדמם, לפיכך ככל הנראה המצנטר סבור כי ביצוע הפרוצדורה יכול לשפר את הסיכוי למנוע דימום נוסף. לצנטור טיפולי כמו לכל טיפול רפואי ישנם יתרונות וסיכונים וקבלת ההחלטה אם לבצע פרוצדורה מסויימת מבוססת על הערכת הסיכוי והסיכון. במקרה הנ"ל, על מנת להיות בטוח שההחלטה היא נכונה הייתי מקבל חוות דעת שניה ממצנטר מוח נוסף, בעדיפות מישהו עם ניסיון משמעותי בתחום. מומלץ לבחור במצנטר מוח בעל ניסיון רב וכזה שאתה מרגיש שנותן לך את התשובות לחששות. בברכת בריאות ורפואה שלמה ד"ר שי אופיר-גבע

שלום דניאל כפל ראייה הינה ברוב המקרים תופעה הקשורה בתנועות העיניים. כדי שנוכל לראות ראייה חדה וראיית עומק, העיניים שלנו נעות באופן מתואם ביותר. התיאום מתבצע ע"י מערכת הנמצאת בגזע המוח שמקבל מידע מהעיניים (ראייה), מהמוח (לאן רוצים להסתכל), מאיבר שיווי המשקל באוזן (מיקום הראש) ומאיזורים נוספים. בשל כך, הסיבות שיכולות לגרום לכפל ראייה הן רבות מאוד - החל מדברים פשוטים מאוד כמו עייפות של שרירי הראייה, בעיות בעצבי הראייה ועד דברים הקשורים במוח עצמו, או אפילו לא קשורים למוח (ירידת לחץ דם כתוצאה מהפרעת קצב לב שבאה והולכת גם יכולה להתבטא כך). בדרך כלל דברים חמורים לא באים והולכים בצורה שכזו, ואולם נדרש לבצע הערכה מסודרת על מנת לא לפספס מצבים שניתן לטפל בהם לפני שיחמירו. על מנת לבצע את ההערכה חשוב מאוד להבין מה הרקע הרפואי שלך, האם התופעות הללו מופיעות יחד עם דברים נוספים, מתי זה הכי חמור, האם יש דברים שמקלים או מחמירים (למשל, מה קורה כשאתה עוצם עין אחת?) תרופות שהנל לוקח וכיו"ב. לצערי לא ניתן לבצע זאת דרך פורום הפתוח לקהל הרחב, והדבר דורש שרופא המבין בנושא יתעמק בבעיה. הרופא המומחה לבעיות כאלה הינו נוירואופתלמולוג, אך כל נוירולוג אמור לדעת איך לגשת לבעיה. CT מוח שולל בעיות מסויימות אך לא את כל הבעיות. למעט השקט הנפשי שלך, אני ממליץ לך להפגש עם נוירולוג או נוירואופתלמולוג כדי לדון בנושא. אני חושב שחרדה בשל מצב רפואי פוטנציאלי יכולה לפעמים להיות גרועה יותר מהמצב עצמו, ולכן ניתן גם להתייעץ עימי פרטנית כדי להבין את הדחיפות בקביעת תור לנוירואופתלמולוג ו/או לקבל המלצות לגבי בדיקות נוספות. מאחל לך רפואה שלמה והרבה בריאות, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום דורון תת-פריקת כתף הינה ממצא נפוץ אחרי אירוע מוחי הגורם לחולשת יד. מפרק הכתף הוא בעל צורת מכתש ועלי, כאשר המכתש הוא בעל מבנה יחסית שטוח (בשונה ממפרק בירך, למשל, שם המכתש עמוק למדי). הוא מיוצב במצב תקין ע"י מערכת שרירים המכונים "השרוול המסובב" (Rotator Cuff). כאשר האירוע המוחי גורם לחולשה של שרירים, השרירים לא מצליחים להחזיק את הראש של עצם הזרוע (העלי) בשקע של עצם השכמה (העלי) וכותוצאה מכך הראש סוטה מטה מעט, מה שמכונה תת-פריקה. מדובר במצב שיכול באופן פוטנציאלי לגרום לכאבי כתף בהמשך, ולכן חשוב להיות מודעים אליו. הטיפול אינו מיועד לטיפול בתת-פריקה עצמה אלא בכאבים שמתלווים אליה והוא כולל טיפול פיזיקלי לעידוד תנועתיות, שמירה על טווחים תוך כדי יצוב ושיכוך כאב בהתאם לצורך. זיהוי מוקדם מסייע בהמשך למנוע נכות. בברכת רפואה שלמה ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות תחושתיות שונות, בהתאם למיקום הפגיעה. מדובר בתופעות שיכולות להשתנות לאורך היום או התקופה, ולרוב השינויים אינם מעידים על אירוע חדש. התופעות האלה כוללת ירידה בתחושה (היפואסטזיה) למגע, לכאב ולטמפ', שינויים בתחושה שגורמים למגע רגיל להרגיש שונה או אפילו כואב (דיסאסטזיה) ונימולים או תופעות דמויות חשמל (פרסטזיות). הטיפול בתופעות האלה הוא משולב ויכול לכלול טיפול תרופותי, טיפול נפשי וטיפול פיזיקלי. כאשר סוג אחד של טיפל אינו עוזר מומלץ לפנות לרופא שיקום בעל ניסיון בתחום שיכול להמליץ על שילוב של טיפולים. קיימים סוגים שונים של טיפולים פיזיקליים בנושא, חלקם פשוטים אך דורשים ליווי של מטפל בעל ניסיון בתחום. לדוגמה, התנסות במגע במרקמים ומשטחים שונים בעיניים עצומות ו-"ניחוש" מהם. גם בתחום התרופתי קיימים כמה קווים של טיפול שניתן להעזר בהם. מניסיוני כל מטופל יכול להגיב שונה לתרופות שונות ולכן במידה ותרופה מסויימת לא עוזרת (אחרי שמגיעים למינון אפקטיבי!) אזי ניתן לנסות עוד מספר תרופות עד שמגיעים לתרופה שמתאימה. לחלק מהתרופות יתכנו גם אפקטים מיטיבים נוספים, שיכולים לעזור לבעיות נלוות, למשל - השראת שינה, טיפול בדכאון וכו'. אני ממליץ לך לרופא שיקום בעל ניסיון בשיקום שבץ באחד מבתי החולים השיקומיים ברחבי הארץ, כדי לקבל המלצות לטיפול כוללני. בברכה ורפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות בשדה הראייה אך גם בתפישה החזותית. התפישה החזותית הינה התהליך שבו המידע החזותי שהגיע אל המוח עובר עיבוד למידע בעל משמעות. יתכן מאוד שבעלך מסובל מבעיות מסוג זה. על מנת לאבחן זאת מומלץ לגשת לבעל מקצוע המבין בתחום ושיודע להעריך את ההשפעה התפקודית, כמו רופא שיקום המתמחה בשיקום נוירולוגי ומוחי. לצערנו מדובר בהפרעה יחסית נדירה ולכן חלק מהרופאי העיניים ואפילו הנוירולוגים מפספסים אותה. במידה ותאובחן ההפרעה ימליץ הרופא על ריפוי בעיסוק מוכוון. בריפוי בעיסוק תתבצע עבודה שתעודד את שיפור הזיהוי החזותי וילמדו אסטרטגיות לשיפור התפקוד נוכח ההפרעה. מומלץ לגשת לאבחון בהקדם כי מדובר בהפרעה שיכולה לגרום לקושי רב בחיי היום-יום ושיש מה לעשות עימה. בברכת שיקום מוצלח ד"ר שי אופיר-גבע

אלינור שלום הפורום הנוכחי מיועד לנושאי שיקום לאחר שבץ מוחי, ולא לפענוח בדיקות MRI. ע"פ הכתוב בבדיקה נראה כי הבדיקה בוצעה בשאלה של כאבי ראש וירידה בזכרון, אולם יש להבין על פני כמה זמן כאבי הראש והירידה בזכרון (ימים? שבועות? חודשים?), גיל הנבדק או הנבדקת, מחלות רקע ומה היתה השאלה הקלינית. בדיקה זו יכולה להחשב תקינה במצבים מסויימים ולא-תקינה במצבים אחרים, בתלות בהקשר הקליני ובבדיקות קודמות, אי לכך נשמח מה בדיוק השאלה. ניתן לפנות אלי גם בהודעה פרטית אם אינך מעוניינת לעשות זאת מעל דפי הפורום. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע

היי תודה על התשובה הכנה שלך היני בת 42 בעבר עם פפילדמה לפני כשנה וחצי באמצע העבודה קרה לי מקרה מוזר התבלבלו לי המילים והרגשתי חוחשה מוזרה כזו וסחרחורת שלחו אותי לבדיקות ולc.t והכל יצא תקין לאחר כיומיים חזרתי לעבוד אבל משהו השתנה קצת בילבול לא זכרתי דברים כמו לפני לחץ .. חרדה כאבי ראש עייפות בלתי מוסברת לאחרונה גם אובחנתי בםיברומילאגיה

אלינור שלום על פי הפענוח של ה-MRI והמידע שמסרת לי (בהסתייגות - כי לא אני פענחתי את ה-MRI וישנה לכך חשיבות רבה!) - התלונות האלה יכולות להיות מוסברות ע"י דכאון וחרדה ופחות על ידי השינויים שנראו ב-MRI. ואולם, אני ממליץ לך לפנות לנוירולוג עם דיסק ה-MRI ולספר את כל הסיפור, ולהביא לו מסמכים מהתיק הרפואי כמו סיכום המפגש שבו אובחנה הפיברומיאלגיה, בדיקות דם אחרונות (במיוחד אם בוצעו בדיקות מיוחדות למחלות דלקתיות). מדובר בממצאים שאם הם ספורים, קטנים ומעטים יכולים להחשב על גבול התקין או הצפוי, אך אם הם רבים יותר הם יכולים להצביע על מצב נוירולוגי שניתן לטפל בו. יתכנו גם מצבים שאינם קשורים לשבץ, אבל זה דורש בדיקה נוירולוגית מעמיקה והסתכלות בהדמיות של הנוירולוג המטפל. מכיוון שהממצאים הנ"ל יכולים לנבוע ממצבים רפואיים שכיחים (יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, עישון או שילוב ביניהם) עד שתגיעי לנוירולוג אני ממליץ לך (כפי שאני ממליץ לכל המטופלים שלי): 1. לקנות מכשיר ל"ד ולמדוד לחץ דם במנוחה 3 פעמים בשבוע, בישיבה, (לא לשתות קפה, להתעצבן או לעשות פע' גופנית 10 דקות לפני). במידה ולחץ הדם הוא מעל 130/80, ב-2 מדידות מומלץ לפנות לרופא המשפחה להמשך טיפול. 2. לבקש מרופא המשפחה בדיקות דם כלליות: כימיה, ספירה, המוגלובין A1C, שומנים בדם, תפקודי תריס. במידה ומשהו מהבדיקות לא תקין יש לחזור לרופא המשפחה לצורך בירור וטיפול. 3. במידה ואת מעשנת מומלץ על הפסקת עישון. 4. לפנות לתזונאי/ת לצורך הרכבת דיאטה בריאה המתאימה לך ע"פ העדפותייך ורגישויתייך. לרוב ממליצים על דיאטה ים-תיכונית שבה כמות טובה של שמנים מן הצומח ופחות מן החי, המנעות מסוכרים פשוטים ובמיוחד משתייה מתוקה והמנעות ככל שניתן ממזון מתועש. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע

יורי שלום נשמע על פי תיאורך כי אביך יוכל להתרם מניסיון שיקומי אינטנסיבי. חולים בשבועות הראשונים לאחר שבץ מוחי מציגים מכלול של בעיות רפואיות וליקויים תפקודיים שמן הדורשים צוות רב-מקצועי העובד בשיתוף פעולה וברמת תאימות גבוהה (ולכן נקרא גם שיקום בין-מקצועי). במקרים מסויימים ניתן לשקם מקרים אלה בבית, אולם הדבר דורש אינטנסיביות גדולה יחסית, שלרוב אינה ניתנת בשיקומי הבית, למעט מקרים חריגים. היא גם לעיתים דורשת מכשור שאינו זמין בבית המטופל. לא ציינת בן כמה אביך ומה היה מצבו התפקודי הקודם. במצב תפקודי שהיה לקוי גם קודם לאירוע, ניתן לעיתים להסתפק בשיקום ביתי, אולם באנשים צעירים יחסית ו/או תפקודיים ברמה טובה (עובדים בחוץ או בבית, מטפלים באנשים התלויים בהם) הטיפול עשוי להיות לא מספק. מומלץ כי תפנו להתייעץ באחת ממרפאות השיקום הקשורות בבתי החולים השיקומיים ובמחלקות השיקום שברחבי הארץ. במידת הצורך, ניתן גם לבקש להבדק ע"י רופא שיקום במידה והקופה מציעה שירות כזה או לפנות אל רופא שיקום באופן עצמאי, מה שיאפשר בדיקה בבית המטופל, במידת הצורך. מאחל לאביך רפואה שלמה ושיקום מוצלח.

שלום רב גם מי שעבר שיקום בעבר יכול לעבור תקופת שיקום נוספת, במידה ויש עדות לכך שיפיק תועלת. למשל, אם חלה החמרה במצב התפקודי בשל אירוע נוסף או הדרדרות, אך גם במצבים בהם מי שהיה לא זמין לשיקום בשל מצב רפואי או פסיכולוגי כעת כן זמין. אני ממליץ לכם לבקש מהרופא המשפחה שלה שיגיש בקשה לשיקום לאור מצבה. יתכן ויהיה צורך בחוות דעת מומחה. במצב זה ניתן לפנות לרופא השיקום של קופת החולים, לרופא שיקום של אחת ממרפאות השיקום של מרכזי השיקום ברחבי הארץ. במידה ואינכם מסתדרים, ניתן גם לפנות לרופא שיקם באופן עצמאי לצורך תיאום ביקור לבדיקה חוות דעת תמורת תשלום. רפואה שלמה ושיקום מוצלח