פורום שיקום לאחר אירוע מוחי - עמוד 4

דני שלום אפאזיה הינה הפרעה בתפקוד השפתי, כלומר האדם הפגוע מתקשה להשתמש בשפה דבורה או כתובה לתקשורת. אפאזיה סנסורית הינה הפרעה שבה לאדם יש קושי בעיקר בקלט, כלומר אינו מבין את הנאמר לו, וגם אינו מבין את מה שהוא מנסה להגיד. כתוצאה מכך יש המטופלים נוטים לדיבור שוטף אך לא תמיד מובן עם הרבה החלפות בין מילים, שימוש במילים שלא קיימות, ערבוב שפות. כמובן שחומרת ההפרעה משתנה ממטופל למטופל וגם משתנה לאורך הזמן. יש מטופלים שלא ניתן להבין כלום ממה שהם אומרים ואחרים כן מצליחים לייצר מסר אך עם הרבה שגיאות. אפאזיה בכללה וגם אפאזיה סנסורית נוטה להשתפר באופן ספונטני במידה מסויימת, כאשר מידת השיפור משתנה מאוד בין המטופלים. ע"פ המחקרים הקיימים השיפור יכול להמשך חודשים רבים ואף שנים. נמצא שישנה חשיבות לטיפול שפתי, במיוחד שחודשים הראשונים לאחר האירוע אך מחקרים מראים כי גם שנים לאחר הפגיעה טיפול שפתי ע"י קלינאית תקשורת המיומנת בטיפול באפאזיה מיטיב. במידה ואישתך בשיקום - מומלץ על טיפול אינטנסיבי ככל האפשר בחודשים הראשונים, וזה לרוב גם מה שהמטופלים מקבלים במחלקות השיקום ואשפוזי היום בארץ. טיפול אינטנסיבי הינו לפחות 3 מפגשים בשבוע ורצוי אף 5 מפגשים בשבוע. ניתן לשלב גם טיפול קבוצתי כראות עיניהן של קלינאיות התקשורת. במידה ואשתך לא מקבלת את הטיפול הנ"ל, מומלץ לבקש זאת מהרופא המטפל או מקופת החולים. ניתן לפנות לרופא שיקום באחת ממרפאות השיקום ברחבי הארץ במידה ונדרשת המלצה נוספת, במיוחד אם ישנם ליקויים נוספים. לאחר סיום תקופת השיקום האינטנסיבי ניתן לשקול המשך טיפול ע"י קלינאית תקשורת באינטנסיביות פחותה אך לאורך זמן. בברכת רפואה שלמה ושיקום מוצלח ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב. קודם כל אני מאחל הרבה בריאות ושיקום מוצלח לאביך. מטופלים ובני משפחה רבים פונים אלי ושואלים לגבי המהלך השיקומי הצפוי לאחר פגיעה מוחית. מילה על המוח: כל מה שלמדנו, חווינו והמיומנויות שרכשנו כולנו נשמרים בקשרים שבין תאי המוח שלנו. אין שני אנשים בעולם אם אותו ניסיון חיים ולכן אין שני אנשים בעולם אם מוח זהה! זאת ועוד, פגיעות מוחיות הן מגוונות מאוד, ובתור מי שעוסק בכך באופן יומיומי, אין כמעט אף פעם שני מטופלים שאצלם נפגעים אותם איזורי המוח בדיוק. בנוסף לכך, לכל אדם יש את הצרכים התפקודיים היחודיים לו. למשל, הצרכים התפקודיים של אדם שהוא אב לילדים קטנים ועובד בעבודה תובענית אינם דומים לאלה של פנסיונר שילדיו גרים מחוץ לבית והוא מבלה את רוב זמנו בפתרון תשבצים או עיסוק אחר (כמובן מבלי להכליל, שכן יש פנסיונרים שהינם פעילים מאוד ואף יותר מאנשים צעירים מהם). גם תהליך ההחלמה משתנה מאוד מאדם לאדם, וגם תלוי במידה מסויימת במצב הבריאותי של מוחו וגופו, מוטיבציה, משאבי תמיכה חברתיים וכיו"ב. אי לכך, לא ניתן לקבוע במדוייק את המהלך השיקומי הצפוי של אדם מסויים, כולל מסגרת הזמנים. ואולם הניסיון הקליני של רופאי השיקום כן מאפשר לקבוע מסגרת זמנים כללית לביצוע התהליך, תוך לקיחה בחשבון שיתכן שההערכה הראשונית היתה אופטימית או פסימית מדי ולכן מקובל גם לתת מראש מרחב לתיקון. פעמים רבות מטופל נמצא קרוב להשגת יעד תפקודי מסויים, למשל - תלותו בזולת היא כזו שמאפשרת את חזרתו הביתה כך שיוכל להמשיך לקבל שיקום במסגרת אשפוז יום או במסגרת אחרת. אופציה אחרת הינה שהצוות המטפל סבור כי תהליך ההחלמה איטי יותר ממה שאתם חשים ושאביכם לא ירוויח מטיפול שיקומי אינטנסיבי נוסף מעבר לזה שינתן ב-3 שבועות הקרובים. לרוב הרופא השיקומי הקובע את תאריך השחרור משאיר לעצמו מרחב תיקון - למשל, קובע ישיבה עם הצוות כשבוע טרם השחרור הצפוי, ואם עולה בה כי המטופל מתקדם מעבר לצפוי, מאריך את האשפוז בהתאם למצב החדש. לפיכך, אני ממליץ לך לקבוע שיחה עם הרופא השיקומי האחראי על הטיפול באביך וללבן עימו את הסוגיה הזו. עוד אוסיף, כי מומלץ להתחיל להתארגן לחזרה לבית - השגת היתר לעובד/ת זר/ה, הנגשת הבית, השאלת ציוד וכו'. הצוות של המחלקה ובמיוחד העובד/ת הסוציאלי/ת יוכלו לסייע לכם בכך. לעיתים קביעת תאריך שחרור "קרוב" נועדה כי לסייע למשפחה להבין שעליה להתארגן. משפחה שמראה נכונות לבצע את המהלכים אך זקוקה לזמן נוסף לרוב מקבלת אותו, במיוחד אם מדובר בזמני האשפוז המדוברים (חודשיים לאחר דימום מוחי שכזה הם זמן שיקום מקובל אך יתכנו מקרים עם זמן קצר או ארוך יותר). כמובן שמידה ולא תקבלו את המענה הנדרש ניתן לפנות לאחת ממרפאות השיקום בבתי החולים הציבוריים או לקבל חוות דעת שניה באופן עצמאי. רפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום תמיר על פי המידע שרשמת קרוב לוודאי שסבתך עברה אירוע מוחי שפגע באיזורי השפה ובאיזורי מוח סמוכים הקשורים בתנועת היד, הרגל והבליעה. אמנם קשה לתת יעוץ מבלי לבדוק את המטופלת, לעבר על התיק הרפואי ועל ההדמיות, אך על סמך דבריך נשמע שיש לסבתך פוטנציאל שיקומי מסויים. כל אדם לאחר אירוע מוחי הוא בעל מהלך החלמה יחודי, המושפע בין השאר מזהות איזורי המוח שניזוקו, מצב בריאותי כללי וכן היכולות הקוגניטיביות והשפתיות שקדמו למאורע. מניסיוני מטופלים רבים במצב דומה למצב של סבתך משתפרים, לעיתים שיפור משמעותי בתחומי השפה, הקוגניציה, המוטוריקה והבליעה, כאשר תחומים מסויימים משתפרים יותר מאחרים. לגבי יכולת דיבור באופן ספציפי, יש לבצע אבחון מדודק ע"י קלינאית תקשורת, עדיף כזו המתמחה בהפרעות בדיבור ובשפה לאחר פגיעה מוחית, אבל ברוב המטופלים רואים שיפור ואפילו שיפור ניכר ביכולת התקשורתית. חלקם ישארו עם ליקויים קלים או גדולים, אך יכולת לתקשורת בסיסית עם המשפחה לרוב נשארת, וזה לרוב מה שמשנה במקרים רבים. ניכר ע"פ תיאורך כי סבתך לא נבדקה עדיין ע"י אנשי מקצוע מתחום השיקום המסוגלים לקבוע באופן מדוייק את הפוטנציאל השיקומי, או שנבדקה והנתונים שהיו בפניהם היו שונים. במידה וקיימת התלבטות ניתן לבקש להזמין רופא שיקום מביה"ח או גריאטר, עדיף עם ניסיון בגריאטריה שיקומית. זוהי זכותכם ע"פ הנחיות משרד הבריאות. במידת הצורך ניתן להפנותה לאחת ממרפאות השיקום בבתי החולים השיקומיים ברחבי הארץ או לבקש לקבל חוות דעת של רופא שיקום, עדיף בעל ניסיון בשיקום נוירולוגי ושיקום שבץ באופן עצמאי. גם מטופלים שהפוטנציאל השיקומי שלהם נמוך יחסית מרוויחים מן השיקום. למשל, ניתן פעמים רבות להביא אותם להזנה ללא צינור באף (זונדה) מה שישפר מאוד את איכות חייהם, למנוע סיבוכים מיידיים ומאוחרים כמו פצעי לחץ, זיהומים וכאבים ולהכין את הבית לחזרתם (למשל ע"י מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, התחלת תהליך להוצאת היתר למטפל/ת זר/ה וכו'). מאחל לסבתך רפואה שלמה, אני זמין לשאלות נוספות אם נדרש. בברכה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום ראשית, אני מאחל הרבה בריאות לבעלך. דימום מוחי הינו מחלה עם פוטנציאל לסיבוכים וליקויים בהמשך וטוב שיש לכם רופאת משפחה מסורה שמטפלת לכם בכל האספקטים. רופאת המשפחה עשתה את תפקידה ע"פפקודת התעבורה. זאת ועוד, קיימת חובה על כל בעל רישיון רכב חבות אישית להודיע מיידית למשרד התחבורה על כל שינוי במצב בריאותו, במיוחד במצבים הקשורים במערכת העצבים. יש לוודא שהדימום המוחי לא גרם לנזק בתפקוד הקוגניטיבי או תפקוד הידיים והרגליים המסכן את בעלך, אותך ואת כל מי שיסע איתכם או לידכם ברכב. ולכן ברמה הרפואית אני ממליץ שבעלך לא ינהג עד שלא יעבור הערכה מסודרת. הערכה כזו ניתן לעבור במרפאת נהיגה - קיימות 7 כאלה ברחבי הארץ, כולל בלוינשטיין, היכן שאני עובד. ניתן גם לעבור את ההערכה במסגרת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) אולם לצערנו זמני ההמתנה, גם על רקע האירועים הבטחוניים הם ארוכים. הן במרפאות הנהיגה והן במרב"ד הערכת הנהיגה כרוכה בעלות של כמה מאות שקלים ויש לקחת זאת בחשבון. בנוסף לנהיגה, לעיתים ישנם ליקויים שלא שמים לב אליהם בהתחלה. במידה ויחוש בקשיים כלשהם בתפקודו מומלץ שיעבורהערכה נוירו-תפקודית מסודרת ע"י רופא שיקום בעל ניסיון בשיקום שבץ וזאת לאחר מעבר על ההדמיה המוחית ועיון בתוצאות הבדיקות מביה"ח. בעת ההערכה ניתן להתייחס גם לנושא הנהיגה כדי למקד את מרפאת הנהיגה בליקויים הרלוונטיים. רפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב! אנשים הסובלים מעצירות נוטים לבצע מאמץ שבו הם מעלים את הלחץ התוך בטני. העלאת הלחץ הבטני גורמת לעליה בלחץ הדם, מה שעלול לגרום לקרע במפרצות בכלי הדם. העלאת לחץ תוך-בטני יכולה להתרחש ממגוון פעולות כמו שיעול, הרמת משא כבד, ניפוח בלונים וכיו"ב. הפעולה של העלאת הלחץ הבטני בכלל ולצורך התרוקנות בשירותים בפרט ידועה ככזו שמגבירה סיכון לדימום מוחי. הדבר אף אושר לאחרונה במחקר שהתפרסם בעיתון המדעי הנחשב Stroke ב-2021. אי לכך, לא ניתן לשלול שהלחיצות תרמו לדימום מוחי במקרה שלך. כמובן, שמדובר בקשר סטטיסטי ולא קשר סיבה-תוצאה מובהק - רוב מוחלט של הלחיצות קרוב לוודאי שלא גורמות לדימום מוחי ולא ניתן להוכיח בוודאות קשר במקרה הבודד. כיצד ניתן להפחית את הסיכון לכך? מומלץ להמנע מלחיצות מוגברות בעת ניסיון התרוקנות - הדבר לא רק מעלה את לחץ הדם אלא גם עלול לגרום לטחורים, לבקעים ובעיות נוספות. ברפואת שיקום אנחנו נתקלים בבעיות של עצירות באופן יומיומי. מרכיב אחד של הפתרון הינו בריכוך של היציאות, אם באמצעות אכילה מרובה של פירות ירקות עם סיבים דוגמת חסה, גמבה, מלפפון, עגבניות או באמצעים תרופתיים שונים. חשוב מאוד להרבות בשתיה (8 כוסות ביום לפחות, באנשים ללא מחלות רקע), שכן סיבים ללא מים הופכים לעיסה שרק מכבידה על היציאה. המרכיב השני הוא להעזר באמצעים לעידוד היציאה דוגמת נרות. מדובר בהמלצות כלליות - יש להתאים את הדיאטה והטיפול לכל אדם בהתאם למצב בריאותו המדוייק ומחלות הרקע ועל כן מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך התאמת הטיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב, פרכוסים לאחר שטף דם מוחי הינם תופעה נפוצה. הדם והנזק שהוא יוצר גורמים למעין סערה חשמלית במוח. כאשר הסערה מערבת איזור מצומצם במוח ניתן לראות התופעה אותה אתה מתאר, של עוויתות לא רצוניות המערבות איזור מסויים בגוף (מכונה פרכוס מוקדי). הפרכוס המוקדי אינו מסוכן כשלעצמו, אבל לעיתים הסערה החשמלית מתפשטת לאיזורים אחרים בגוף ומשפיעה על מרכזי ההכרה וכך קבלים פרכוס "מוכלל" (Generalized) - האדם מאבד את הכרתו ומתחילות תנועות חזקות ב-4 הגפיים תוך אובדן שליטה על סוגרים, נשיכת לשון וכו', זהו מצב בעל פוטנציאל סיכון שרצוי להמנע ממנו! הטיפול שניתן לך, בתרופה נוגדת פרכוסים, הינו הטיפול המקובל במצב זה. מקובל להמשיך את הטיפול למספר שבועות עד חודשים. הפסקתו תלויה בשיקולים שונים דוגמת - ספיגה מלאה של הדימום, שלילת פעילות חשמלית לא תקינה בבדיקת EEG (בדיקת גלי מוח) ואם התרחשו פרכוסים נוספים בתקופה זו. אני ממליץ לך שכל עוד אתה בשיקום לפעול ע"פ הנחיות הרופאים. יתכן שהם ירצו לקבל החלטה על התרופה רק לאחר שתודגם ספיגה מלאה של שטף הדם, לאחר שיראו בתרשים ה-EEG תקין או לאחר שיקבלו חוות דעת של יועץ. בכל אופן, התרופה אינה יוצרת "תלות" אלא מגנה עליך ממצב רפואי מסוכן. רוב המומחים כן יפסיקו את הטיפול באופן הדרגתי לאחר מספר חודשים, אלא אם כן יש התוויות-נגד (הופעה חוזרת של פרכוס או תרשים EEG לא תקין). כמובן שמתן תשובה מלאה המתאימה למקרה הספציפי שלך תלויה בעיון מדוקדק בתיק הרפואי שלך, ביצוע ריאיון רפואי, בדיקה נוירו-תפקודית והתבוננות בהדמיות המוח שלך וכו' - דברים שאיני יכול לבצע במסגרת מתן מענה בפורום. אי לכך אני שב וממליץ לך להעלות את הנושא מול הרופא/ה המטפלים בך במחלקה השיקומית. במידה ולא תקבל מענה מספק לדעתך, ניתן לפנות למומחה בשיקום שבץ או נוירולוג מומחה באפילפסיה לקבלת חוות דעת נוספת המותאמת למקרה שלך. רפואה שלמה והרבה בריאות, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב. רבים לא יודעים זאת אבל אין דבר כזה באמת אירוע מוחי ״קל״. החומרה היא תמיד בעיניו של האדם שעבר אירוע. יכול להיות שאירוע ״קל״ יחסית יביא למצב שאדם לא יכול לחזור לעבודתו, לטפל במשפחתו או לסוק בתחביביו ובעבורו יהיה זה אירוע משמעותי מאוד. ולכן, הייתי ממליץ שתפנה לרופא המשפחה ותעמוד על זכותך להבדק ע״י רופא שיקום. עדיף, רופא שיקום עם ניסיון בשיקום נוירולוגי או שיקום שבץ. רופא השיקום יבצע בדיקה נוירו-תפקודית, ימפה את הבעיות הנוירולוגיות והרפואיות שבאמת משפיעות על התפקודים שחשובים לך וימליץ אם נדרש לעבור שיקום רב-מקצועי (טיפול ע״י מספר מקצועות: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכו׳) או שמספיקים טיפולים של אחד מהמקצועות. במידה ונדרש שיקום רב-מקצועי רופא השיקום ידע לקבוע אם נדרש טיפול באשפוז מלא במחלקה שיקומית, אשפוז יום או טיפול ביתי. כמובן שלהעדפות וצורכי המטופל יש גם משמעות כאן. רופא המשפחה לרוב נענים לבקשות המטופלים. במידה וסורבת ניתן לפנות לפניות הציבור של קופ״ח או לפנות לחוות דעת של מומחה בשיקום באופן עצמאי. מאחל לך המון בריאות ורפואה שלמה! דר׳ שי אופיר-גבע