פורום גסטרו ומחלות כבד - עמוד 46

שלום, הסיכונים בבצוע אנדוסקופיות קשורים בעיקר לטשטוש או לבצוע הטכני של האנדוסקופיות. בטשטוש (הרדמה קלה) יש סיכונים של דיכוי נשימה תוך כדי הפעולה שעלולים לעיתים לגרום לירידה בריווי החמצן ואף הפסקות נשימה. יכולות להיות גם תגובות אלרגיות לחומרי ההרדמה או ירידה בדופק. הסיכונים הללו מוגברים במטופלים עם צוואר קצר, השמנת יתר קיצונית ומטופלים עם מחלת ריאות או לב. במטופלים בתת תזונה טשטוש או הרדמה יכולים לעיתים נדירות להוות סיכון עקב הפרעות במאזן המלחים (יותר לאחר ההכנה לקולונוסקופיה) או הקושי לבצע פעולות תומכות נשימה במידה ויש דיכוי נשימתי. הסיכונים הטכניים נובעים מהצורך להעביר צינור גמיש דרך דרכי העיכול. לעיתים ישנו מעי מפותל יותר או עם זוויות חדות יותר, למשל עקב הדבקויות לאחר ניתוחי בטן או במטופלים רזים מאוד. היתרון בביצוע בדיקה בבית החולים הוא שבמידה וישנו סיבוך יש צוותים כוננים שיכולים להכנס לפעולה במהירות ולמנוע מהמצב להחמיר עוד יותר. בריאות שלמה, אייל הירש

ההפנייה לבדיקה היא מיידית ויש באפשרותי לעשות אותה במכון גסטרו במדיקל בהרצליה בשבוע-שבועיים הקרובים או להמתין זמן ארוך על מנת לבצע בבית חולים. לאור שיקולי ההמתנה מה היית ממליץ לי לעשות?

שלום, מאחר ואינני מכיר את כל ההסטוריה הרפואית שלך אני לא יודע עד כמה הבדיקות דחופות וכמה סיכון כדאי לקחת ומה הסיכון בדחיה. שיקולים אלו צריכים להנחות אותך בהתלבטות (עם רופא המשפחה ורופא הגסטרו). בריאות שלמה, אייל הירש

שלום נטע, נקסיום היא תרופה המפחיתה את הפרשת החומצה בקיבה וכך מפחיתה את הסיכון לפגיעה של ח' בדופן הקיבה ויצירת כיבים, ומטפלת בצרבת (עליה של תוכן חומצי מהקיבה לושט) במידה ויש. מאחר ובגסטרוסקופיה ראו רירית אדומה מהרגיל, חשבו שמדובר בדלקת (עם או בלי זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי, מה שידעו לפי הביופסיה) ורשמו לך נקסיום. אין קשר בין הנקסיום לממצאים במעי הדק ועל המסתם. לממצאים כאלה מספר אבחנות אפשריות, למשל שימוש רב בתרופות ממשפחת הNSAIDS כמו אדוויל, נורופן, איבופרופן, ארקוקסיה. אפשרות אחרת היא זיהום חיידקי (בדר"כ משהו חד וחולף. האבחנה השכיחה יותר במראה מעי דק כזה היא מחלת קרוהן. במידה ומדובר במחלה זו תצטרך לשוחח עם הרופא המטפל על שינוי הרגלי חיים (ממש ממש חשוב לא לעשן), תזונה (ממש חשוב להמנע ממזון מעובד), טיפול תרופתי ומעקב. בריאות שלמה, אייל הירש

היי, תודה רבה על המענה המקיף בנוגע לנקסיום ולתוצאות הבדיקה, זה עזר לי מאוד. רציתי לשאול האם יש דברים שצריך להקפיד עליהם בעת נטילת התרופה כמו שימוש בברזל ומזונות ומשקאות מסוימים מהם יש להימנע? כמו כן, הקופה כרגע לא מאשרת לי בדיקת MRI. מהי חשיבות הבדיקה במצב שתיארתי בנקודת הזמן הנוכחית? כמו כן, האם יש דרכים בהן ניתן לשכנע את הקופה לביצוע MRI? אני צעירה ולא רוצה להיחשף לרמות קרינה גבוהות כמו בבדיקת ה CT. תודה רבה!

שלום נטע, אין מזונות או משקאות שמפריעים לפעילות של נקסיום. מזונות מסויימים מגבירים הפרשת חומצה ועובדים נגד האפקט המיטיב שלו על הפחתת הפרשת חומצה כמו למשל קופאין, הדרים, ואלכוהול. או מאכלים גורמים לחולשה של הסוגר בין הקיבה לושט ולהחמרה בצרבת כמו שוקולד ואוכל שומני. מצד שני, אם לאחר נטילת נקסיום התסמינים משתפרים אפשר לנסות לאכול גם מהמזונות הנ"ל ולבדוק אם יש תסמינים. לגבי הבדיקות - כל מטופל עם אבחנה של מחלת קרוהן זכאי לבצע MRI של המעי במקום CT (ודאי מתחת לגיל 40, לרוב גם מתחת לגיל 60). לא צריכה להיות בעיה באישור הבדיקה (יש לגבי כך חוזר ממשרד הבריאות). בריאות שלמה, אייל הירש

שלום מיכל, פעימות בבטן הן בדר"כ תסמין שלא מעיד על מחלה ונפוץ בעיקר באנשים רזים. במידה והCT תקין ונשללה מפרצת של אבי העורקים (בחלקו הבטני), התסמין חסר משמעות. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום מירב, השימוש בגטקס שמור בדר"כ למטופלים עם מעי קצר שאינם מסוגלים להגמל מהזנה לוריד (TPN) למרות נסיונות טיפוליים אחרים, וביחוד במטופלים שפתחו סיבוכים משניים להזנה (בעיה במציאת כלי דם להזין דרכם, זיהומים חוזרים או מחלה כבדית). גטקס הוא אנאלוג של חלבון בשם GLP2 שמשפר הסתגלות מעי לאחר ניתוח ומשפר ספיגה. לא ברור אם יעילותו נשמרת גם לאחר הפסקת הטיפול (לפחות שישה חודשים ולרוב טיפול לכל החיים). מאחר ומדובר בחלבון שמזרז גדילה של שטח המעי הדק כדי להגביר ספיגה, עלו חששות לגבי הסיכון לגידולי מעי וגידולים אחרים. כשהוא ניתן בניסויים בחיות שהיה להן כבר גידול, קצב הגדילה של הגידול הואץ. אין לנו מספיק מידע באנשים עדיין, אך מבחינת הנסיון שיש, לפחות למשך 30 חודשי טיפול (במטופלים ללא הסטוריה של ממאירות) לא ראו שום סימן לעליה בסיכון לממאירות. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אברהם, אין מניעה לשים כורכום או כל תבלין אחר. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אברהם, בזמן הכנה לקולונוסקופיה צריך להמנע מלאכול מזון סיבי (רב שארית) שיפריע לבצע את הבדיקה. האוכל הרצוי הוא אוכל שנספג ברובו במעי (דל שארית), כמו מוצרי חלב, בשר, מאפים, אורז, תפו"א. אין מניעה לשתות מיצים או מיים עם נענע, ואין מניעה לשים ירקות במרק בתנאי שהוא מסונן היטב לאחר מכן. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אבי, חסרים בויטמין B12 יכולים לנבוע מסיבות שונות כולל בעיות ספיגה (דלקת במעי כמו מחלות מעי דלקתיות המערבות את המעי הדק הסופי, אנמיה ממארת שבה יש נוגדנים לתאים שמפרישים B12, לאחר ניתוחי קיבה או מעי דק), חסרים תזונתיים (צמחונים או טבעונים) חסר משמעותי של ויטמין B12 יכול להתבטא באנמיה או תסמינים נוירולוגיים. במקרים כאלה יש צורך במתן דחוף של ויטמין B12 במינון גבוה והוא ניתן בזריקה לשריר. במקרים של חסר פחות משמעותי (ללא תסמינים) אפשר להסתפק במתן יומי של B12. במידה ואתה לוקח מינון נמוך יותר ורמות הויטמין שלך תקינות, אין צורך לשנות את המינון (ואין גם צורך במעקב B12 כל הזמן). בריאות שלמה,אייל הירש.

שלום שולי, ציסטות לבלביות עולות בשכיחותן עקב העליה בביצוע הדמיות. רובן המכריע מתגלות במקרה. למעשה ניתן לראות ציסטות לבלביות ב40-50% מהMRI שמבוצעים למטרה אחרת. ישנן ציסטות דלקתיות, ציסטות ללא פוטנציאל ממאירות וכאלה עם פוטנציאל ממאירות. הסיבה שבכל זאת מייחסים חשיבות לציסטות לבלביות היא שלחלקן יש פוטנציאל ממאירות, למשל IPMN (ממאירות שמקורה בצינוריות הלבלב), MCN (ממאירות שמקורה בציסטה מלאה בריר שנקרא מוצין). הסיכון לא ברור ותלוי בסוג הציסטה ווהמאפיינים שלה. במקרים של חשד מאוד גבוה או עם גורמים מחשידים אחרים אפשר לבצע ניקור של הציסטה עם בדיקת אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS) ושאיבת הנוזל שלה על מנת להשיג נוזל ותאים לאבחנה: - גודל ציסטה מעל 1.5 ס"מ - ממצא מוצק בתוך הציסטה - הרחבה של צינור הלבלב - סיפור משפחתי של ממאירות לבלב - תסמינים משוייכים לציסטה (כאבי בטן עליונה חדשים) אם הציסטה לא מקיימת את התנאים הנ"ל אפשר לעקוב אחריה לאחר שנה עם MRI ובהמשך כל תקופה של מספר שנים. במקרה שלך מדובר בציסטה זעירה (מאוד!) ואין חשש ממנה. אפשר יהיה לבצע MRI בעוד שנה למעקב ובהמשך כל מספר שנים.. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום דורית, בניתוח שעברת (Hepaticojejunostomy) דרכי המרה של הכבד המושתל מחוברים ללולאת מעי בג'ג'ונום. הקיבה והתריסריון מתחברים למעי בהמשך (מרחק משמעותי במורד החיבור של הכבד ודרכי המרה. נוצר מראה של Y. בדרך כלל הטיפול בדרכי המרה מבוצע בפעולה שנקראת ERCP ובה נכנסים עם אנדוסקופ דרך הפה לקיבה ומשם לתריסריון שם דרכי המרה מחוברות. במצב כזה כניסה דרך הפה מאוד קשה עד בלתי אפשרית כי החיבור של דרכי המרה נמצא בזרוע השניה של הY. לעיתים מבצעים אותה עם מכשירים שמאפשרים כניסה עמוקה יותר למעי הדק כמו אנטרוסקופ עם בלון. בPTC (Per cutaneous trans hepatic cholangiogram) מתבצעת כניסה מהעור ישר לדרכי המרה בכבד. לעיתים הפעולה לא מצליחה, או גורמת לזיהום. ב Percutaneous Transjejunal Retrograde Cholangiogram נכנסים ללולאת המעי שקרובה לדרכי המרה ישירות דרך העור (בלפרוסקופיה - פתיחת בטן) ישר לזרוע הנכונה של הY. מהכניסה ללולאה הקרובה להשקה קל יותר להכנס לדרכי המרה. מדובר בשיטה מאוד ותיקה (מתוארת משנות ה90 לפחות). האם היא מתאימה במקרה שלך? מה הנסיון של הצוות המבצע בשיטה זו? זה משהו שתצטרכי לדון בו מול הרופאים ביחידה לאנדוסקופיות מתקדמות (הם מתמחים בפעולות כאלה). בריאות שלמה, אייל הירש

שלום שיר, ההכנה לקולונוסקופיה כוללת : 1. דיאטה דלת סיבים במהלך 2-3 ימים טרם הבדיקה (בלי ירקות או פירות, אפשר תפו"א, אורז, מוצרי חלב, מאפים, בשר). 2. כדורי לקסעדין להביא ליציאות (לא מאוד משמעותי) 3. השתיה יום טרם הבדיקה שהיא החלק המשמעותי (כתבתי עליה מספר פעמים בתשובה לשאלות קודמות) - זה הזמן שבו צריכות להיות יציאות מרובות (בעיקר בחלק השניה של השתיה). בריאות שלמה, אייל הירש