פורום גסטרו ומחלות כבד - עמוד 45

שלום נועם CD24 הוא אונקוגן, מוטציה בגן שגורמת לממאירות להיות אלימה יותר. המוטציה הזו מאוד שכיחה בסרטן המעי הגס ויכולה גם לאתר ממצאים טרום-ממאירים כמו פוליפים. מדובר עדיין בבדיקת דם מחקרית שמפותחת על ידי פרופ' נדיר ארבר מאיכילוב (מנהל המכון לרפואה מונעת). יתכן ותוכל לברר שם האם הבדיקה זמינה. הבדיקה עדיין לא מוכרת כיעילה כבדיקת סקר לממאירות המעי הגס (לשם כך עדיין עושים קולונוסקופיה, בדיקת דם סמוי בצואה), ולכן אינה ממומנת על ידי קופת החולים. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אמיל, חיידק ההליקובקטר הוא אורגניזם קשה מאוד להכחדה מאחר והוא חי בקיבה ונחשף להמון אנטיביוטיקה וכך הופך לאט עמיד. עמידותו עולה משנה לשנה, בהתאם לאיזור שבו אתה חי ותדירות השימוש באנטיביוטיקה באיזור זה. לכן יש צורך ב3 סוגי אנטיביוטיקה ובולם חומצה על מנת לטפל בחיידק. גם עם טיפול מורכב זה , קיים סיכוי לכך שההליקובקטר לא יוכחד (ולכן מוודאים הכחדה עם תבחין כ4 שבועות לאחר סיום הטיפול). שינוי משטר הטיפול יפחית את הסיכוי לריפוי מהחיידק. תוכל לדעת בוודאות רק בבדיקה 4 שבועות לאחר סיום הטיפול. בריאות שלמה, אייל הירש

תודה על המענה, מבין כי שאלתי היא מבחינת הרע במיעוטו, לקחתי כאמור את הכדור קארין פעם ביום במקום פעמיים בשל אי יכולת להרדם, בסיום הטיפול בארבע האנטיביוטיקות האם כדאי לקחת את יתרת הקארין שנשארה??

שלום אמיל, היחוד בטיפול המשולב, הוא כפי שמו, משולב. מרגע שהשלמת את הטיפול, אין טעם לקחת את הקארין לבד. בשלב הזה מומלץ להמתין כ4 שבועות מסיום הטיפול ולבדוק האם החיידק הוכחד. במידה והחיידק לא הוכחד תצטרך לשקול טיפול בקו שני (אנטיביוטיקות שונות). בריאות שלמה, אייל הירש

שלום גדי, הבשורה על אבחנה של מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס כיבית) אף פעם לא נעימה. מדובר על מחלת מעי כרונית. הצורך בטיפול קשור לחומרת פעילות המחלה ולא לתסמיני המחלה. לעיתים מחלת מעי דלקתית יכולה להיות קלה עם תסמינים קשים, ואז הטיפול צריך להיות יותר בתסמינים מאשר בדלקת. לעומת זאת יש מקרים שבהם יש דלקת פעילה עם תסמינים מועטים. במקרים כאלו יכול להגרם נזק לדופן המעי לאורך זמן עם סיבוכים שיכולים להביא אף לצורך בניתוח. במקרים כאלו רצוי לטפל בדלקת ולהמנע מהסיבוכים. הטיפולים מגוונים ממעקב בלבד, דרך טיפולים בשינויי תזונה ובהמשך דרגות טיפול מרובות, כתלות בהיקף וחומרת המחלה. לא ברור לי מהנתונים שחלקת מה חומרת המחלה ומה היקפה, לכן התשובה היא בקווים כלליים. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום יודי, ממצא היפואקואי באולטראסאונד הוא ממצא שמחזיר פחות גל קול ולכן נראה שחור בבדיקה, למשל נוזלים או דם, למשל בציסטה כבדית. נראה שבדיקת האולטראסאונד לא הייתה מאוד מיומנת, כדאי להמתין לתשובת הCT שתהיה יותר מדוייקת ותאפיין את הנגע. ראשוני הוא נגע שמקורו בכבד, כמו למשל ציסטה כבדית, משני הוא נגע שמקורו באיבר אחר. אי חייב להדגיש שהפענוח לא מאוד מיומן ומפורט ואין לייחס למילים אלו משמעות. בריאות שלמה, אייל הירש

תודה רבה דוקטור וכמה שצדקת, הגיע פיענוח סיטי תלת פאזי שמאשר את זה שאכן אין שום ממצא בכבד תודה רבה🙏

שלום, בעיה של הכתמה של התחתונים יכולה להתחלק לאנשים שמרגישים את הדחף ליציאה אך לא מצליחים להתאפק או לכאלה שלא מרגישים את היציאה ומגלים רק בדיעבד. מדובר בבעיה שכיחה יחסית ובארה"ב מדווחים עד 14% על קושי בשליטה ביציאה. גורמים שמעלים את הסיכון לאי שליטה הם גיל מבוגר, שלשול, אי שליטה במתן שתן, סכרת, טיפול הורמונלי. הגורמים לכך יכולים להיות רבים: 1. חולשת שרירים או בעיה עצבית 2. עצירות שגורמת לגלישה של הצואה 3. מחלות שגורמות לשלשולים כמו בעיות ספיגה, אי סבילות למזון או מחלות מעי דלקתיות 4. תרופות כמו קפאין, נוגדי דכאון, מרפי שרירים ועוד על מנת להבין מה הסיבה תצטרך לפנות לגסטרואנטרולוג שיוכל לשמוע את כל ההסטוריה שלך, לבצע בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה ולהפנות לבדיקות נוספות כמו קולונוסקופיה, מדידת לחצים של פי הטבעת והרקטום, US של פי הטבעת או שיקוף מנגנון יציאה. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום מני, מחלת הקרוהן שלך לא החלה כשאושפזת לפני שנה עם חור קטן בדופן המעי עם דלקת משמעותית (דרכו "ברח" הנוזל למזנטריום). מחלתך החלה חודשים ואולי מעבר לכך לפני כן. בזמן הזה נוצר נזק לדופן ואף צלקת. התמונה בMRE לא תהיה תקינה לגמרי גם אם הדלקת תטופל היטב. MRI של המעי הדק (MRE) הוא בדיקה טובה מאוד להבדיל בין דלקת לצלקת, אבל קשה לומר לפי קריאה של הפענוח. אני מניח שרופא הגסטרו שלך יסתכל בעזרת רופא מומחה על הMRE ויוכל לומר אם אכן אין דלקת. אם אכן אין דלקת, התרופה עושה את שלה ורצוי להמשיך איתה ולא להחליף אותה. העדר דלקת יביא לכך שלא יהיו עוד שינויים בדופן המעי וימנע אישפוזים או ניתוחים בעתיד. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום לירון, אני חושב שאתה מתכוון לתחום מומחיות של פרופ' ניצן מהרשק או פרופ' אילן יונגסטר. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום זהבה, VSL#3 היא תערובת של שלושה סוגים של חיידקים שנחשבים מיטיבים. VSL#3 הוכיח את יעילותו בטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס בדרגה קלה ובדלקת של הפאוץ'. נעשו מספר ניסויים קטנים לגבי היעילות של VSL#3 כטיפול לכבד שומני. תוצאות המחקרים הללו מעורבים.ולא מראים על תועלת משמעותית. אין נזק בטיפול הVSL3#, אך ככל הנראה אין המון תועלת לכבד שומני. בריאות שלמה, אייל הירש.

תיקון ,תודה רבה ד"ר אייל הירש

שלום יריב, לפני הטיפול בעצירות כרונית יש לשלול גורמים לעצירות שניתן לטפל בהם כולל סכרת, מחלת הירשפרונג (בדר"כ מתגלה בילדות), פסאודו חסימה של המעי, מחלות מע' עצבים (למשל פרקינסון, פגיעה בעמוד השדרה), תת פעילות בלוטת התריס, הפרעות אכילה, מחלת שרירים או תופעות לוואי של טיפול תרופתי אחר. לאחר שנשללה סיבה אחרת לעצירות שניתן לתקן, יש להבדיל בין עצירות שנובעת מתנועת מעי איטית, עצירות שנובעת מבעיה ביציאה ממש, או שתיהן. הטיפול מותאם לפי הבעיה. בדיקת המנומטריה הראתה שאתה בעצם לא מרגיש שאתה צריך ללכת לשירותים למרות שהרקטום מלא בצואה. מדובר בתסמין שכיח שמתפתח עם הזמן במטופלים עם עצירות כרונית - המקום הופך להיות פחות רגיש ואתה מתרגל להסתובב עם רקטום מלא. הצואה יושבת ברקטום ומתייבשת ואז הופך אפילו יותר קשה להוציא אותה. הטיפול הוא בתרופות משלשלות, ביופידבק ופיזיותרפיה של האגן. גירוי חשמלי של הסוגר מבוצע בישראל במרכזים מתמחים בנושא (למשל במרפאת תנועתיות ברמב"ם). לא תיארת את הברורים האחרים שבוצעו: תוצאות צילומי בטן עוקבים לאחר בליעת מרקרים (מראים האם הבעיה בתנועה איטית או ביציאה או שניהם), דפקוגרפיה (צילום של מנגנון היציאה) שיכול להראות בעיות אנטומיות וכו'. לכן קשה ליעץ איך להמשיך הלאה. אפשר, למשל , לנסות משלשלים יותר אפקטיבים. אני מציע שתיגש להתייעץ ביחידה לתנועתיות באחד מבתי החולים. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אורלי, פוליפים שפירים יכולים להיות עם מספר הסטולוגיות (מבנה ביולוגי) שונות. חלק מהפוליפים השפירים בקיבה הם בעצם הגדלה של בלוטות מפרישות חומצה (קורה בעיקר עקב נטילת תרופות למניעת הפרשת חומצה, כמו נקסיום). חלק מהפוליפים הם פוליפים דלקתיים - אפשר להשוות אותם ליבלת שצומחת לאחר דלקת ברקמת הקיבה. אלו ברוב המכריע (ממש ממש נדיר) לא מתפתחים לממאירות. לעיתים הם מדממים ואז כדאי להוציאם, ולעיתים הם גדולים וחוששים שפרט למרקם השפיר שלהם מסתתר שם עוד משהו וגם אז מומלץ להוציאם. חלק מהפוליפים השפירים הם אדנומות, ואלו פוליפים שעלולים בהמשך לגדול ולהתפתח לממאירות. אותם חייבים להוציא. מאחר ואני לא יודע מה סוג הפוליפ שלך, מהו גודלו, מהם התסמינים שהביאו אותך לבדיקה, בדיקות הדם (אנמיה?) לא אוכל לנחש מה שיקולי הרופא המטפל. אני מציע שתתיעצי עם הגסטרואנטרולוג שזימן אותך להוצאת הפוליפ. בריאות שלמה, אייל הירש