שאלות ותשובות - עמוד 162

קושי בפתיחת הפה ורגישות במפרקי הלסת הם סימפטומים נפוצים לאחר עקירה ואין סיבה לדאגה. יש להימנע מאכילת מאכלים קשים ולהגביל את פתיחת הפה כדי לתת מנוחה למפרקי הלסת. קומפרסים חמים יכולים לעזור. לגבי ההירדמות בלשון, גשי לרופא השיניים שלך ובררי את העניין. פגיעה בעצב הלשון היא סיבוך של עקירת שן בינה, אך יש לברר שאכן בכך מדובר. יש להשלים את נטילת האנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא. חג אביב שמח ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

משאלתך אני מבין כי אין אתה סובל מדלקת בדרכי השתן אלא מדלקת בדרכי המין. הסימפטומים מהם סובלים גברים משני מצבים אלה הם דומים: צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן. לעיתים כאשר מדובר בדלקת בדרכי המין קיים גם כאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). ההבדל בין שני סוגי הדלקות הוא רב ביותר, החל במיקום הדלקת הזיהומית (האיברים המעורבים שונים), החיידקים המובילים להיווצרות הדלקת, הסיבוכים של כל אחת מהדלקות, הטיפול השונה ומשך הטיפול. דלקת בדרכי השתן אינה שכיחה בגברים צעירים (עד גיל 50), ובמרבית המקרים מערבת את שלפוחית השתן בלבד, אך לעיתים גם את הכליות. המזהמים הינם חיידקי מעיים, והסכנה היא הגעת הזיהום לכליות ופגיעה בתפקודן. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי קצר בן שבוע עד 10 ימים בגברים (בנשים בדלקת לא מסובכת אף 3 ימים מספיקים), והמשך בירור מדוע הגבר סובל מדלקת בדרכי השתן, כלומר חיפוש פגם מבני כזה או אחר (ציסטות, החזר שתן מהשלפוחית לכיוון הכליות וכדומה), הואיל ומדובר בבעיה נדירה. מאידך, דלקת בדרכי המין הרבה יותר שכיחה בגברים צעירים ופעילים מינית. הדלקת יכולה לערב את השופכה, בלוטת הערמונית, צינורות הזרע, בלוטות הזרע והאשכים. כאמור, הסימפטומים דומים לסימפטומים בדלקת בדרכי השתן, כלומר, הגבר סובל בדרך כלל מצריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכן מכאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). במקרה שמדובר במחלת מין הגורמת לכך, קיימת גם הפרשה מפתח הפין. החיידקים המובילים לדלקת זו כוללים גם חיידקי מעיים אך גם מזהמים הגורמים למחלות מין, כגון הרפס, זיבה, כלמידיה, עגבת או טריכומוניאזיס. הבעייתיות במחלה זו היא העובדה שלעיתים יש צורך בטיפול ממושך ביותר (לעיתים שבועות רבים עד חודשים) על מנת לסלק לחלוטין את הגורם המזהם. זו הסיבה שאתה מטופל כל כך הרבה זמן באנטיביוטיקה. מאידך, אם אין תגובה לטיפול יש צורך להחליף האנטיביוטיקה כי ייתכן שהמזהמים אינם רגישים לאנטיביוטיקה אותה אתה נוטל. יש חשיבות מירבית למציאת החיידק הגורם, והבנה מהן האנטיביוטיקות העובדות עליו. מציאת החיידק נעשית ע"י תרבית שתן או תרבית מנוזל הזרע, אולם בניגוד לדלקת בדרכי השתן בה קל להצמיח את החיידקים, חיידקים ומזהמים אחרים המובילים לדלקת בדרכי המין מאד קשה לגדל ולהצמיח, ולכן אנו מתחילים טיפול אנטיביוטי אמפירי (ראשוני), בהתאם למידע הקיים בידינו לגבי המזהמים השכיחים באוכלוסיה (שילוב של ציפרו ודוקסילין הוא שילוב אנטיביוטיקות טוב מאד למזהמים משני הסוגים). ישנם שני סיבוכים משמעותיים בדלקות בדרכי המין: האחד הוא פגיעה באיכות נוזל הזרע וביכולת העברתו אל השופכה, כאשר התוצאה יכולה להיות פגיעה בפוריות. הסיבוך השני הוא התפתחות תסמונת כאב אגן כרונית (Chronic Pelvic Pain Syndrome), השכיחה יותר לאחר פרוסטטיטיס (דלקת של הערמונית). זוהי תסמונת המתבטאת בכאבים באזור האגן התחתון, האשכים, פי הטבעת והפין אך ללא עדות לזיהום או דלקת. בנוסף קיימת שכיחות גבוה של סימפטומים במתן שתן (היסוס, צריבה, כאב, זרם חלש). הסימפטומים נוהגים להופיע ולהיעלם לתקופות משתנות. לשאלתך לגבי נטילת אנטיביוטיקה לזמן ממושך, טיפול אנטיביוטי ממושך אכן טומן בחובו תופעות לוואי רבות (תופעות לוואי של התרופה, התפתחות זני חיידקים עמידים, פגיעה בחיידקים "הטובים" היוצרים את הפלורה הטבעית של הריריות בגופנו), אולם בכל מקרה יש לשקול את החסרונות מול היתרונות – חיסול המזהמים המובילים לדלקת בדרכי המין הוא חשוב ונחוץ ביותר בשל הסיבוכים האפשריים, ולכן על אף החסרונות שבטיפול אנטיביוטי ממושך, אנו ממליצים על טיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ציפרלקס שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות באמצעות חסימת ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). זוהי אחת התרופות בעלות ההשפעה המהירה ביותר, ובדרך כלל ניתן להבחין בשינוי בהרגשה כבר תוך 10 ימים בממוצע (בין שבוע לשבועיים). תמיד קיים סיכוי שמשהו שעבד בעבר לא יעבוד שוב, אולם במקרה זה הסיכוי קטן מאוד, שכן אצלך הופיעה חרדה כתגובה להפחתת המינון, ולכן העלאה מחודשת של המינון - תפתור בעיה זו. קרא עוד

ניתן לחזור לקיים יחסי מין החל מעשרה ימים מיום תחילת נטילת הגלולה. קרא עוד

קיימות מספר סיבות להטלת שתן תכופה. ביניהן: זיהומים בדרכי השתן, סוכרת נעורים, הפרעות אלקטרוליטיות כמו חסר של אשלגן או עודף של סידן, מחלה נדירה הנקראת סוכרת תפלה (DI - diabetes insipidus) ועוד. נוסף על בדיקות השתן המקיפות שנערכו, כדאי יהיה לערוך גם בדיקות דם. אנו ממליצים לך לפנות לרופא ילדים כדי לטפל בבעיה זו. קרא עוד

רוב המקרים של שבץ מוחי עקב דימום (hemorrhagic stroke) נובעים מיתר לחץ דם. קיימים גורמים נוספים, נדירים הרבה יותר, כמו טראומה, תרופות נוגדות קרישה, מפרצת של כלי דם ועוד. אם אביך אכן סובל מיתר לחץ דם - ניתן למנוע אירוע נוסף בעתיד באמצעות איזון לחץ הדם. אם אינו סובל מיתר לחץ דם - ניתן לברר איזה מן הגורמים האחרים תרם להופעת השבץ, ולטפל בו. קרא עוד

קיימות מספר סיבות היכולות לגרום לרעד, ביניהן פרקינסון, רעד משפחתי (Essential Tremor), תופעות לוואי של תרופות, פעילות יתר של בלוטת התריס (תירואיד) ועוד. רעד בראש אינו אופייני למחלת פרקינסון, בה הרעד בא לידי ביטוי בעיקר בגפיים, אלא יכול להצביע על רעד משפחתי (Essential Tremor הנקרא גם Benign או Familial), תופעה אליה לא מתלווה נזק נוירולוגי נוסף. על פי הידע הקיים כיום - מחלת הפרקינסון אינה מחלה תורשתית, אולם נושא זה נמצא עדיין במחקר. קרא עוד

Strattera, או atomoxetine, היא תרופה הפועלת במערכת העצבים המרכזית, ומעכבת ספיגה חוזרת של חומר הנקרא נוראפינפרין. לא מצאתי שיש בעיה בנתינתה במקרה של היסטוריה משפחתית כמו זו שתיארת. אורולוג מומחה לסרטן הערמונית יוכל להאיר את עיניכם יותר. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

הסיבה העיקרית להתקרחות גברית היא שילוב של נטייה תורשתית גנטית עם השפעות הורמונליות של ההורמונים הגבריים (אנדרוגנים). ישנם גורמים אחרים כגון תזונה לקויה, מתח נפשי, זיהום פטרייתי וכדומה. הטיפול הוא בעיקר תרופתי, כגון מינוקסידיל או פרופסיה, וכן משחה למריחה מקומית, ריגיין. מידע נוסף תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_080601_1.htm קרא עוד

התופעה שאת מתארת יכולה להיות קשורה לטיפול התרופתי, או לתופעות גופניות, או לתופעות נפשיות שאינן קשורות לטיפול (כגון כאבי שרירים לאחר מאמץ, כאב גופני שמקורו בחרדה ועוד). התופעה יכולה להיות קשורה למצב של מינון יתר, והמינון שאת נוטלת הוא די גבוה, אבל על מנת לדעת אם זהו מינון יתר יש להכיר את ההיסטוריה של בעיית הקשב שלך, ואת ההיסטוריה של התגובה שלך לתכשירי ריטלין אחרים, אותם את כותבת שניסית בעבר. בכל אופן, אם התופעה של כאבים חוזרת, אני ממליצה לך להיבדק על ידי רופא המשפחה כדי לשלול את קיומה של בעיה גופנית הדורשת טיפול. כדאי לעשות הפסקה של כמה ימים עם הריטלין ולבדוק איך את מרגישה, ואחר כך לנסות לחזור לריטלין ולבדוק אם התופעה של הכאב מופיעה שוב, ואם היא הופעתה קשורה לנטילת הריטלין. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד