שאלות ותשובות - עמוד 164

ברוב המקרים של אי ספיקת כליות סופנית אין מוציאים את הכליות המקוריות של החולה, הואיל ואין בכך צורך. מוציאים את הכליות המקוריות רק כאשר יש לכך סיבה מוצדקת. קיימות סיבות רבות (אם כי הן כאמור די נדירות): זיהומים חוזרים בדרכי השתן, יתר לחץ דם שקשה מאד לטפל בו, היווצרות חוזרת של אבנים, מחלות ציסטיות שמסתבכות, ועוד. הניתוח אינו נפוץ אך בהחלט אינו דבר מאוד נדיר כאשר מתקיימות סיבות כאלה. ברוב המקרים, אם יש צורך בכריתת שתי הכליות, מבצעים זאת בניתוח אחד, וזאת על מנת להקטין את סיבוכי הניתוח, שחלק לא קטן מהם הם סיבוכי ההרדמה (אם עושים זאת בשני ניתוחים נפרדים, בכל ניתוח קיימים סיבוכי הרדמה משלו). בנוגע לתור שלך במרכז ההשתלות – כריתת שתי הכליות אינה מצב המשנה את מקומך ברשימה, הואיל ואין לכך כל משמעות מבחינת המצב הבריאותי של החולה. מצבם של אנשים עם כליות לא מתפקדות אשר לא עברו כריתה הוא מצב קרוב מאד למצב שלאחר כריתה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

את מציגה שאלה לא פשוטה שאנו מתמודדים עימה בכל יום. בדיקה גופנית של השד על ידי רופא היא בדיקה סובייקטיבית, כלומר כל רופא יכול לומר כי הוא מרגיש משהו אחר. בנוסף, חשוב לציין כי גם גושים פתולוגיים (שאינם תקינים) יכולים לא להיראות בבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה. מאידך גיסא, במקרים רבים מבנה השד הוא אכן מגורגר וניתן לחוש בגושים כחלק מהמבנה התקין והנורמלי. מצב זה קיים בדרך כלל בנשים צעירות (כמוך), וניתן לחוש גם במבנים גושיים נוספים בשדיים. במקרים שאינם חד-משמעיים, כירורגים המומחים לניתוחי שד הם הכתובת, הואיל ולהם הניסיון הרב ביותר בתחום, הן מבחינת הבדיקה הגופנית והן מבחינת המשך הבירור שיש לערוך. באופן עקרוני, אם מדובר בגוש שגם את ממששת, אשר נמצא מספר שבועות ללא שינוי ולא היה שם קודם לכן, המלצתי היא ביצוע ביופסיה מן הגוש על מנת לוודא את מהותו האמיתית. מובן שגם אם התשובה תשלול תהליך גידולי, אין זה אומר שאין צורך בהמשך במעקב אשר יכלול גם בדיקה גופנית, וגם ממוגרפיות כל שנה – מעקב אחר הגוש המדובר וכן כמעקב כללי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אני מניח שאת מתכוונת לליפומות. ליפומה הינה גידול שפיר (לא סרטני) של תאי שומן בגופינו. הסיבה להופעתה אינה ידועה, אולם מדובר בגידול שכיח למדי, שיכול להופיע בודד או כגידולים רבים ומפוזרים. הגידול אינו מסוכן ובדרך כלל מסירים אותו בניתוח פלסטי כאשר הוא מאד גדול או כאשר הוא מפריע מבחינה אסתטית. יתר לחץ דם אינו סיבה מספקת להימנע מניתוח. אף על פי שמדובר בניתוח קוסמטי, אם הדבר מאד מפריע, למרות לחץ הדם הגבוה (שיש לאזנו ללא קשר לליפומות או לניתוח), ניתן בדרך כלל לבצע את הניתוח. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ניתן להרכיב משקפיים לאחר ניתוח מחיצה. כדי להימנע מהשקע שנוצר לאחר הרכבה ממושכת, הייתי ממליצה לך לעשות הפסקות בין הרכבות המשקפיים, או להניח פד מתחתיהן. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

בדיקתך מעידה שאת נשאית של הפטיטיס C. בדיקת HCV RNA מזהה חלקיקים של הווירוס בדם והתתוצאה אצלך חיובית. בתור ביולוגית את יודעת שאין מאה אחוז, תמיד תיתכן טעות, אך הסיכוי קלוש ביותר. תוצאות בדיקת הנוגדנים נגד הפטיטיס C HEPATITIS C Ab שליליות. כולות להיות לכך כמה סיבות. ב-5% מהחולים או הנשאים של הפטיטיס C אין זיהוי של נוגדן בדם באף שלב של המחלה. סיבה נוספת היא הידבקות חדשה בהפטיטיס C, שעדיין לא נוצרו נוגדנים בעקבותיה. סיבה נדירה היא הידבקות בהפטיטיס C באדם שמערכת החיסון שלו מדוכאת (למשל נשא HIV) ואינה מייצרת נוגדנים. בכל מקרה, נוכחות של RNA של הווירוס בדם מאפשרת אבחנה חד-משמעית, וקיומם או היעדרם של נוגדנים אינו משנה את האבחנה. ההידבקות בהפטיטיס C מתרחשת על ידי מגע עם דם נגוע (למשל קבלת מנת דם נגועה, טיפול שיניים או ניתוח כלשהו בכלים לא מחוטאים, שיתוף מחטים בקרב מזריקי סמים), על ידי מגע מיני, ומאם לעוברה. חיבוק ונשיקה אינם מעבירים הפטיטיס C. ככל הנראה את ואחותך נדבקתן מאותו מקור. יתכן שאמכן נשאית ושהיא הדביקה אתכן. ברוב המקרים לא יודעים מהו מקור ההידבקות. עבודתך במעבדה יכולה, באופן תיאורטי, לגרום לתוצאה חיובית מוטעית בבדיקת ה- PCR, אם חלקיקים של וירוס דמוי הפטיטיס C חדרו לדמך, אך הסיכוי לכך אפסי. הטיפול בהפטיטיס C נועד למנוע מחלה כרונית והופעה של שחמת. הטיפול הוא באינטרפרון אלפא משולב עם ריבאוירין. לרוב יש צורך בביופסיה כדי לקבוע את חומרת המחלה ולצורך מעקב אחרי תגובה לטיפול. במקרים קלים (החומרה נקבכת בדרך כלל לפי ביופסיה) אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד. בזמן הטיפול, שיכול להימשך עד חצי שנה, אסור להיכנס להריון כיוון שהתרופות גורמות למומים בעובר. פני בהקדם למומחה למחלות כבד על מנת להשלים את הבירור והטיפול. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

פלאק (רובד) מסוייד אשר גורם להיצרות של מעל 70% בעורקי התרדמה עם קליניקה מתאימה מצריך התערבות ניתוחית. ציינת כי אין עדות להיצרות, ולכן לא נראה כי יש מקום לניתוח, אך לא ציינת מהי הקליניקה (התסמינים) שהביאה אותך לביצוע הבדיקה, ולכן איני יכולה לייעץ לך בקשר לניתוח. אמליץ לך לפנות לרופא מטפל לצרוך התייעצות ומעקב. בברכה וכל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

לתרופה ליתיום, הניתנת כתרופה אנטי-מאנית במחלה בי-פולארית, יש לא מעט תופעות לוואי נוירולוגיות (על מערכת העצבים). תופעת הלוואי השכיחה ביותר במערכת העצבית היא רעד בידיים, המופיע בעד 50% מהחולים המטופלים בליתיום, גם כאשר רמות הליתיום בדם הן בגדר הנורמה. תרופות ממשפחת חוסמי הבטא הוכחו כיעילות לטיפול ברעד הנגרם מליתיום. גם לתרופה קלופיקסול, או Zuclopenthixol ישנה תופעת לוואי אפשרית של רעד (במסגרת משפחה של תופעות לוואי על מערכת העצבים הנקראות אקסטראפירמידליות) המופיעה בעד 30% מהמטופלים. לרעד של הידיים יכולות להיות גם סיבות אחרות, כולל תופעות לוואי של תרופות אחרות, פרקינסון ומחלות נוירולוגיות אחרות, הפרעה ברמת הסוכר בדם, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס ועוד. נהוג לבצע בדיקות דם כלליות, בדיקת רמת אלכוהול, רמת סוכר, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד ובדיקת נחושת וצרולופלזמין בדם. נהוג גם לבדוק את רמת הנחושת בשתן. אם חושדים במחלות מסוימות או בגידולים, אפשר להעזר בבדיקת CT או בבדיקת MRI כדי לשלול אותן. אני מציעה לכם לשוב ולהיוועץ בנוירולוג או בפסיכיאטר המטפל בסוגיה זו. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

כפי שהבנת נכון, הבעיה אצלך אינה פיזית, שכן אתה חווה זקפות בוקר. אולי דווקא בגלל החיבור המופלא שאתה חווה עם הבחורה החדשה, אתה לחוץ ומפחד לאבד אותה, וגם הלחצים האחרים אינם תורמים. אני ממליצה לנסות להירגע, ולהיות יותר בטוח בעצמך. אם תצליח לנטרל את הדאגות והמחשבות המיותרות כאשר אתם יחד באינטימיות, אני בטוחה שגם בעיית הזקפה תיפתר. כדאי גם להשקיע יותר באווירה רומנטית ומרגיעה, ביין טוב, ובמשחק מקדים ארוך מספיק. אם כל זה לא יעזור, תוכל לפנות לסקסולוג, לפסיכולוג או פסיכיאטר, שיעזרו לך לפרוק את הלחצים בהם אתה נתון, ולהיות פנוי נפשית ליחסים אינטימיים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

כדי להמליץ לך על התערבות מתאימה, חשוב להבין מה הגורם לירידה בריכוז בזמן האחרון. האם יש סימנים נלווים נוספים, או רק ירידה בריכוז? האם יש סימנים גופניים כלשהם לאחרונה? האם היית חולה? האם משהו כואב? האם חל שינוי במצב הרוח? האם השתנה משהו בחיים הפרטיים או התעסוקתיים שלך? האם יש מחשבות כלשהן אשר מפריעות לריכוז? האם הופיעו הזיות? האם עברת בדיקות דם? גם מי שנוטל לפונקס וגם מי שנוטל ואלפורל צריכים לעבור בדיקות דם שגרתיות על מנת לוודא שרמות התרופות תקינות, ושאינן גורמות לפגיעה כלשהי במערכת הדם או בתפקוד הכבד. אני ממליצה לקבוע פגישה עם הפסיכיאטר/ית שלך בהקדם ולדווח על הבעיה, על מנת שתקבל טיפול מתאים והריכוז יחזור לרמה טובה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

Neurogenic Bladder או שלפוחית עצבנית, היא בעיה בשליטה עצבית על שלפוחית השתן בזמן מתן שתן, המתבטאת בטפטופים ובריחת שתן. התופעה עלולה להיגרם בשל כמה סיבות, כגון בעיה בעמוד השדרה, מחלות במוח וכן הלאה. ישנם טיפולים אפשריים, כגון שימוש בתרופות אנטיכולינרגיות, בוטולינום טוקסין וכן הלאה. לא ציינת אילו בדיקות הבירורים עברת, מה מצבך הבריאותי הכללי, באילו תרופות את משתמשת, אם ניסית טיפולים כלשהם, וכן הלאה, ועל כן קשה לתת הכוונה נוספת או פתרון מדויק. אני מציעה שתגשי לרופא המטפל כדי לדון בטיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד