שאלות ותשובות - עמוד 229

תסמונת Osler-Weber-Rendu היא מחלה תורשתית בה יש חיבור פתולוגי של עורק לווריד במקומות שונים בגוף (תופעה שנקראת גם arteriovenous malformations), וחולשה של דופן כלי הדם באזורים אלה הגורמת לסיכון מוגבר לדימום. התסמין השכיח ביותר הוא דימום מהאף, אך ייתכנו תסמינים שונים ומגוונים בהתאם לאיברים המעורבים. הטיפול בד"כ מקומי, וכולל לחץ על הנחיר, צריבת כלי הדם המדמם ע"י חומרים כימיים, מחט חשמלית או לייזר, או קשירה בניתוח של העורק המזין. כאשר הדימומים מהאף קשים, ניתן לבצע ניתוח בו מחליפים את רירית האף, אשר עשירה במיוחד בכלי דם, בשתל עור. ניתוח זה נקרא Septal dermoplasty והוא מצליח להפחית ב 75% את חומרת התסמינים. קרא עוד

לגבי הצוואר, לא צוין אם נעשה CT עמוד שדרה צווארי. לגבי גב תחתון - הודגם בלט דיסק בגובה חוליות L4-L5 עם לחץ על השק. ממצא זה עשוי לגרום חלקית לכאבים שציינת. יש לפנות לאורתופד ולשאול בעצתו, אם יש צורך בהדמייה נוספת, למשל ב MRI, וכן לגבי טיפול. קרא עוד

לים המלח תכונות אקלים ותכולת מינרלים ייחודית אשר הוכחה כיעילה כטיפול והקלה על מחלות עור שונות כגון פסוריאזיס (ספחת), ויטיליגו ואקנה קשה, מחלות ריאתיות כאסתמה, ציסטיק פיברוזיס ומחלות מפרקים שונות. אנא פנה לרופא שלך על מנת להחליט האם שהיה בים המלח תעזור לך, ומהו הזמן הרצוי. להלן מספר אתרים בנושא ים המלח: http://www.dead-sea.net/f-healing.htm קרא עוד

LDH (Lactic Acid Dehydrogenase) קרא עוד

בהחלט יכול להיות שאת רגישה למשהו שנמצא בחווה. רגישות לאוכל של הסוסים עלולה להזיק לך רק אם את אוכלת אותו. עלייך לנסות להימנע מגורמים שיכולים לגרום לרגישות ולראות אם זה עוזר. נסי לעשות הפסקה עם חוות הסוסים ולבדוק אם התופעות נעלמו. נסי גם להיעזר ברופא המשפחה למציאת הסיבה לבעיות שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התופעה שאתה מתאר של ידיים קרות בחורף יכולה להתאים לתופעת ריינו. בתופעת ריינו, בעת חשיפה לקור, החולים סובלים מהכחלה של האצבעות, כאב ותחושת הירדמות באצבעות, ובמקרים קיצוניים מופיעות גם שלפוחיות שהן ביטוי לכוויות קור. הסיבה היא כיווץ יתר של כלי הדם באצבעות, והגורם לה אינו ידוע. תופעה זו מופיעה לרוב בפני עצמה, ואין לה משמעות מיוחדת, אך לעיתים רחוקות היא עשויה ללוות מחלות קולגן כגון סקלרודרמה. אין למחלה זו טיפול ספציפי. מומלץ לשמור על הידיים חמות על ידי שימוש בכפפות בחורף. במקרים קיצוניים ביותר יש צורך בטיפול תרופתי בתרופות המרחיבות כלי דם. איני מכירה קשר בין התופעה שאתה מתאר בידיים לבין הקושי בנשימה. יותר סביר שהקושי הזה קשור לאסתמה שלך. אם לא ביצעת בדיקה בחצי השנה האחרונה, מומלץ מאוד לבצע אותה וגם להתייעץ עם מומחה לרפואת ריאות. יתכן שיש צורך להתאים או לשנות את הטיפול התרופתי שאתה מקבל לאסתמה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

נטילת פרוגסטרון בהריון אמנם אינה מומלצת, כיוון שפרוגסטרון שייך לקטגוריה D, שפירושה שהוכח במחקרים שהתרופה גורמת נזק לעובר. אבל ישנם מקרים לא מעטים בהם מומלץ לאישה ליטול תוספת פרוגסטרון עקב חוסרים ורמות נמוכות מדי של ההורמון, שיכולים לפגוע בהתפתחות התקינה של ההריון. במקרים כאלה, אין מניעה ליטול תוספות אם הרופא המטפל ממליץ על כך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

במהלך חודשים ואף שנים של נטילת תרופה, לעיתים חלים שינויים ברמה בדם, וזו גם הסיבה לכך שיש לחזור על בדיקת הרמה בדם אחת לכמה חודשים. יכולות להיות שתי סיבות עיקריות לרמה הנמוכה יחסית בדמך בתוצאת הבדיקה האחרונה: ששכחת ליטול כדור פעם או פעמיים בימים שלפני הבדיקה, או שגופך למד לפרק את התרופה ביתר יעילות, ואולי יש להעלות מעט את המינון. אנא התיעצי עם הרופא המטפל שלך לגבי ההשלכות של השינוי. בדרך כלל מומלץ קודם כל לחזור על הבדיקה. אם עדיין תתקבל אותה תוצאה, ידרש שינוי כלשהו באופן נטילת התרופה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

שיעול נקרא שיעול חריף אם משכו פחות משלושה שבועות, ושיעול כרוני אם הוא נמשך מעבר לזמן זה. השיעול החריף בדרך כלל נובע מסיבות זיהומיות, ויראליות או חיידקיות, במערכת הנשימה העליונה או בריאות. שיעול כרוני במעשן מעלה חשד למחלת ריאות חסימתית או לממאירות בריאות. באנשים שאינם מעשנים, שלוש הסיבות השכיחות לשיעול כרוני הן הפרשות באזור הלוע האחורי (Post Nasal Drip), אסתמה והחזר חומצה בין הקיבה לוושט. ישנה משפחה של תרופות להורדת לחץ דם, הנקראות מעכבי ACE ( טריטייס, אנלדקס ועוד), שגם עלולות לגרום לשיעול ממושך כתופעת לוואי. גורמים שכיחים פחות כוללים אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, תסחיף ריאתי ועוד. להלן הדברים שצריך לבדוק הרופא במטופל הסובל משיעול. בירור ההיסטוריה הרפואית: 1. האם השיעול הוא חריף או כרוני? 2. האם כאשר השיעול החל היו עוד תסמינים של זיהום נשימתי כמו כאבי גרון, נזלת ועוד? 3. האם זהו שיעול עונתי? האם יש צפצופים נשימתיים? אם כן, יתכן שהבעיה היא אסתמה. 4. האם יש תסמינים התומכים ב- Post Nasal Drip (הפרשה מהאף, עקצוץ בגרון) או בהחזר חומצה מהקיבה לוושט (צרבת או תחושה שהאוכל "עולה"). היעדר תסמינים אלה לא שולל סיבות אלו, אבל מציאותם מחזקת את האפשרות שהן האחראיות לבעיה. 5. האם יש חום או כיח? אם כן, יתכן שהבעיה היא זיהום, שיכול להיות גם דלקת ריאות. 6. האם למטופל מחלות נוספות או גורמי סיכון למחלות נוספות: עישון, חשיפה סביביתית (אסבסט), גורמי סיכון לאיידס ועוד. 7. האם המטופל נוטל תרופה ממשפחת מעכבי ACE? בדיקה גופנית מלאה, הכוללת בדיקה של הלוע, של הלב, והאזנה לריאות. בדיקות: בדיקות דם כלליות, צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאה (כדי לבדוק את האפשרות של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית במעשנים), בדיקה שאין דם בכיח, שליחת תרבית למעבדה כדי לשלול זיהום, ובדיקה של אילו תאים נמצאים בכיח. בדיקות מתוחכמות יותר נשלחות לפי הצורך. טיפול בשיעול: הטיפול מותאם לסיבה שמוצאים לשיעול. אם לא נמצאת הסיבה ויש שיעול כרוני בלתי מוסבר, הנטייה היא לתת טיפולים שיהיו גם טיפוליים וגם אבחנתיים, כגון נוגדי אלרגיה, תרסיס לאף, טיפול לאסתמה וטיפול להחזר חומצה קיבתי-ושטי (ריפלוקס). טיפול תסמיני בלתי ספציפי לשיעול, כמו קודאין, ניתן כאשר הסיבה לשיעול לא נמצאאת, והשיעול פוגם בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל. לשיעול עם כיח לא נוהגים לתת מדכאי שיעול כקודאין, מכיוון שאז הכיח עלול להצטבר, להפריע לנשימה, ולהזדהם. אם השיעול ממנו את סובלת ממשיך, פני לרופא המטפל על מנת להמשיך את הבירור בכיוונים אלה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

חלק מהרופאים משתמשים ביחס בין רמת הכולסטרול הכללי לבין רמת ה- HDL במקום ברמת הכולסטרול הכללי בדם כדי לקבל תמונה כללית על מצבו הבריאותי של החולה. היחס הרצוי הוא מתחת ל-5:1, והרמה האופטימלית היא 3.5:1, בעוד אצלך היחס בין שני ערכים אלה הוא 5.01. נראה כי אתה כבר מטופל בסימבקור להורדת רמת הכולסטרול. האם אתה גם עושה פעילות גופנית ומקפיד על תזונה נכונה? גורמי סיכון למחלת לב הם גיל (מעל 45 בגברים, מעל 55 בנשים), עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, מקרים אחרים של מחלות לב בגיל צעיר במשפחה, ורמת HDL (כולסטרול טוב) נמוכה מ-40. אדם שאין לו אף אחד מגורמי הסיכון האלה, או שיש לו גורם סיכון אחד בלבד, רמת ה- LDL הרצויה אצלו היא מתחת ל- 160. אם לאדם שני גורמי סיכון, רמת ה- LDL הרצויה עבורו היא מתחת ל- 130. באדם עם מחלת לב ידועה או עם סוכרת, רצויה רמת LDL מתחת ל-100, וכיום יש יותר ויותר מחקרים המראים שרמת ה- LDL הרצויה בקבוצה זו של חולים היא 70. עוד מידע תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_020308_14.asp קרא עוד