שאלות ותשובות - עמוד 556
מאת: מערכת אינפומד
התסמינים של התקף לב הם מגוונים ויכולים לכלול כאבים לוחצים בחזה, לעתים קורנים ליד או ללסת, הזעה קרה, קשיי נשימה, בחילות והקאות, ערפול חושים דפיקות לב, ושינוי במצב ההכרה ועוד. עם זאת יש לציין שההתקף יכול להיות חסר תסמינים לחלוטין. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ריספרידון היא תרופה לטיפול בחולי סכיזופרניה, השייכת לקבוצת תרופות המכונות נוגדי פסיכוזה אטיפיים, המשמשים בעיקר לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזות אחרות. כמו תרופות אחרות בקבוצה זו, ריספרידון אינה מרפאת את החולים אלא מקילה את התסמינים. ריספרידון מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד. ריספרידון גורמת פחות הפרעות בתנועה ופחות השמנה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי סכיזופרניה. PDD היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות הכוללות אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת רט, CDD או Child Disintegrative Disorder (הפרעת אי-השתלבות בילדים) ו- PDDNOS או Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified (הפרעת התפתחות נרחבת שאינה מאובחנת). ידוע כי ריספרידון עוזר גם במקרים של PDD קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בבדיקת PAP בודקים תאים מצוואר הרחם ולא נגיפים. את המידע המלא תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=63 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יש סיבות רבות ומגוונות לרעד או לתזוזה לא רצונית של האצבעות. יכול מאוד להיות שמדובר בבעיה עצבית שמקורה בעצבים בעמוד השדרה כתוצאה מחבלה כלשהי או נזק אחר. יתכן שמדובר בלחץ נפשי או לחץ פיזי כלשהו על השריר, ואולי זה סימן חיצוני לפתולוגיה בסיסית אחרת, למשל תסמונת התעלה הקרפלית או בעיות אחרות. לעיתים הרעד יכול גם לנבוע מנטילת תרופות מסויימות, ולפעמים ישנו רעד שלא מוצאים לו כל סיבה אורגנית. חשוב מאוד לקבל אנמנזה מלאה לפני שמחליטים על כיוון או מאבחנים את הבעיה, ולצערי חסר לי המון מידע לגבי מצבך, כגון תוצאות מפורטות של הבדיקות, מתי מופיעות הרעידות, אם הן מוקלות על ידי דברים מסוימים, אם ישנם עוד אנשים במשפחה שסובלים מרעידות, ועוד. אינני יודעת כעת כיצד לייעץ לך מלבד להמשיך את המעקב אצל רופא נוירולוג ולקבל את האפשרות שלעיתים, גם כאשר כל תוצאות הבדיקות תקינות וכל הכיוונים האפשריים נבדקים לעומק, אין לרפואה המודרנית תשובה לכל דבר. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רוב השיטות לאמצעי מניעה מורידות את הסיכון להריון חוץ- רחמי ותוך- רחמי ע"י מניעת ביוץ והתעברות. הסיכון להריון חוץ-רחמי משתנה בהתאם לסוג אמצעי המניעה. השיעור הנמוך ביותר של הריונות מחוץ לרחם נראה בשימוש בהתקן תוך- רחמי מסוג נחושת או מירנה. בשימוש בהתקנים אלה הסיכון להריון חוץ-רחמי הוא עשירית מהסיכון הקיים אצל נשים שלא משתמשות כלל באמצעי מניעה. לעומתם, התקן שמשחרר פרוגסטרון קשור לשיעור גבוה יותר של הריונות חוץ- רחמיים מזה שנראה אצל נשים שלא משתמשות באמצעי מניעה. זהו שיקול חשוב לאור העובדה שהיה לך הריון מחוץ לרחם בעבר. אך מלבד שיקול זה, עלייך גם להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך שמכיר את הרקע הרפואי, המיילדותי והבריאותי שלך, שהוא בעל חשיבות רבה בקביעת סוג אמצעי המניעה / סוג ההתקן הטוב ביותר לשימושך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הלוסטראל משתייכת לקבוצת התרופות אשר נוגדות סרוטונין או SSRI , אשר ניתנות לטיפול במצבים כמו דיכאון ובעוד מצבים. אינני מכיר תופעת לוואי כמו שאת מתארת בשימוש בלוסטראל. עם זאת, הלוסטראל עשויה לגרום לעלייה במשקל, וכך לגרום ללחץ על המפרקים, אשר יכול להוביל לכאבים במפרקים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התרופה אימיטרקס (Sumatriptan) אינה פוגעת בכבד. תופעות הלוואי שלה נדירות מאוד. את יכולה להסתכל בדף התרופה באתר. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
סיכויי ההישנות תלויים בעיקר בשלב בו אובחנה המחלה, כלומר, עד כמה הספיק הגידול להתפשט לפני שהתגלה ולפני שעברת את הכריתה. כאשר הגידול מתגלה בשלב מוקדם מאוד, ולא מספיק להתפשט, הסיכוי לחזרתו קטן מאוד. הסיכוי הזה הולך ועולה ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר. גורמים נוספים שמשפיעים על סיכויי חזרת הגידול הם גיל ומין, המיקום הראשוני של הגידול בקיבה וסוג התאים מהם מורכב הגידול. ככל שעובר זמן רב יותר מן הניתוח, הסיכוי שהגידול יחזור הולך וקטן, כך שהעובדה שעברו כבר ארבע שנים מאז הניתוח מעודדת, ומקטינה את סיכויי ההישנות. מובן שעליך להישאר במעקב רפואי. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נשמע שאתה עובר בירור די מקיף. התסמינים שאתה מדווח עליהם הם מאוד לא ספציפיים, כך שהם יכולים להעיד כמעט על כל דבר. בדיקות שכדאי להוסיף, אם עדיין לא עשית, הן שקיעת דם, CRP ו- TSH . כתבת שתאי הדם שלך מעט נמוכים, אבל לא ציינת באילו תאים מדובר (אדומים? לבנים?). אני מניחה שהרופא שעורך את הבירור מודע לכך, והוא יחליט אם הממצא מצריך המשך בירור, או שניתן לחזור עליו בעוד זמן מה. נראה שאתה בידיים טובות, הייתי ממשיכה מעקב אצל אותו רופא. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נוירופיברומטוזיס היא אחת המחלות הגנטיות השכיחות ביותר. למעשה, השם מאגד שתי מחלות שונות למדי. האחת שכיחה (NF-1) והשנייה נדירה יותר (NF-2). נוירופיברומטוזיס היא מחלה גנטית, המאופיינת בגידולים רבים שצומחים מן הציפוי הסיבי של עצבים (נוירופיברומה). תוכלי לקבל מידע על המחלה באתר של האגודה למלחמה בסרטן: http://www.cancer.org.il/...&innerparentId=3391 קרא עוד