שאלות ותשובות - עמוד 556

סרקואידוזיס היא מחלה דלקתית רב מערכתית המערבת בעיקר את הריאות ואת המערכת הלימפטית, אך יכולה לערב איברים פנימיים רבים , את העור, המפרקים והעיניים. מלבד הסתמנות מערכתית של חום נמוך, תחושת מחלה, עייפות, והזעות לילה ייתכנו בין השאר גם קוצר נשימה, שיעול, וכאבים בחזה. האבחנה נעשית בבדיקה גופנית, צילום חזה ובדיקות דם. הטיפול תלוי בחומרת התסמינים. רוב החולים אינם זקוקים לטיפול והיא חולפת כעבור פרק זמן של עד שנתיים, אך משמתעורר צורך ניתן לטפל בסטרואידים, תרופה אנטי- מלרית בשם הידרוקסי כלורוקווין, ותרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו מתוטרקסאט, אימוראן וציקלופוספמיד. לפרטים נוספים- http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/lung/other/sarcoidosis/sarcoid.pdf קרא עוד

הדימומים בחודש הראשון היו תופעה מוכרת של התחלת גלולות. את הדימום הנוכחי צריך לבדוק. אין באפשרותי לענות לך מבלי לבדוק אותך, ייתכן והמינונים אינם מספיקים לך, אולם עלייך לגשת להיבדק. קרא עוד

בדיקת מי שפיר ובדיקות התבחין המשולש (הנעשות בבדיקת דם) מבוצעות בשבועות ה-16 עד ה-20 של ההריון. ההחלטה לגבי אילו בדיקות לבצע היא שלך ושל בן זוגך. ניתן להתחיל עם התבחין המשולש. אם הערך הסופי המתקבל הוא פחות מ-1:380, ישנה הנחייה לביצוע ניקור מי שפיר. ישנן נשים אשר בוחרות לוותר על בדיקות הדם ולבצע בדיקת מי שפיר בלבד. אמליץ לך להתייעץ עם הגינקולוג המטפל ועם קופת החולים לגבי הזמן הדרוש על מנת לתאם בדיקות אלו. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של הרדוקטיל היא יובש בפה. תופעות אחרות הן כאבי ראש, עצירות או שלשול, וקשיי שינה. עצתי היא לנסות ולהפחית את מינון התרופה, ואם גם זה לא עוזר - הברירה נשארת בידך, אם לסבול את תופעות הלוואי מהתרופה, או להפסיק ליטול אותה ולנסות דיאטה באמצעים הקונבנציונליים יותר כגון תזונה נכונה ודלת קלוריות ופעילות ספורטיבית יום-יומית. תוכלי לקרוא עוד על רדוקטיל באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

ישנם סוגים שונים של דלקת זקיקי השערה (פוליקוליטיס) - חיידקיים, לא חיידקיים, פטרייתיים, תרופתיים ועוד. נהוג לקחת תרבית מן הנגעים של מטופל עם פוליקוליטיס ולנסות להצמיח מהם את המחולל. המחולל השכיח ביותר נקרא סטאפילוקוק מסוג Aureus. כ-20% מהאוכלוסייה נושאים חיידק זה באופן קבוע על עורם, ומדי פעם הוא גורם לדלקת זקיקי השיער. הנשאות היא בדרך כלל בנחיריים, בבתי השחי, במפשעה ובכפות רגליים. באנשים עם זיהומים חוזרים שולחים למעבדה תרבית ממקומות אלה. אם צומח משם החיידק, נותנים טיפול מניעתי (לפי התייעצות עם מיקרוביולוג) ואז בעיית הזיהומים החוזרים יכולה להיפתר. טיפול פוטותרפי לבעיה אינו מקובל, אם כי יש סוג מסוים של פוליקוליטיס שבו טיפול כזה הוא קו שני בטיפול. מה שכן, אתה יכול לשקול הסרת שיער בלייזר, מה שיפתור בעקיפין את בעיית זקיקי השיער. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

ריטלין הוא בקטגוריה C בהריון מבחינת טרטוגניות. בחיות נמצא כי הוא טרטוגני ומזיק להתפתחות העובר. בבני אדם הנושא לא נבדק. אין להשתמש בו במהלך ההריון, אלא אם כן התועלת המוערכת ממנו עולה על הסיכון. עלייך לבצע מעקב צמוד יותר. ייתכן ויש מקום לשקול ייעוץ גנטי. קרא עוד

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד

ככלל, תוצאות הבדיקה מתאימות לגיל הנבדקת, ואין בהם פתולוגיה גסה. עם הגיל חלה שחיקה של המבנים הגרמיים בגוף. המבנים שנועדו להגן על העצמות, כמו הדיסקים הבין-חולייתיים המפרידים את חוליות עמוד השדרה, וכן הסחוסים שנועדו להגן על עצמות המפרק, נשחקים. עקב כך נוצר מגע של העצמות זו בזו, דבר שעלול לגרום לכאב. אין ממש מה לעשות עם עובדה, זו שהיא חלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות. הסבר על שינויים ארתרוטיים תוכלי לקורא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_090902_2.htm קרא עוד

כאשר מדובר בחשד לשבר בעצמות פרק כף היד, חשוב מאוד לברר האם אכן זו האבחנה, ומיפוי עוזר בכך. אספקת הדם לסקפואיד היא ע"י כלי דם קטן בקצה העצם. אם יש שבר מרכזי, אספקת הדם לחלק מהעצם עשוי להיפגע וליצור בעיות קשות בשל חוסר אספקת דם. שברים מסוג זה מתאחים לאט או לא מתאחים, וחשוב לאבחן ולטפל מייד. כאשר השבר לא נראה בצילומים ויש חשש קליני, מומלץ לבצע מיפוי עצמות. במיפוי מוזרק לווריד טקנציום 99 שהוא איזוטופ רדיואקטיבי שמתרכז בעצמות ופולט קרני גאמא. הוא מתרכז באזורים בהם יש פעילות רבה של העצם, כמו למשל בשברים, ומצלמה קולטת את הקרניים ובודקת ריכוזי יתר של החומר. האיזוטופ עוזב את הגוף כעבור זמן קצר דרך השתן, הוא בטוח לחלוטין ורמת הקרינה נמוכה מצילומי רנטגן רגילים. לפרטים נוספים- http://www.infomed.co.il/questions/q_091102_1.htm קרא עוד

ראשית עלי לשאול אם את מיניקה. אם כן, בטיחות נטילת אתופאן בזמן הנקה לא הוכחה ולכן לא מומלץ להשתמש בתרופה זו. אם אינך מיניקה, את יכולה לקחת כדור עד 4-3 פעמים ביום לשיכוך כאב (עד 1200 מ"ג ליום), רצוי לאחר האוכל על מנת למנוע נזק פוטנציאלי לרירית הקיבה. שימי לב להסבר על השימוש באתופאן באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=289 קרא עוד