שאלות ותשובות - עמוד 638

איני מכירה את הבדיקה הספציפית הזו. יתכן שכוונתך לבדיקת אלרגיה למזון או לבדיקת אי-סבילות למזון. אלרגיה למזון היא מצב שבו המערכת החיסונית מפתחת נוגדנים נגד מזון כלשהו הגורם לתגובה אלרגית. ניתן לאבחן מצב כזה בבדיקות שרופא המשפחה יפנה אותך אליהן. אי סבילות למזון או רגישות למזון אינה גורמת לתגובה חיסונית ולכן לא ניתן לזהותה בבדיקת מעבדה. ניתן לאבחן מצב זה באמצעות "דיאטת אלימנציה":בכל פעם מוציאים מרכיב אחר מהתזונה למשך כשבוע ובודקים אם יש שיפור בהרגשה. מזונות שמומלץ לבחון בדיאטת האלימינציה הם חלב ומוצריו, שוקולד, חלבון ביצה, תוספי מזון כגון מונוסודיום גלוטאמאט, צבע מאכל צהוב (טטרזין), חומרים משמרים, שמרים, קפה, תה, קולה, ממתקים, יין, תות שדה, פירות הדר, וירקות ממשפחת הסולניים (חציל, עגבניה, פלפל). בהצלחה! נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

באופן כללי לאח של חולה סוכרת נעורים יש סיכוי של 5% לחלות במחלה, לעומת סיכוי של 0.4% באוכלוסיה הכללית. הסיכוי לחלות בסוכרת של הגיל המבוגר (שנקראת גם סוכרת מסוג 2) בקרובים של חולי סוכרת הוא גבוה ועומד על כ 15%. הדרך למנוע הופעת סוכרת מסוג 2 היא הפסקת עישון, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין. יש לשקול פניה לדיאטנית להרכבת תפריט מתאים. קרא עוד

אין עדות לנזק של זינט לעובר בהריון. קרא עוד

בשלב זה לא ניתן לדעת מהו גורל העובר. אני מאמינה שהמליצו לך לעשות בדיקת אולטרסאונד חוזרת לאחר כשבוע. אם גם אז לא יהיה דופק, משמע שההריון לא מתפתח, וככל הנראה ימליצו לך להפסיק אותו. אם יהיה דופק, מתייחסים להריון כאל הריון תקין, אלא אם כן יוכח אחרת בבדיקות בהמשך. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

שחפת היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק ממשפחת ה- Mycobacterium tuberculosis. השחפת הריאתית שכיחה יותר והינה דלקת ריאות מפושטת, מדבקת מאד וקשה לטיפול, אם כי טיפול נכון וממושך מצליח להוביל להחלמה מלאה. חיידק השחפת יכול גם לפגוע באיברים חוץ-ריאתיים. האיברים המעורבים בעיקר הינם בלוטות הלימפה, אברי מערכת המין והשתן, העצמות והמפרקים, קרומי המוח ומערכת העצבים המרכזית. אני מניח שלאימך התגלתה שחפת של מערכת העצבים המרכזית. מצב זה מהווה 5% מכלל מקרי השחפת החוץ- ריאתיים, יותר שכיח בילדים והינו תוצאה של הגעת החיידק למוח באמצעות זרם הדם. בד"כ המקור לחיידק הוא מוקד הנמצא בריאות (לפעמים רדום לחלוטין). בהגעת החיידק לקרומי המוח הוא למעשה יוצר מחלה הנקראת מנינגיטיס שחפתית (דלקת קרום המוח הנגרמת ע"י חיידק השחפת). מחלה זו מתפתחת באיטיות במשך שבוע-שבועיים בהם החולה סובל מכאבי ראש, בלבול, שינויי התנהגות, קשיון עורף, שיתוק עצבי הגולגולת (הפרעה בתנועות גלגלי העיניים למשל). במקרים חמורים יכולה להיות פגיעה במצב ההכרה, עד לתרדמת עמוקה (קומה). במקרים נדירים מתפתח מעין אבצס (טוברקולומה), אשר יכול ללחוץ על אזורים שונים במוח ולגרום לפרכוסים או שיתוקים. הבעייתיות הגדולה עם המחלה הזו היא הקושי באבחון. בדיקות נוזל חוט השדרה בניקור מותני יכולות לכוון לאבחנה באחוז נמוך יחסית של המקרים. חיידק השחפת אינו קל לזיהוי בצביעת נוזל עמוד השדרה. הצמחת החיידק בתרבית לוקחת למעלה מארבעה שבועות. בדיקות הדמיה כגון MRI או CT אינן אבחנתיות באופן חד- משמעי. כך נוצר מצב שבמרבית המקרים, לצערנו הרב, האבחנה מתאחרת. וככל שהאבחנה מאוחרת יותר והטיפול מתעכב, כך הצלחת הטיפול יורדת. הטיפול הינו טיפול אנטיביוטי משולב בשלוש-ארבע תרופות, לעיתים בשילוב סטרואידים. על אף טיפול טוב, קיים אחוז גבוה יחסית (25%) של פגיעה נוירולוגית שאריתית, כלומר שהחולה מחלים, אולם נשארת בעיה עצבית כזו או אחרת. דרך ההדבקה העיקרית של שחפת היא דרך טיפות רוק, שנישאות באוויר. אותן טיפות נוצרות בעקבות שיעול, עיטוש או דיבור על ידי חולה עם שחפת ריאתית. שחפת מוחית אינה מדבקת, אלא אם כן קדמה לה שחפת ריאתית והחולה היה בקרבת אנשים שלא היו מוגנים (ע"י מסיכות פנים מיוחדות). בדיקת ה- PPD, או בשם אחר מבחן מנטו, הינה בדיקה בה בודקים האם האדם נחשף בעברו לחיידק השחפת. הבדיקה רלוונטית לכל אדם שהיה בקרבת חולה שחפת. היא הרבה יותר משמעותית באם מדובר בחולה שחפת ריאתית, הואיל וזו השחפת המדבקת יותר. במקרה של שחפת מוחית סיכויי ההדבקה הם נמוכים ביותר, שוב, אלא אם כן קדמה לתמונה הנוירולוגית (המוחית) מחלה ריאתית, ואז כדאי לבצע PPD לשלילת חשיפה חדשה. חשוב לזכור שתבחין PPD אינו מאבחן שחפת אלא מציין חשיפה לחיידק בלבד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אין סיבה לדאגה. ייתכן כי את סובלת מחסימה של בלוטה הנמצאת באיזור הפות וממנה מופרשים חומרים לסיכוך בזמן יחסי מין. ייתכן גם כי מדובר בחסימה של בלוטת חלב שהזדהמה (כמו מן חצ'קון). עליך להיבדק ע"י גינקולוג כדי שיתרשם במה מדובר, והאם יש צורך בטיפול. קרא עוד

אין שום סתירה, עלייך לבצע את הצילום 7-14 יום מסיום המחזור. קרא עוד

התקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. בדרך כלל הבעיה נמשכת חודשים בודדים ודועכת מעצמה. במקרים שזה נמשך מעבר לכך, מומלץ להיעזר בטיפול, על מנת לקטוע את מעגל הקסמים של ההתקפים והציפייה להתקף נוסף. יתכן שהבעיה תשתפר גם ללא טיפול, אולם אין לדעת מה משך הזמן שזה יארך, ובינתיים ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים ולעיתים גם פגיעה ביכולת התפקוד. הטיפול יכול להיות תרופתי או פסיכולוגי, או שילוב של השניים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, לדוגמה רסיטל, פריזמה, סרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות האלו יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 3-2 שבועות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לעיתים לשבוע-שבועיים הראשונים של הטיפול מוסיפים כדורי הרגעה, כדי לספק הקלה מיידית. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה SSRI יש להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש בתרופת ההרגעה. שמות של תרופות הרגעה לדוגמה: לוריבן, קלונקס, אלפרליד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או CBT) נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה. מידת יעילותו דומה לזו של תרופות, והוא כרוך בפחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה. מסיבה זו מומלץ לשקול גם את האפשרות הזו ולא רק את הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ייתכן מאוד שלאחר הניתוח תרגישי רגישות כפי שאת מתארת. זהו מצב נורמאלי שיכול להתרחש כתוצאה מחשיפת צווארי השיניים (השורש) או בגלל רגישות כללית באזור הניתוח. במידה והרגישות בעוצמה חריפה ואינה במגמת ירידה, אני ממליץ כי תצרי קשר עם הרופא המנתח ותיגשי לביקורת . ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

אנא פני לרופא הנשים שלך בהקדם, שכן הידבקות ב CMV במהלך ההריון עשויה להשפיע על התפתחות העובר. ייתכן שתידרשי לעבור דיקור מי שפיר או מעקבי אולטרסאונד תכופים יותר. קרא עוד