שאלות ותשובות - עמוד 886

את מתארת מצב של אורתוסטטיזם. במצב זה מערכת העצבים האוטונומית של הגוף איננה מגיבה כיאות לירידה בלחץ הדם המתרחשת בעת מעבר מישיבה או שכיבה לעמידה. התגובה התקינה היא האצת הדופק והתכווצות כלי דם וכך עולה לחץ הדם בהתאם לשינויי התנוחה. על מנת לאבחן מצב של אורתוסטטיזם יש צורך במדידת לחץ דם בשכיבה, ושוב כדקה לאחר מעבר לעמידה. ירידה של יותר מ-20 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי מעידה על אורתוסטטיזם. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לאורתוסטטיזם: 1) מצב של התייבשות, כמו לאחר הקאות או שלשולים מרובים או בסוכרת לא מאובחנת (מתן שתן רב). 2) מחלות של מערכת העצבים המרכזית כמו פרקינסון או מחלה דומה הנקראת תסמונת שי-דרגר (Shy-Drager syndrome). 3) מחלות של עצבים היקפיים, לדוגמה בסוכרת או במחלת אמילואידוזיס. 4) תופעת לוואי של תרופות, כגון תרופות להורדת לחץ הדם ותרופות נוגדות דיכאון. מומלץ לגשת להיבדק על ידי רופא המשפחה על מנת לקבוע אם אכן מדובר באורתוסטטיזם (למרות שהתיאור שלך מאוד אופייני), ולראות האם ניתן לגלות את הסיבה על ידי בדיקה גופנית או בדיקות מעבדה כלליות. במידה ולא תימצא הסיבה - מומלץ לפנות לרופא מומחה במחלות עצבים (נוירולוג). קרא עוד

עקרות לא נגרמת כל כך מהר. בכל זאת הייתי מציעה להיזהר עם המים החמים, שלא ייגרמו לו כוויות. קרא עוד

למיקטל היא תרופה נוגדת אפילפסיה. המכונה בשפה הגנרית לאמוטריגין - .lamotrigine ניתן להשיג את התרופה בכל בית מרקחת בארץ ובחול במרשם רופא. קרא עוד

לא נשמע שיש קשר בין הנקז בעבר והשיעול כיום. שיעול טורדני הוא אחת התלונות השכיחות ביותר. הגורם הוא פעמים רבות אסתמה, אך לא תמיד. לעיתים מדובר בבעיה של חזרת אוכל מהקיבה לושט (ריפלוקס), לעיתים בהפרשות אלרגיות הנוטפות מרירית האף לכיוון הגרון ומגרות את רפלקס השיעול ועוד. צריך לעשות בירור, לראות האם אכן יש אסתמה, ולטפל בהתאם. צילום ריאות אינו בדיקה טובה להערכת אסתמה, אלא בדיקת תפקודי ריאות הנעשית במכונים מיוחדים. עקב גילך הצעיר ועישון יחסית לתקופה קצרה, האפשרות של גידול ריאתי הרבה פחות סבירה, לא כל שכן מזותליומה שהוא סוג נדיר של גידול בקרום הריאה הקשור לחשיפה כרונית לחלקיקי אזבסט. הכי טוב שתפנה למומחה ריאות להערכת תפקודי הריאות ולשקילת בירור נוסף לבעייתך. קרא עוד

ליפיטור, כמו תרופות נוספות ממשפחת הסטאטינים יכול לגרום לכאבי שרירים. הכאבים בכפות הרגליים יכולים להיות קשורים לנטילת התרופה. ניתן לבדוק זאת על ידי בדיקת דם פשוטה שנקראת CPK. אם רמת ה- CPK בבדיקה גבוהה, ניתן לייחס זאת לליפיטור בהיעדר גורם ברור אחר. קרסטור (Rosuvastatin) שייך לאותה משפחה (סטאטינים), ולכן גם תרופה זו צפויה לגרום לאותם הסימפטומים, למרות שאי אפשר לדעת בוודאות עד שמנסים. לגבי גלוקוזאמין, אני לא רוצה לשלול את העניין על הסף, לכן אני מצרפת לעיונך קישורים לחומר קריאה, אולם לידע כללי, תוסף תזונה זה משמש לטיפול באנשים עם מחלת מפרקים ניוונית ולא לפגיעה שרירית. לכן אני יכולה לומר כמעט בביטחון שגלוקוזאמין אינו הפתרון לכך. http://www.infomed.co.il/news/n_021501_2.htm קרא עוד

הרטבה בלילה היא בעיה שכיחה בילדים: בגיל 5, 15% מן הילדים מרטיבים במיטה. כאשר בעיית ההרטבה מופיעה לעיתים גם בשעות היום, השכיחות של בעיות אורולוגיות או נוירולוגיות גבוהה יותר, והבעיה נקראת הרטבה מורכבת (Complicated enuresis). ההרטבה שכיחה פי שניים אצל בנים מאשר אצל בנות, והיא נפתרת באופן ספונטני ב-15% מן המקרים בשנה. התפתחות השליטה בשלפוחית השתן היא הדרגתית. בדרך כלל הילדים יכולים לשלוט במתן שתן בשעות היום בגיל 4 ובשעות הלילה בגילאים 5-7. קיימות מספר סיבות הגורמות להרטבה, ולעיתים מופיעים כמה מן הגורמים יחד. בין הגורמים: עיכוב בהתפתחות שלפוחית השתן והשליטה עליה. גורמים גנטיים - כאשר אחד או שני ההורים הרטיבו בלילה בילדותם - עולה הסיכוי שגם הילד ירטיב בלילה. נפח שלפוחית קטן. הפרשה לא תקינה של ההורמון האחראי על מתן שתן. חוסר יציבות של שריר בשלפוחית הקשור במנגנון השליטה. הפרעות שינה. כמות שתן מוגברת בשעות הלילה. גורמים פסיכולוגיים. יש לבדוק את הילד אצל אורולוג. בדיקת שתן כללית תוכל לשלול מחלות העשויות להשפיע על מתן שתן (סוכרת, למשל). בחלק מן המקרים תבוצע גם הדמיה של מערכת השתן (אולטרסאונד או ציסטואורטרוגרמה). הטיפול בהרטבת לילה נחלק לתרופתי וללא תרופתי. דרך טובה להתחיל היא זו הנותנת מוטיבציה לילד לא להרטיב: חלוקת פרסים על לילות יבשים. שיטה זו נמצאה כמביאה לשיפור משמעותי, והיא מוצלחת ופותרת את בעיית ההרטבה ב-25% מן הילדים. אימון שלפוחית היא שיטה בה מעודדים את הילד להתאפק לזמן ארוך ככל האפשר מן הרגע בו הוא חש בצורך להשתין. השיטה יעילה ב-35%. מיעוט שתיה בשעות הערב, והימנעות ממשקאות המכילים קפאין בשעות אלה, משום שהם גורמים לצורך לתת שתן. אזעקות הרטבה - מכשיר הממוקם מתחת למצעים ומזהה רטיבות. כאשר הילד מרטיב האזעקה מופעלת. השיטה פועלת באמצעות התניה - כך שהילד לומד לזהות את התחושה שלפני ההרטבה, ולקום לשירותים. שיטה זו נמצאה יעילה ביותר. שעון מעורר - המכוון לשעתיים-שלוש לאחר שהילד הלך לישון. השעון מעיר אותו ומזכיר לו ללכת לשירותים. קיימות שתי תרופות הניתנות כדי לסייע בהרטבת לילה: DESMOPRESSIN, הנקראת בעברית MINIRIN - הורמון, הניתן בערב ומסייע בהפחתת כמות השתן בלילה. תרופה אחרת היא IMIPRAMINE, או בעברית טופרניל. קרא עוד

בדף ההסבר של אינפומד על בדיקת נתרן תוכלי לקרוא על הסיבות לירידה של רמת הנתרן. http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=17 קרא עוד

אין קשר בין אוננות לבין פגיעה בתפקוד המיני. ישנם מצבים בהם יש לאנשים בעייה בתפקוד המיני, ולכן אינם יכולים להגיע לזקפה או לשפיכה, אך הדבר לא נובע מאוננות או מאי-אוננות. אוננות היא דבר טבעי אשר אינו גורם נזק. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

תגובה רצויה לחיסון נגד הפטיטיס B היא רמת נוגדנים בדם של מעל 10 IU/L. 95% מן המבוגרים הבריאים המקבלים את החיסון מפתחים נוגדנים ברמה הרצויה. שיעור התגובה לחיסון יורד עם הגיל. בבנות זוג לנשאים של הפטיטיס B אכן מומלץ לבדוק את רמת הנוגדנים. יש לעשות זאת בין חודש לחודשיים לאחר החיסון האחרון בסדרה. ההמלצה הנוכחית לאנשים בריאים שחוסנו אך לא פיתחו נוגדנים היא לקבל חיסון נוסף (אחד או סדרה שלמה). לאחר מנה נוספת של החיסון יגיבו 15-25% מן הלא מחוסנים, לאחר סדרה של 3 חיסונים יגיבו 50%. הסיכון להידבקות בצהבת B ממין אוראלי נמוכה מאשר הסיכון להדבקה באמצעות יחסי מין, אולם הוא בהחלט קיים, במיוחד אם יש פצעים בפה. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד