כריתת גלגל העין (Enucleation of the eye)

תשובה: סחרחורת עשויה להיות תופעת לוואי של התרופה בזמן הנטילה. סחרחורות לאחר הפסקת השימוש אינה אחת מהתופעות הידועות שלה. אין זה הכרחי כי הסחרחורות הן תוצאה של הפסקת התרופה. אם הן נמשכות, אני מייעצת לך לגשת לבדיקת נוירולוג או רופא אף-אוזן-גרון בקופת החולים על מנת לשלול סיבה חמורה לסחרחורות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: בשל גילך הצעיר, ותוצאות הבדיקות שעשית, סביר לחשוב שאין לך בעיה רצינית בברכיים, מלבד מאמץ יתר. העובדה שהכאבים מופיעים בעיקר לאחר מאמץ מחזקת השערה זו. נסי להימנע מכל מאמץ לתקופה של שלושה חודשים לפחות, כלומר הפסיקי כל פעילות גופנית, ומלבד הליכה רגילה, אל תאמצי את הברכיים. אם הכאבים יחלפו, סביר שמאמץ יתר הוא הבעיה. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה:

בדרך כלל יאבחן רופא את הבקע הטבורי במהלך בדיקה כללית. במהלך הבדיקה, הרופא שלכם יתבונן בתשומת לב בסימנים הבאים:

• גודלה, צורתה והופעתה הכללית של הבטן של ילדכם, במיוחד האזור שסביב הטבור.
• באם ניתן לדחוף את הבקע לתוך הבטן. במקרה של רוב הבקעים הטבוריים, דבר זה ניתן לביצוע בקלות וללא גרימת כאב.
• גודל טבעת הטבור הפתוחה.

על ילדכם להיות מחומם, נינוח ורגוע במהלך הבדיקה. הרופא שלכם עשוי לרצות להעריך את הבקע במספר תנוחות ויבקש מכם לסייע לילד לעמוד, לשבת או לשכב.

חשוב להגיע לביקורי המשך כדי לאפשר לרופא לעקוב אחר הבקע ולוודא אם הוא נסגר מעצמו.

תשובה: ויטמינים E ו- C ידועים באפקט נוגד רדיקלים חופשיים (אפקט אנטי אוקסידנטי) שלהם. ייתכן ומנגנון זה הוא ה"היגיון" של הוספתם לקרמים קוסמטיים. מאידך ידוע שמרבית הקרמים, מהזולים ועד היקרים ביותר, משתמשים בדיוק באותו חומר בסיסי, שהוא החומר הפעיל, וכל השאר חסר משמעות, כך שייתכן והוספת הוויטמינים היא עניין מסחרי/עסקי גרידא. לוויטמינים אלה בתזונה תפקיד מאד חשוב במנגנוני ההגנה של הגוף, הן במערכת החיסון והן כאפקט מקטין שינויים סרטניים בתאי גופנו.

תשובה: שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירורגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי האפשריות מעטות, והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט אינה בשימוש. במקומה משתמשים בשיטת איסוף תאי אב מדם היקפי, כפי שעושים בתרומת דם. לא ברור משאלתך לאיזה משני התהליכים את מתכוונת. תוכלי לקרוא למידע על שני התהליכים כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_042905_5.htm

תשובה: ניתוחים מוצעים בדרך כלל לקרעים בשרירים הסובבים את הכתף (Rotator cuff) לאחר תקופה של מספר חודשים בהם טיפול הכולל פיזיותרפיה, מנוחה ותרופות נוגדות כאבים או דלקת אינן מסייעות בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. לאחר ניתוח לתיקון קרע תישאר הזרוע מקובעת למשך מספר שבועות. לאחר מכן תתחילי בפיזיותרפיה עם הפעלה גוברת והולכת של הכתף. תפקוד מלא מושג על פי רוב תוך מספר חודשים, בהתאם לאופיו של הקרע ומידת ההצלחה של ניתוח התיקון. הצלחת הניתוח תלויה גם במצבו של המטופל, בתוך כך במצבו הבריאותי, בגילו ובדבקותו בהליך השיקום. אחוזי ההצלחה, הנמדדים בהיעדר כאבים ומידת תפקוד טובה לטווח הארוך, עשויים להגיע למעל 90 אחוזים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: הרופא שלך צודק באמרו שניתן להיכנס להריון בזמן שיש מיומה ברחם. אם המיומה קטנה, אין צורך להסירה בשלב זה. מובן שישנה גם הגישה הניתוחית, וכל רופא פועל על פי דרכו, מפני ששתי השיטות מקובלות. כמו שאת מבינה, לא אוכל לומר לך על סמך מכתבך באיזו גישה לבחור. אני מציעה לך לחזור לרופא המטפל ולשמוע ממנו על היתרונות ועל החסרונות של שתי הגישות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: השימוש בחשיש במקביל לנטילת נוגדי דיכאון אינו מסוכן באופן מיידי, ואין התוויית נגד מוחלטת, אולם השילוב איננו מומלץ, והוא בהחלט עלול להגביר תופעות שקשורות לכל אחד מהחומרים, ביניהן דפיקות לב ועייפות. השילוב כאמור אינו מומלץ, אולם, כפי שציינתי בתשובות בעבר, לעיתים ניתן להבין כי מתוך המצוקה של המטופל, הפסקת השימוש בחשיש תוכל להיעשות רק לאחר שיפור במצב הנפשי, וזאת רק לאחר תקופה של נטילת טיפול תרופתי. כמו כן, הרבה תלוי במינון: ככל שמדובר בכמויות יותר גדולות של חשיש ושל התרופה, עולה הסיכון לסיבוכים. מינון של 10 מ"ג ליום של התרופה אלטרולט נחשב למינון קטן, כך שהסיכונים תלויים בעיקר בכמויות החשיש שאת צורכת. אלטרולט הוא אחד מנוגדי הדיכאון שיש להם פוטנציאל לגרום עלייה במשקל, אולם זהו פטנציאל בלבד: לא כל מי שמשתמש עולה במשקל; וכאמור, המינון שאת אמורה לקחת נמוך, כך שזה לא משמעותי במקרה ספציפי זה. ברצוני להוסיף כי המינון הזה איננו נחשב לטיפולי עבור דיכאון. את מציינת שאת סובלת מאוסף בעיות (מיגרנה, חשיש, פיברומיאלגיה ודיכאון) שלהערכתי מחייב הערכה פסיכיאטרית מעמיקה, ויתכן, שגם טיפול אחר. אני בספק כמה האלטרולט יעזור. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: האם נכדתך נעמדת על רגליה ונעזרת בשולחן או כסא? האם היא זוחלת? האם היא מזהה את אמה וקשורה אליה? השיניים החותכות הצדדיות אמורות לבקוע עד גיל 13 חודשים. טווח הגיל בו אמורים ילדים להתחיל ללכת נע בין גיל 9 חודשים ל-17 חודש, ולכן אם זו הבעיה היחידה, לא הייתי מתחילה עדיין בבירור רפואי. מכיוון שהיא מעט מתעכבת באופן כללי, את יכולה לפנות לרופא הילדים שיעריך ויבדוק אותה. עם זאת, אין צורך לדאוג בינתיים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: תודה על מכתבך. עדיין יש לך זמן עד שתצטרכי לבחור במקצוע, אך אין ספק כי תחום הרפואה הינו מרתק ומאוד רחב ומגוון. אני ממליצה לך לכתוב מכתב למנהל מחלקה כירורגית בבית- חולים קרוב לביתך, עם בקשתך לצפות בניתוח, ואני מקווה שיאפשרו לך. ייתכן ותהיה אפשרות להזמין אותך לביקור יחד עם הסטודנטים לרפואה. אפשרות נוספת היא לפנות לבית- ספר לרפואה (קיימים 4 בארץ- באוניברסיטת תל- אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן- גוריון בבאר- שבע ובטכניון בחיפה). בהצלחה בהמשך דרכך ולהתראות.