כריתת גלגל העין (Enucleation of the eye)

תשובה: אבחנה של FMF היא אמנם אבחנה קלינית, אך לא די בהתקפים של כאבי בטן ומפרקים לצורך כך. הסבר מפורט על המחלה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_072207_29.asp

תשובה: ההמלצה היא להפסיק את הטיפול באומפרדקס לפחות כשבוע לפני ביצוע תבחין הנשיפה. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: תוכלי לקרוא על התרסיס כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=213

תשובה: כבר לאחר הלידה היילוד מסוגל להזיז את ראשו מצד לצד בעת שכיבה על הבטן. ההתגלגלות שתיארת היתה מקרית. בגיל 6-5 חודשים התינוק מתחיל להתהפך, תחילה מהבטן לגב ולאחר מכן מהגב אל הבטן. כאשר ההתפתחות של היילוד תקינה בשלושת החודשים הראשונים של חייו הוא יכול לעקוב בעיניו ובראשו אחרי חפצים כבר בימים הראשונים. חיוך מפותח ומכוון מתפתח בגיל 5-3 שבועות. בגיל 4 שבועות הוא יכול להשמיע "רעשים" ובגיל 8 שבועות קולות. בגיל 4 שבועות היילוד מסוגל להרים את ראשו. בגיל 12 שבועת התינוק מושיט יד לחפצים ומחזיק בהם זמן קצר. ההתפתחות אינדיבידואלית. ויש תינוקות המקדימים את זמנם. אני יודעת, למשל, על כמה תינוקות שהחלו להתהפך באופן רצוני כבר בגיל 3 חודשים. לפי תיאורך, נשמע כי ההתפתחות של נינך תקינה לגמרי. מזל טוב ובהצלחה. ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

תשובה: ניתוחים מוצעים בדרך כלל לקרעים בשרירים הסובבים את הכתף (Rotator cuff) לאחר תקופה של מספר חודשים בהם טיפול הכולל פיזיותרפיה, מנוחה ותרופות נוגדות כאבים או דלקת אינן מסייעות בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. לאחר ניתוח לתיקון קרע תישאר הזרוע מקובעת למשך מספר שבועות. לאחר מכן תתחילי בפיזיותרפיה עם הפעלה גוברת והולכת של הכתף. תפקוד מלא מושג על פי רוב תוך מספר חודשים, בהתאם לאופיו של הקרע ומידת ההצלחה של ניתוח התיקון. הצלחת הניתוח תלויה גם במצבו של המטופל, בתוך כך במצבו הבריאותי, בגילו ובדבקותו בהליך השיקום. אחוזי ההצלחה, הנמדדים בהיעדר כאבים ומידת תפקוד טובה לטווח הארוך, עשויים להגיע למעל 90 אחוזים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: תודה על מכתבך. עדיין יש לך זמן עד שתצטרכי לבחור במקצוע, אך אין ספק כי תחום הרפואה הינו מרתק ומאוד רחב ומגוון. אני ממליצה לך לכתוב מכתב למנהל מחלקה כירורגית בבית- חולים קרוב לביתך, עם בקשתך לצפות בניתוח, ואני מקווה שיאפשרו לך. ייתכן ותהיה אפשרות להזמין אותך לביקור יחד עם הסטודנטים לרפואה. אפשרות נוספת היא לפנות לבית- ספר לרפואה (קיימים 4 בארץ- באוניברסיטת תל- אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן- גוריון בבאר- שבע ובטכניון בחיפה). בהצלחה בהמשך דרכך ולהתראות.

תשובה: יש אנשים עם רמת CPK גבוהה באופן קבוע ללא סיבה ברורה. מאחר ש- CPK הוא אנזים שקיים בשריר ורמתו בדם עולה עם פירוק של שריר, יתכן שיש קשר בין הרמה הגבוהה שנמדדת אצלך לבין כאבי השרירים שאתה חש, למרות שרמת ה- CPK היתה גבוהה עוד לפני שהופיעו כאבי השרירים. יש דלקות אוטואימוניות שמשפיעות ספציפית על שרירים, אך במחלות אלו בדרך כלל יש גם חולשת שרירים, בעיקר קריבנית (ירכיים, כתפיים) ולא רק כאבים. רמת ה- CPK במחלות אלה הן בדרך כלל גבוהות יותר מאלו שנמצאו אצלך. בכל מקרה, מאחר שאני לא רואה בתרופות שאתה נוטל סיבה, כדאי לפנות לבדיקה של ראומטולוג (אם טרם עשית זאת) על מנת לשלול דלקת אוטואימונית (מחלות שנקראות פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס). מכיוון שגם לבתך יש רמות גבוהות של CPK בדם, זה אכן מעלה את הסבירות לפגם גנטי שלא ישפיע על חייכם באופן משמעותי. ניתן להתייעץ לגבי זה עם גנטיקאי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: הרשתית היא רקמת העצב המצויה בחלקו האחורי של גלגל העין. ברקמה זו נקלטת אינפורמציית האור, עוברת עיבוד ראשוני ומועברת למרכזים הרלוונטים במוח. היפרדות רשתית היא מצב בו רקמת הרשתית נפרדת מגלגל העין. זהו ספקטרום של תהליכים, שיש לו התחלה אמצע וסוף. ככל שמקדימים לאבחן ולטפל בבעיה, אם היא אמנם מצריכה טיפול, המצב טוב יותר. עם הגיל, הזגוגית, הנוזל השקוף הנמצא לפני ברשתית, מתנזלת ומתכווצת, דבר שיכול לגרום למשיכת הרשתית עד כדי היפרדותה. בשלבים המוקדמים, החולה עלול להתלונן על ראיית נקודות, קווים או חוטים בשדה הראייה, או מעין "זבובים" בשדה הראייה, כמו אלה שרואה אמך. בשלבים מתקדמים, הזגוגית עלולה להפעיל כוחות משיכה על הרשתית. במצב כזה נראים "ברקים" או הבזקים בשדה הראייה. לעיתים יכולים כוחות משיכה אלה לגרום לקרעים ברשתית. בהמשך החולה עלול לראות מעין וילון שמסתיר חלק משדה הראייה שלו. זוהי היפרדות רשתית. אם היפרדות הרשתית אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, יכולה להיגרם פגיעה במרכז הראייה. חשוב לציין שהתהליך המתואר עלול לארוך מעט או הרבה זמן, וגם להעצר מעצמו בשלבים מוקדמים. דרכי הטיפול בכל אחד מהשלבים שתוארו שונה. בשלבים המוקדמים יותר, אם מזהים קרע ברשתית, ניתן לטפל בו בלייזר, בהקפאה של אזור הקרע, או בהזרקת גז. מטרת טיפולים אלה היא עצירת התהליך ומניעת היפרדות הרשתית. הטיפול בלייזר נעשה במרפאה, בעוד טיפולי ההקפאה והזרקת הגז נעשים בחדר ניתוח. לא מטפלים בכל המקרים בהם נמצא קרע ברשתית. הדבר תלוי במספר קריטריונים, כגון גודל, מיקום וסוג הקרע, אם הקרע ישן או חדש, קוצר ראייה, היסטוריה משפחתית ועוד. בשלבים המתקדמים, כאשר הרשתית מופרדת, אין מנוס מניתוח. ישנם מספר סוגי ניתוחים במקרים אלה - הקפאה, הזרקת גז, חיגור, הוצאת נוזל הזגוגית - ושיעור ההצלחה שלהם יחסית גבוה. במקרה של אמא שלך, אם מדובר בהיפרדות רשתית בשלב מתקדם, אזי הדבר דורש טיפול מיידי, כפי שתואר לעיל. אם מדובר בשלבים המוקדמים, ויתכן שזה הרושם שהרופא הבודק קיבל, אזי אולי זהו מקרה שלא בהכרח מצריך טיפול, כפי שהסברתי. לא ניתן לנבא מה יקרה בהמשך מבחינת הישארות ה"זבובים". אם התהליך סטטי וישנם רק מעט "זבובים", יש סיכוי שהמוח ילמד להתעלם מהם, אולם אין שום ערובה לכך. אני מחזק את ידכם, ברור שהתחושה מאוד לא נוחה. אם אתם חשים שאתם זקוקים לבדיקה נוספת, אתם יכולים לפנות לאותו רופא לבדיקה חוזרת, או לפנות לרופא נוסף לצורך חוות דעת נוספת. בכל במקרה של תופעות חדשות, כגון הופעת הבזקים או ברקים, או החמרה של הבעיות שכבר ישנן, יש לפנות במהירות לרופא עיניים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד