פריצת דיסק בבעלי חיים (Intervertebral Disc Disease)

הדיסק הוא מעין רפידה הממוקמת בין חוליות עמוד השדרה. הדיסק בנוי משני חלקים: חלק פנימי, הקרוי נוקלאוס והחלק העוטף אותו, המכונה אנולוס. חוט השדרה עובר בתוך תעלה בעמוד השדרה וממוקם מעל הדיסקים הבין-חולייתיים.

פריצת דיסק מתרחשת כאשר הדיסק חורג ממקומו ועולה כלפי מעלה. בשל כך נוצר לחץ על חוט השדרה והעצבים העוברים בו.

פריצת דיסק מאפיינת גזעים קטנים בגיל יחסית צעיר (פקינז, דאקל, פינצ'ר ועוד) או גזעים גדולים בגיל מבוגר יותר.

סימני פריצת דיסק נעים מכאב גבי בלבד, קשיים בריצה, קפיצה או הליכה, חולשת רגליים אחורית, שיתוק מוחלט ושיתוק ללא הרגשת כאב ברגליים.

אבחון פריצת דיסק נעשה באמצעות מיאלוגרפיה (הזרקת חומר ניגודי לחוט השדרה) ומלווה בד"כ בבדיקת סי טי. לעיתים מבוצע MRI.
לא ניתן לאבחן פריצת דיסק בצילומי רנטגן רגילים מאחר ובהם לא ניתן לראות את חוט השדרה (אלא את עמוד השדרה בלבד).

הטיפול במקרים קלים בשלבים הראשונים של פריצת הדיסק כולל בעיקר מנוחה (בכלוב, אחרת לא ניתן למנוע מבעל החיים לזוז). בשלבים בהם הכלב משותק, דרוש ניתוח.

קיימים מספר סוגי ניתוחים כתלות במיקום הדיסק שנפרץ:
המילמינקטומי – בניתוח זה מפרידים את השרירים העוטפים את עמוד השדרה, מבוצעת הסרת חלק קטן מעמוד השדרה עצמו ולאחר מכן הסרה באמצעות כפית כירורגית עדינה של הדיסק שפרץ.
Ventral slot – שיטה המשמשת לטיפול בפריצות דיסק בצוואר. החתך מבוצע בחלק התחתון של הצוואר, מסיטים את האיברים שבאזור בזהירות (קנה, ושט, כלי דם ועצבים), לאחר מכן מסיטים את השרירים סביב עמוד השדרה הצווארי וקודחים בו באמצעות מקדחה כירורגית עד הגעה לאזור הדיסק שפרץ. לאחר שהוא מזוהה, הוא מוצא החוצה בזהירות.

חשוב להבין כי כלב שמנותח בזמן, גדולים מאוד סיכוייו לחזור ללכת (גם אם הוא כבר משותק).
בחלק מהמקרים הכלב, יוצא מהניתוח עם חסרים נוירולוגים כשהוא מתקשה ללכת. במקרים אלו, ההמלצה היא על שיקום ע"י וטרינר מנוסה בתחום השיקום הוטרינרי. במקרים אלו מבוצעים תרגילים מיוחדים ונעשה שימוש בהידרותרפיה לכלבים העוזרת ומזרזת את תהליך השיקום.