דלג לתוכן

התערבות כלילית מלעורית (Percutaneous coronary intervention)

Percutaneous coronary intervention

זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים להתערבות כלילית מלעורית (Percutaneous coronary intervention):

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

התערבות כלילית מלעורית (Percutaneous coronary intervention) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:
בניתוח מעקפים בעורקים כליליים משתילים קטעי עורקים או ורידים מאב העורקים אל העורק הכלילי, תוך עקיפה של האזור החסום. הוורידים נלקחים מוורידי הרגליים והעורקים מקורם בדרך כלל בעורקי השד המצויים בתוך בית החזה. כמחצית השתלים הוורידיים נחסמים כעבור שבע עד עשר שנים מהניתוח. שתלים עורקיים גורמים להופעת מחלת עורקים רק לעיתים נדירות, ומעל 90% מהם נותרים פתוחים ופועלים היטב למעלה מעשר שנים ממועד הניתוח.

הסיכון בניתוח המעקפים תלוי בחומרת מצבו של החולה בזמן הניתוח ובמחלות הנוספות שבהם הוא לוקה. היתרון בניתוח המעקפים הוא שמלבד השיפור בתסמיני המחלה הכלילית, יש שיפור גם בתוחלת החיים של חולים במחלה כלילית קשה.

אנגיופלסטיה כלילית היא פעולה שמתחילה בניקוב העורק במפשעה או ביד המטופל, דרכו מוחדר צנתר ודרכו - תיל מוביל ארוך, דרך העורק ואב העורקים לתוך העורק הכלילי המיועד לטיפול. מעבירים את התיל דרך החסימה בעורק הכלילי ועל התיל משחילים צנתר עם בלון על מנת למקמו באזור החסימה. ניפוח הבלון מרחיב את העורק ומשחרר את החסימה ברוב המקרים. בסיום הפעולה הבלון מוצא מהעורק. על מנת להקטין את הסיכון לחסימת העורק לאחר הוצאת הבלון, ולהקטין את הסיכוי להיצרות נישנית, מאוחרת, מחדירים לעורק על גבי הבלון, תומכן (Stent), ומציבים אותו בעורק כדי שיישאר שם קבוע. הצבת התומכן מתבצעת על ידי ניפוח הבלון והוא מהווה מעין פיגום תומך לדפנות העורק.

אצל שליש מהמטופלים עם תומכן מתפתחות תוך כשישה חודשים הצרויות נישנות באזור התומכן. לאחרונה פותחו והוכנסו לטיפול תומכנים המצופים בתרופות אשר מקטינות באורח ניכר את הסיכון להיצרות נישנית, לכדי אחוזים בודדים בלבד. חוץ מהבלון והתומכנים קיימות שיטות נוספות להרחבת עורקים כליליים כמו מכשירי חיתוך לכריתת הרובד הטרשתי, או מקדחה מהירה המסייעת בעיקר בפתיחה של הצרויות מסוידות קשות. הטיפול במכשירים אלה אינו שכיח ואינו מבטיח את הצלחת הפעולה לטווח ארוך. הסיכון של אנגיופלסטיה תלוי במאפייני ההיצרות בעורק המטופל, בחומרת מצבו של החולה בזמן הפעולה, ובמחלות הנוספות שהוא לוקה בהן.

המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:

שאלות מתוך פורום מחלות לב נשים

בניהול ד"ר אביטל פורטר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו