ניתוח כריתת בלוטת הרוק (פארוטיס) (Parotidectomy)

בלוטת הרוק (parotid gland), שממוקמת לפני האוזן (מתחילה לפני האפרכסת ויורדת באלכסון לכיוון הצוואר העליון מתחת לתנוך האוזן), מהווה חלק ממערכת ענפה של בלוטות רוק המצויות באזור הפה והלוע. בתוך הבלוטה עובר עצב הפנים, שאחראי על תפקוד שרירי הפנים כמו הבעות הפנים, צורת דיבור, פתיחת וסגירת העין, החיוך, הפעלת השפתיים ועוד. תפקיד בלוטת הפארוטיס קשור לפעולות הלעיסה, הפרשת רוק בעת האכילה ועיכול המזון. 

מדוע נוצרת הגדלה של בלוטת הרוק?

נפיחות או הגדלה של בלוטת הפארוטיס יכול לנבוע כתוצאה ממספר מצבים: 

1.דלקת חריפה או כרונית בבלוטת הרוק ומחלות נוספות של בלוטות הרוק שאינן גורמות לגידולים. 

2.היווצרות אבנים בבלוטות הרוק. האבנים עלולות לחסום את צינורות הניקוז של בלוטת הרוק וכתוצאה מכך לגרום לנפיחות, כאב ודלקת. כדי לאבחן יש לערוך בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה או מעבדה מתאימות. הוצאת האבנים נעשית בטכניקה כירורגית רגילה או בשיטת ניתוח אנדוסקופית, בהתאם למצב.

3.גוש בבלוטת הרוק – לרוב, הגוש מתגלה במישוש עצמי. למרות שבדרך כלל הגוש  אינו כואב, הוא דורש בירור כדי לאפיין אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר (סרטני).

קראו עוד: מחלות וגידולים של בלוטות רוק קטנות וגדולות

כיצד נעשה אבחון הגידול בבלוטת פארוטיס? 

לצורך אבחון של הגידול שהתפתח בבלוטת הרוק, יש לבצע את הבדיקות הבאות, כמובן בלווי והדרכה של המומחה המטפל:

1. אולטרסאונד של בלוטת הרוק - מדגימה את מיקום ונפח הגידול. בדיקה זו מבוצעת, בדרך כלל, בלווי ביופסיה במחט עדינה FNA.

2. MRI או  CT- הדמיות אלה מתבצעות כאשר גבולות הגידול אינם ברורים או כאשר הגידול עמוק או חודרני.

3. בדיקת ביופסיה בעזרת מחט עדינה (FNA) ובדיקה ציטולוגית - דגימה של הרקמה המרכיבה את הגוש ואבחנה של סוג התאים המרכיבים את הגידול.

גידול שפיר בבלוטת הרוק פארוטיס

רוב הגידולים בבלוטת הפארוטיס הם שפירים, אולם מומלץ לבצע ניתוח לכריתת הגידול, וזאת משתי סיבות:

1. סיבה אסטטית–תפקודית: בלוטת הרוק המוגדלת עלולה לעוות את צורת הפנים, לשבש את הפרשת הרוק, לגרום לדלקות וסיבוכים.

2. מניעת תהליכים סרטניים בבלוטת הפארוטיס: מחקרים מראים כי חלק מהגידולים השפירים (17%) יהפכו עם הזמן לממאירים (סרטניים) ולכן מומלץ להסיר את הגידול.

ניתוח הגידול בבלוטת הרוק פארוטיס

ניתוח כריתה של בלוטת הרוק נחשב לניתוח עדין, כיוון שעצב הפנים עובר בתוך הבלוטה. יש לשמור בקפדנות על עצב הפנים, אך עם זאת לבצע כריתה שלמה של הגידול. על מנת לשמור על עצב הפנים הרופא ישתמש במכשיר לניטור עצב הפנים (Nerve Monitor), העוזר בזיהוי ושימור העצב תוך כדי הניתוח. סוג הכריתה, היקפה ועומקה יקבע בהתאם למיקום, גודל ומהות הגידול. מסיבה זו יש לערוך בירור יסודי לפני ההמלצה על ניתוח.

ניתוח גידול שפיר בבלוטת הרוק פארוטיס

רוב הניתוחים של גידולים שפירים בבלוטת הרוק פארוטיס הם ניתוחים שמרניים, בהם מסירים את הגידול והרקמה הבריאה מסביב לעצב ואין צורך לכרות את כל הבלוטה.

ניתוח גידול ממאיר בבלוטת הרוק פארוטיס

כ-20% מהגידולים המאובחנים בבלוטת הרוק פארוטיס הם ממאירים. כשרופא מוצא גידול ממאיר, הטיפול המומלץ הוא כריתה של הגידול. מהלך הניתוח תלוי במיומנות המנתח וניסיונו הרב בניתוחים אלה. 

ניתוח לכריתת הגידול הסרטני מבוצע בדיוק כמו ניתוח לכריתת גידול שפיר, תוך הקפדת יתר על גבולות נקיים. עם זאת, לעתים, על פי שיקול דעתו של המומחה, יש להרחיב את ההליך הכירורגי ולבצע גם כריתה צווארית (neck dissection), שבה מסירים את הרקמה השומנית-לימפתית בצוואר עם בלוטות לימפה אזוריות שעלולות להכיל גרורות נגועות. 

כריתה צווארית נעשית במקרים הבאים:

1. כשמאבחנים בלוטות לימפה נגועות (גרורות). 

2. כשקיים סיכון גבוה לנוכחות בלוטות נגועות. 

3. כשהגידולים בבלוטת הרוק הם בעלי דרגת ממאירות גבוהה. 

4. כשהגידולים בבלוטת הרוק גדולים. 

סיבוכים וסיכונים של כריתת בלוטת הרוק פארוטיס

בנוסף לסיבוכים שיכולים להתפתח בכל ניתוח (כאבים, אודם, נפיחות, דמם וזיהום), הסיבוכים המשמעותיים בניתוח כריתת הפארוטיס הם:

1.פגיעה בתפקוד עצב הפנים, החל מחולשה זמנית עד קבועה ולעתים נדירות (2%) אף שיתוק מלא של עצב הפנים. 

2.כיס עור (פיסטולה): שארית רקמת הבלוטה ממשיכה להפריש רוק, המצטבר בכיס בעור, ועלולה לגרום להפרשת הרוק דרך קווי תפר. הטיפול בבעיה זו כולל חבישות לחץ ותזונה מתאימה.

3.פגיעה בעצב התחושה של תנוך האוזן.

כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים, מומלץ לכרות את הגידול כשהוא קטן, כאשר אינו לוחץ על העצב ולא מקיף את העצב מכל צדדיו. 

נכתב על ידי פרופ' דן פליס

פרופסור דן פליס מנהל את המערך לאף אוזן גרון, ניתוחי ראש-צוואר, פה ולסתות במרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והמרכז הבינתחומי לכירורגיה ואונקולוגיה בראש וצוואר. 

פרופ' דן פליס משמש פרופ' מן המנין בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב וחבר בצוות המדעי של המחלקה לאף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר בבי"ח מאונט סייני, טורונטו (Mount Sinai Hospital, Toronto) ואוניברסיטת טורונטו בקנדה (University of Toronto).