טכיקרדיה פרוזדורית (Atrial tachycardia)

ראשי

תאור

טכיקרדיה פרוזדורית, מוגדרת כשלוש (או יותר) פעימות פרוזדוריות מוקדמות רצופות בקצב של למעלה מ-100 פעימות לדקה. קיימים סוגים שונים של טכיקרדיה פרוזדורית, אולם המשותף לכולם שמקורם בפרוזדורים.
טכיקרדיה פרוזדורית אחראית ל- 10% עד 15% מהטכיקרדיות בגיל מבוגר. היא קשורה למחלות מבניות בשריר הלב, למחלת לב איסכמית, מופיעה לאחר ניתוחי לב שונים, ובעקבות מחלת ריאות כרונית חסימתית, חסר איזון באלקטרוליטים והרעלת תרופות בעיקר דיגוקסין. לעיתים רחוקות היא מתרחשת גם אצל אנשים בריאים.

טכיקרדיה פרוזדורית היא בדרך כלל בעלת אופי התקפי, אך יכולה להתבטא גם כטכיקרדיה מתמדת.
תלונות החולים כוללות: פלפיטציות - הרגשת פעימות הלב, דופק מהיר, חרדה, קוצר נשימה, לחץ בבית החזה ולעיתים סחרחורת ועייפות.

מסווגים את הטכיקרדיה הפרוזדורית על פי מנגנון הטכיקרדיה: Reentry תוך-פרוזדורית, טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית וטכיקרדיה פרוזדורית שנגרמה על ידי גורם מגרה.

1. Intraatrial reentry, טכיקרדיה פרוזדורית: מתקיימת בדרך כלל אצל חולים הלוקים במחלת לב בסיסית או בהפרעות קצב פרוזדוריות אחרות, כמו רפרוף או פרפור פרוזדורים. המנגנון לא ברור דיו. קצב הלב נע בין 120 ל-240 פעימות לדקה, ובדרך כלל ביחס קצב פרוזדור-חדר 2:1 כך שהסתמנות קלינית אינה מתלווה כלל או הסתמנות קלה בלבד. לעיתים קשה מאוד להבדיל בינה לבין הפרעות קצב על-חדריות אחרות, וטיפול באמצעות תרופות שונות, כגון: אדנוזין החוסם את הקישרית הפרוזדורית-חדרית (AVN blocker) עשוי לסייע באבחון. טיפול הבחירה בדרך כלל הוא ביצוע בדיקה אלקטרופיזיולוגית לקביעת אבחון מדויק של סוג הפרעת הקצב, ובהמשך ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו עם סיכויי הצלחה של כ-75%. טיפול נוגד הפרעות קצב אינו יעיל בדרך כלל בטכיקרדיה זו.

2. טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית: מושרת בדרך כלל על ידי מוקד חיצוני בפרוזדור (כלומר לא מקישרית הסינוס). ייתכן שמקורה באזורים מסוימים בפרוזדור הימני ובאזור הוורידים הריאתיים בפרוזדור השמאלי. מנגנון הפרעת הקצב אינו ברור דיו. מנגנון זה של טכיקרדיה פרוזדורית שכיח יותר אצל חולים הלוקים בתופעת החימום (Warm-up phenomenon), כלומר, האצת מהירות הטכיקרדיה לאחר התחלתה. טכיקרדיה פרוזדורית זו אינה מגיבה לגירוי עצב הווגוס, ונוטה להיות ממושכת או מתמדת. תרופות יעילות לדיכוי טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית הן תרופות מקבוצת חוסמי הביתא כגון פרופרנולול (דרלין). האדנוזין יכול להאיט זמנית את הטכיקרדיה ולעיתים רחוקות אף להביא לסיומה. הוורפמיל (איקקור) מקבוצת חוסמי תעלות הסידן, נמצא כבלתי יעיל. הטיפול המומלץ בטכיקרדיה פרוזדורית מהסוג המתמיד הוא ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו.

3. טכיקרדיה פרוזדורית מגורם מגרה (הדק) - Triggered atrial tachycardia שכיחה פחות בהשוואה לטכיקרדיות הפרוזדוריות האחרות, והיא מתרחשת בעיקר אצל חולים מבוגרים. עודף גירוי סימפתטי יכול לסמן את ראשיתו של סוג זה של טכיקרדיה. הטיפול באדנוזין ובתרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן כגון וורפמיל. גם בטכיקרדיה זו הטיפול המומלץ הוא אבלציה באמצעות תדר רדיו.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!