דפיקות לב

תשובה: ראשית, הייתי ממליצה לך לעשות בדיקת אקג, על מנת לוודא שזהו לא פרפור עליות אמיתי, אלא רק קצב תקין אך מהיר. התופעה אותה את מתארת דווקא אופיינית למצב של פעילות יתר של בלוטת התריס, ואז הטיפול הניתן הוא תרופות ממשפחת חוסמי הבטא, עד שההשפעה של דיכוי בלוטת התריס מתחילה לבוא לידי ביטוי. המצב בו רמת ה- TSH גבוה ואילו רמות ההורמונים T3 ו- T4 תקינות נקרא היפותירואידיזם תת-קליני, וההנחיות לטיפול בו אינן חד-משמעיות. לכן, אם הטיפול התרופתי גורם לך תסמינים כה קיצוניים, יש לשקול עם מומחה בתחום את נחיצות הטיפול בשלב כזה. השיקול משתנה אם נמצאים נוגדנים לבלוטת התריס. לחלופין, ניתן להנמיך את המינון או להיוועץ לגבי טיפול דומה לטיפול הניתן בפעילות יתר של בלוטת התריס עבור תסמינים דומים. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: הפרעת השינה של בתך אכן מתאימה בתיאור לביעותי לילה מבחינת המאפיינים שלה, אך לא מבחינת הגיל. ביעותי לילה מופיעים בגילאים 2-12 שנים כשהשיא בגיל 3.5 שנים. אני ממליצה לך לנסות לשמור על סדר יום קבוע ולנסות ליצור טקס שינה, לדוגמה: אמבטיה עם מוזיקה ברקע בשעה קבועה, או עיסוי ואחריו אמבטיה, וכמובן להמשיך ולתת לה חום ואהבה. לתינוקות רבים בגיל זה יש הפרעות שינה וקרוב לוודאי שזה יחלוף מעצמו. אם את רואה שהתופעה אינה חולפת ואת מוטרדת, פני להתייעצות עם רופא הילדים.

תשובה: מדובר בבדיקה תקינה. תפקוד החדר השמאלי של הלב שלך תקין. זה המדור בלב שאחראי על זריקת הדם לגוף כולו. אם תפקודו לקוי, זהו מצב של אי-ספיקת לב, והיא תלויה בחומרת הפגיעה. בנוסף יש לך אי ספיקה קלה של המסתם המחבר את העלייה הימינית לחדר הימני. אין לכך חשיבות אם אינך סימפטומטית, כלומר, אם הדבר אינו מורגש על ידך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: Panic Disorder היא מחלה המאופיינת באירועים חוזרים של התקפי חרדה המתבטאים בדופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה, סחרחורות, קושי בנשימה, רעידות ותסמינים נוספים, שנמשכים לרוב בין דקה לחמש דקות, אך יכולים להימשך גם יותר. בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר האנשים החולים בהתקפי חרדה בשל שימוש באלכוהול או בסמים. מחלה זו מופיעה ומאובחנת ברוב המקרים עד גיל 24. ניתן לטפל בה על ידי שיחות ותרגילים עצמיים, וגם על ידי טיפול תרופתי. לפי תיאורך, אכן נשמע כי בתך סובלת מהתקפי פניקה. כדי להגיע לאבחנה, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה גופנית, ולוודא שאין סיבה אחרת לתופעות אלו, ולאחר מכן לפנות גם לפסיכיאטר. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד