דפיקות לב (Palpitations)

מדובר בבדיקה תקינה. תפקוד החדר השמאלי של הלב שלך תקין. זה המדור בלב שאחראי על זריקת הדם לגוף כולו. אם תפקודו לקוי, זהו מצב של אי-ספיקת לב, והיא תלויה בחומרת הפגיעה. בנוסף יש לך אי ספיקה קלה של המסתם המחבר את העלייה הימינית לחדר הימני. אין לכך חשיבות אם אינך סימפטומטית, כלומר, אם הדבר אינו מורגש על ידך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

שילוב התרופות רילרט (eletriptan hydrobromide) וציפרלקס (escitalopram), מעלה את הסיכון להופעת תסמונת הנקראת serotonin syndrome הכוללת את השלשה הקלינית הבאה: השפעות קוגניטיביות: בלבול, הזיות, חוסר שקט, כאבי ראש. השפעות אוטונומיות: רעד, הזעה, חום, יתר לחץ דם, קצב לב מהיר, בחילה ושלשול. השפעות סומטיות: כיווצי שרירים, רפלקסים ערים, רעד. עם זאת, ציפרלקס לכשעצמה, גורמת לכאבי ראש בכרבע מהמטופלים, תופעה אשר קרוב לוודאי דועכת עם הזמן. לאור העובדה שקשה לומר בוודאות, אם התופעות מהן את סובלת נובעות משילוב התרופות, או שמא נגרמות רק מנטילת הציפרלקס, והיות שהתסמונת אשר תיארתי למעלה עלולה לסכן חיים, עצתי לך היא לפנות לרופא המטפל שלך ולשאול על אפשרות של החלפת הציפרלקס בתרופה שלפחות לא תהיה לה האינטראקציה הזאת עם רילרט, וכך אולי תוכלי לבודד את מקור הבעיה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

לרוב בדיקה זו אינה משמשת לאבחנה של היפוגליקמיה, שכן ידוע שהיא הרבה פעמים גורמת להיפוגליקמיה עצמה. יש לבצע בדיקת סוכר רגילה בזמן שאת מרגישה את התחושות האלה. באופן כללי, רמה תקינה של סוכר נעה בין 70 ל-110 מ"ג\ד"ל, אך הגבול להגדרה של היפוגליקמיה הוא מתחת ל-60, ולעיתים אף מתחת ל-50 מ"ג\ד"ל. הדבר תלוי בבדיקה עצמה ובעוד גורמים נוספים, כגון פעילות גופנית, טיפול תרופתי וכן הלאה. בכל מקרה, הערכים שלך אכן מעט נמוכים מהרגיל, אך שוב, לא ניתן להסתמך על בדיקה זו. גשי עם התוצאות לרופא המטפל והיוועצי עימו כיצד להתקדם משם. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אין שום חוק לגבי מי יכול לבצע בדיקת אק"ג. כל איש צוות רפואי (רופא, אח, טכנאי אקג) שלמד לבצע את הבדיקה יכול לבצע אותה.

ראשית, הייתי ממליצה לך לעשות בדיקת אקג, על מנת לוודא שזהו לא פרפור עליות אמיתי, אלא רק קצב תקין אך מהיר. התופעה אותה את מתארת דווקא אופיינית למצב של פעילות יתר של בלוטת התריס, ואז הטיפול הניתן הוא תרופות ממשפחת חוסמי הבטא, עד שההשפעה של דיכוי בלוטת התריס מתחילה לבוא לידי ביטוי. המצב בו רמת ה- TSH גבוה ואילו רמות ההורמונים T3 ו- T4 תקינות נקרא היפותירואידיזם תת-קליני, וההנחיות לטיפול בו אינן חד-משמעיות. לכן, אם הטיפול התרופתי גורם לך תסמינים כה קיצוניים, יש לשקול עם מומחה בתחום את נחיצות הטיפול בשלב כזה. השיקול משתנה אם נמצאים נוגדנים לבלוטת התריס. לחלופין, ניתן להנמיך את המינון או להיוועץ לגבי טיפול דומה לטיפול הניתן בפעילות יתר של בלוטת התריס עבור תסמינים דומים. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

נורמיטן משתייכת לקבוצת חוסמי הבטא. תרופות נוגדות חומצה למיניהן מפחיתות את ספיגת התרופה, ולכן מומלץ להמתין כשעה בין נטילת התרופה לבין שימוש בנוגדי חומצה. לגבי אשכוליות, לא ידוע על אינטרקציה עם התרופה, ובכל מקרה אם אתה נוטל תרופות נוספות באופן קבוע, כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל. אשכוליות לא מומלץ לאכול כשנוטלים סטאטינים. מידע נוסף על אשכוליות ונטילת תרופות תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122106_5.htm

Panic Disorder היא מחלה המאופיינת באירועים חוזרים של התקפי חרדה המתבטאים בדופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה, סחרחורות, קושי בנשימה, רעידות ותסמינים נוספים, שנמשכים לרוב בין דקה לחמש דקות, אך יכולים להימשך גם יותר. בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר האנשים החולים בהתקפי חרדה בשל שימוש באלכוהול או בסמים. מחלה זו מופיעה ומאובחנת ברוב המקרים עד גיל 24. ניתן לטפל בה על ידי שיחות ותרגילים עצמיים, וגם על ידי טיפול תרופתי. לפי תיאורך, אכן נשמע כי בתך סובלת מהתקפי פניקה. כדי להגיע לאבחנה, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה גופנית, ולוודא שאין סיבה אחרת לתופעות אלו, ולאחר מכן לפנות גם לפסיכיאטר. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אוקסיס או Formoterol fumarate הוא סוג של מרחיב סימפונות ארוך טווח (משפיע ל 12 שעות) המשמש כטיפול לאסתמה וניתן במשאף. תופעות הלוואי העיקריות הן רעד ודפיקות לב מהירות. [06/01/2003]

ישנן גישות שונות בהתייחסות לחרדה ולטיפול בה. הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. גם בטיפול הפסיכולוגי עצמו ישנן גישות שונות. לפי גישה אחת, החרדה היא סימפטום של בעיה עמוקה יותר, ולכן יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי לטפל בשורש הבעיה. לעומתה ישנה גישה שלפיה ניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי - התנהגותי שהינו ממוקד וקצר יותר, וע"י שיטות שונות כמו טכניקות של הרפיה, דמיון מודרך ועוד כדי ללמוד לשלוט בהתקפי החרדה. ניתן לשלב בין שתי השיטות, וניתן גם לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. תוכל לקרוא בהרחבה על הגישות השונות והטיפולים בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

על סמך מה שאת מספרת, לא אוכל לומר לך מה יש לך. אבל אני ממליצה לך להתחיל בבירור של העניין, שיכלול בדיקה של נוירולוג ושל ופסיכיאטר. שני מומחים אלה יוכלו לאבחן, אם מה שאת מתארת קשור לבעיה גופנית או נפשית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד