הפרעות אכילה בגיל הרך

אמנם בגיל הרך, תינוקות עדיין לא מודעים לטרנדים אופנתיים וממש לא מעוניינים להשתחל לג'ינס במידה קטנה במיוחד, אך הפרעות אכילה בגיל הרך (גילאי 0-6) מתקיימות בקרב אחוזים גבוהים מהתינוקות והפעוטות.

הפרעות אכילה בגיל הרך

הפרעות אכילה בגיל הרך כוללות מגוון מצבים בהם צריכת המזון של הילד מוגבלת ובלתי מספקת או שדפוסי האכילה שלו בעייתיים, מצומצמים ומלווים במאבקים וקשיים התנהגותיים. הפרעות אכילה בגיל הרך נפוצות במיוחד בקרב ילדים עם לקויות התפתחותיות שונות (פיגור, אוטיזם, בעיות מוטוריות המקשות על האכילה). נתמקד כאן בילדים שאינם סובלים מבעיות התפתחותיות מולדות, אך מאופיינים באחד או יותר מהדפוסים הבאים:

• סירוב של הילד לאכול הגורם לירידה במשקל/ אי עלייה במשקל לאורך זמן.
• קושי במעברים: מיניקה לבקבוק, מבקבוק למוצק וכד'.
• בררנות יתר.
• אכילת יתר המלווה/לא מלווה בהשמנת יתר.
• הרגלי אכילה ייחודיים (אכילה רק מצלחת מסוימת, עם אדם מסוים ובשעות/ מקומות מסוימים).
• דפוסי אכילה המביאים לעיסוק מוגזם של ההורה באכילה ובמשקל של הילד.
• פיקה- אכילת חומרים בלתי אכילים המתרחשת מעל גיל שנה וחצי.
• תופעות ייחודיות כגון העלאת גירה, הקאות, חנק, לעיסה ממושכת, יריקת מזון.

הפרעות אכילה בגיל הרך - גורמים מרכזיים

הפרעות אכילה בגיל הרך אשר אינן נובעות מגורמים רפואיים נובעות בדרך כלל מגורמים רגשיים. בחלק מהמקרים עשויות להתעורר הפרעות אכילה בגיל הרך בעקבות אירוע טראומטי הקשור לאכילה (חנק, אכילת דבר מה רעיל), אולם במרבית המקרים מדובר בנסיבות קיצוניות פחות. לאור העובדה כי עולמם של תינוקות ופעוטות סובב בעיקר סביב הוריהם, נתפסות לרוב הפרעות אכילה בגיל הרך כנובעות מהאינטראקציה בין הילד להוריו.
האכלה מהווה את אחת האינטראקציות הראשוניות של הילד עם הוריו: האכילה חיונית להישרדותו של הילד ובזמן חודשי חייו הראשונים, כאשר יכולות התקשורת שלו עדיין מוגבלות ביותר, מהווה חווית ההאכלה פעמים רבות את האמצעי העיקרי ליצירת קשר. הילד מפתח קשר חיובי ואמון בהורה אשר מאכיל אותו ומספק את הצורך שלו בחום ואהבה, בעוד ההורה מצידו חווה סיפוק ותחושת הצלחה כאשר התינוק שבע ומסופק. גם בגילאים מאוחרים יותר מהווה האכילה דרך ליצירת קשר, הבעת אהבה, בילוי זמן משותף וממלאת תפקיד רגשי ותקשורתי בקשר של הילד עם הוריו.

כאשר מתעוררים קשיים ביחסי הורה-ילד, עשויה האכילה לשמש אמצעי דרכו מבטא הילד את תחושותיו וקשייו, וכך נסללת הדרך להתפתחות הפרעות אכילה בגיל הרך. ילדים צעירים, ואף תינוקות, מזהים כי אכילתם ועלייתם במשקל חשובה להוריהם ולומדים להשתמש בה, באופן מודע או בלתי מודע, כדי להשפיע על הקשר עם ההורה. דוגמאות שכיחות הן מקרים בהם מזהה התינוק או הפעוט כי סירובו לאכול מביא לקבלת תשומת לב רבה, וכן מקרים בהם מצליח הילד ליצור קשר ייחודי עם ההורה דרך הרגל אכילה ייחודי ("ירקות? רק כשאימא מקריאה סיפור").