בדיקת בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה (Electrophysiological testing of the conducting system)

עצב המדיאן עובר לאורך החלק הפנימי של הזרוע והאמה. כאן תוכלי לראות תמונה: http://upload.wikimedia.org/.../Nerves_of_the_left_upper_extremity.gif

התסמינים אותם את מתארת יכולים להתאים למספר מחלות. האחת היא זיהומית והשנייה היא בעיה נוירולוגית, כגון אירוע מוחי (CVA), מצב שבו זרימת הדם לתאי מערכת העצבים במוח מופרעת בצורה קיצונית עד כדי כך שיש סיכון לנזק חמור עד ואף מוות של תאי עצב. איני יודעת מהן ההשתלות שאביך עבר, ולכן איני יכולה לומר אם זה קשור או לא. אמליץ לך לפנות בהקדם לבדיקת נוירולוג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

יכולות להיות סיבות רבות לנימול, החל ממחסור בוויטמינים B12 או חומצה פולית, מחלת הסוכרת, עודף בוויטמינים מסויימים, הפרעות אלקטרוליטיות, טרשת נפוצה, הפרעה בבלוטת התריס ועוד. עליך לפנות אל נוירולוג כדי להשלים את הבירור. תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003929.htm

מה אומרת תוצאת בדיקת EMG הבאה: "הפרעה בגליי F בטיביאליס ובפרוניאל יחידות פוליפזיות בשרירים ברגל שמאל מתאים להפרעה שורשית L-5 S-1. זה אומר שבגובה דיסק בין חוליות הגב המותניות L5-S1 יש כנראה בלט דיסק הגורם ללחץ על שורשי עצבים המעצבבים את התחושה בכף הרגל ולאורך השוק ומפריע להולכה העצבית התקינה. [27/04/2003]

מומחה לכירורגיה כללית

שאלה דומה לשאלתך נענתה כבר בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_123001_2.htm

בדיקת EMG או אלקטרומיוגרפיה נועדה לאפיין את הפעילות החשמלית של השריר והעצבים המוליכים אליו. באמצעות הבדיקה ניתן לאבחן לחץ או פגיעה בעצבים ובשרירים. בזמן הבדיקה מחדירים מחט דקיקה (אלקטרודה) לתוך השריר כדי למדוד את הפעילות החשמלית. תתבקשי להפעיל את השריר על ידי ביצוע תנועות קטנות לפי הנחיות שתקבלי. משך הבדיקה הוא לרוב 30 עד 60 דקות. בדרך כלל יש כאב קל ונסבל בעת החדרת המחט. סכנת זיהום במקום ההחדרה אפסית, כיוון שמשתמשים במחטים סטריליות חד-פעמיות. בזמן הבדיקה מועברים זרמים חשמליים חלשים דרך אלקטרודות שיונחו על העור, אשר יכולים לגרום תחושת אי-נעימות קלה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

בדיקת ברה (ABR) בודקת הולכה עצבית. על מהות הבדיקה תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071802_2.htm

מומחה לכירורגיה כללית

הרפס בשפתיים נגרם באופן קלאסי ע"י נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (אם כי היום ידוע שגם נגיף ההרפס מסוג 2 יכול לגרום לכך). נגיף ההרפס מסוג 1 (בשמו המקוצר HSV-1) יכול לגרום למחלה קלינית גם במקומות אחרים בגוף, כגון באברי המין, בכבד, בריאות, בעיניים, ובמערכת העצבים המרכזית. זיהומים אלה עלולים להיות קשים במיוחד כאשר קיים דיכוי חיסוני. הזיהום הראשוני בהרפס נגרם מחדירה של הנגיף דרך העור עד שהוא מגיע לעצבים. לרוב אין סימפטומים, אך לעיתים תיתכן מחלה שבה בנוסף לשלפוחיות בשפתיים מופיע אף חום והרגשה כללית רעה. לאחר מכן הנגיף חי בצורה "רדומה" בתאי העצב ויכול לעבור שפעול מחדש (רה- אקטיבציה), ולגרום להתפרצויות נוספות מהן בעצם את סובלת. השכיחות והחומרה של ההתפרצויות שונות מאוד מאדם לאדם ומושפעות מפקטורים רבים, ביניהם גם קיום דיכוי חיסוני. בדרך-כלל יש סימנים מקדימים לפני ההתפרצות של כאב, שריפה, דגדוג וגרד המופיעים 6-53 שעות לפני הופעת השלפוחית הראשונה. מרבית האנשים יודעים כבר לאתר טריגרים להתפרצות, כמו חשיפה לשמש, חום, מחזור חודשי, מתח נפשי, זיהום בפה, טיפולי שיניים ועוד. גם אצל אנשים בריאים לחלוטין יש שוני גדול מאוד בתדירות, החל מהתפרצות אחת בחודש (אצל 24% מהאנשים) ועד לפעמיים בשנה (אצל 19%). כך שהתדירות שאת מציינת של התקף אחת לחודשיים- שלושה היא לא נדירה ולכשעצמה אינה צריכה להעלות חשש לבעיה במערכת החיסון שלך. הסימפטום שאת מתארת של שיתוק במחצית הפנים יכול להתאים לשיתוק על שם בל (Bell's palsy) או בשם העממי פציאליס. זהו שיתוק של מחצית הפנים שנגרם אכן ברוב המקרים ע"י נגיף ההרפס. לאור העובדה שאת חשה בהחמרה בתקופה האחרונה, ולהבנתי התופעה של השיתוק במחצית הפנים היא חדשה, אני ממליצה לך לפנות לרופא נוירולוג (מומחה במערכת העצבים) ולהיבדק בהקדם.