מחלת הנסן נקראה בעבר צרעת בשל קישור מוטעה בינה לבין הצרעת המקראית. כינויה ע"ש ד"ר הנסן, היא על שם הרופא הנורווגי שגילה בשנת 1873 את החיידק המחולל.
צרעת, או מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית כרונית הנגרמת על ידי חיידק מִיקְוֹבַּקטֶריוּם לֶפְּרָה. המחלה פוגעת בעיקר בעור, בעיניים ובעצבים ההיקפיים, והיא ניתנת לטיפול ולריפוי מלא באמצעות תרופות. המחלה מדבקת ועוברת מאדם לאדם על ידי שאיפת טיפות רסס שמקורן במערכת הנשימה העליונה של חולה, בעקבות עיטוש או שיעול. לא ניתן להתחסן נגד המחלה והיא עלולה להתפתח בכל גיל, בזכרים ובנקבות.
ל-95% מהאוכלוסייה עמידות טבעית כנגד המחלה באמצעות תגובה חיסונית יעילה המחסלת את החיידקים ומונעת את התפתחותה למרות מגע עם חולים פעילים ובלתי מטופלים.
ההערכה היא שיש כיום בעולם כ-12-10 מיליון איש הלוקים במחלה או בתוצאותיה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 91% מהחולים מרוכזים בארצות אנדמיות במזרח אסיה, מזרח אפריקה ואמריקה הלטינית. לפי נתונים אלה, בשנת 2003 נתגלו למעלה מ-500,000 מקרים חדשים. בישראל רשומים כ-200 מטופלים וכמו באירופה ובארצות הברית מתגלים מדי שנה חולים חדשים, רובם מהגרים או תיירים מארצות אנדמיות.
סימפטומים
למחלה סימנים ייחודיים המופיעים בעיקר בעור ובעצבים ההיקפיים, והם משקפים את התגובה החיסונית הייחודית לפלישת החיידק לרקמות. התופעות בעור שהן בדרך כלל סימן ראשון להתהוות המחלה, כוללות: כתמים, רבדים וקישריות (רקמה מעוגלת) שיכולים להיות חסרי תחושה, נטולי הזעה ודלילי שיער. בעצבים תחושתיים הפגיעה עלולה לגרום לאובדן תחושות כמו חום, קור, מגע, לחץ וכאב שטחי. בעצבים מוטוריים הפגיעה עלולה לגרום לחולשה, לשיתוק ולדלדול שרירים. בעצבים האוטונומיים הפגיעה עלולה לגרום לשינוי בתשעורת וליובש של העור. בהיעדר טיפול והדרכה מתאימים, פגיעות אלו עלולות לגרור נכויות בלתי הפיכות בגפיים ובעיניים.
סיבות וגורמי סיכון
הידבקות במחלה מתרחשת כתוצאה מהעברה של החיידק מאדם לאדם בטיפות רסס משיעול או עיטוש של אדם הלוקה במחלה, ולכן שהייה ממושכת בקרבת אדם שלוקה במחלה ואינו מטופל, במשך חודשים רבים, יכולה להוביל להדבקה. המחלה לא מועברת במגע כמו לחיצת ידיים או חיבוק, ישיבה ליד אדם חולה בתחבורה ציבורית או בארוחה וכו'. כמו כן, המחלה אינה מועברת מאמא חולה לעובר, ואינה מועברת במגע מיני.
במדינות דרומיות בארה"ב, חלק מחיות הארמדילאים נושאות את החיידק באופן טבעי, ויכולות להעביר אותה לבני אדם, אם כי הסיכויים לכך הם די קלושים.
אבחון ובדיקות
האבחון הראשוני של המחלה מתבצע על ידי זיהוי של טלאים של עור בהיר יותר או כהה יותר מהעור הרגיל. לעיתים האזורים של העור הפגוע עשויים להיות אדמדמים. אובדן של תחושה באזורים אלו נפוץ.
לשם אימות של האבחנה, נלקחת דגימה של העור או העצב, בכדי למצוא את החיידק תחת המיקרוסקופ. כמו כן, בדיקות נוספות מתבצעות לצורך שלילה של מחלות עור אחרות.
סיבוכים אפשריים
במקרים מאוד מתקדמים של צרעת שלא טופלה, עם התפתחות של שיתוק בגפיים, הפרעה בתחושה יכולה להביא לפציעות חוזרות באזורים אלו, כגון חתכים וכוויות. כמו כן, כיבים בקרנית ועיוורון יכולים להתרחש כאשר ישנה פגיעה בעצב הפנים. סימנים נוספים לפגיעה מתמשכת הם אובדן של הגבות, ועיוות של האף.
טיפולים ותרופות
הטיפול באמצעות תרופות המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי הוא טיפול משולב של שלוש תרופות במשך תקופה ארוכה. הטיפול בתרופות יעיל מאוד, החיידקים מאבדים את כושר ההדבקה זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, ולכן חולה מטופל אינו מקור להדבקה ואין צורך לבודדו. יש חשיבות רבה לגילוי ולטיפול מוקדם כדי למנוע התפתחות של נזקים בעור ובעצבים, כדי לשמור על תפקוד תקין ועל איכות חיי החולה.
אנשים הלוקים במחלה ומטופלים אינם מדבקים, ולכן המניעה הכי טובה להתפשטות המחלה היא דרך הטיפול באנשים החולים בה.
כמו כן, במידה וישנו אדם חולה שאינו מטופל, מומלץ להימנע משהייה ממושכת בקרבתו, בעיקר במקומות סגורים, וכן להימנע ממגע עם ארמדילאים במדינות דרומיות בארה"ב.
ד"ר סיימון ישראלי-קורןמנהל רפואי ומדעי בכיר בחברת נוירודרם, לשעבר רופא נוירולוג מומחה בכיר במחלקה לנוירולוגיה והמכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר.
האם ידוע על מקרי זיקה שהיו ב3 שנים האחרונות במקסיקו? האם יש סיכון בכך? האם יש אזורים יותר מומלצים מאחרים בתוך המדינה? שוקלת לסוע בשבוע 13 למשך חודש וחצי.
בגלל הקורונה אין שום מידע עדכני. סביר שיש מקרי זיקה במרכז אמריקה אבל ההתפרצות חלפה מזמן. הסיכון הרלוונטי הוא אך ורק בסוגיית ההריון. הסיכון שתקחי הוא כנראה נמוך מאוד עד אפסי לפגיעה בעובר - אבל שוב - אין מידע עדכני.
הוסף תגובה
נוגדנים להפטיטיס B
שני18/07/2022 | 23:10
שלום, חוסנתי בילדות להפטיטיס B (מספר חיסונים על פי מה שנדרש). לפני פחות משנה עשיתי בדיקת נוגדנים ויצא Undetectable. בעקבות כך חוסנתי במנה נוספת. השבוע (תשעה חודשים לאחר החיסון) בבדיקת דם בתוצאות מצויין שוב Undetectable. כלומר נראה שהמנה הנוספת לא שינתה את המצב. שאלתי, 1. האם יכול להיות שלא פיתחתי נוגדנים למרות כל החיסונים? 2. האם יש בדיקה מעמיקה יותר כדי לבדוק אם בכל זאת כן יש נוגדנים גם אם בכמות מועטה? 3. מה עושים במקרה כזה, האם יש טעם להמשיך ולחסן עוד חיסון או שניים עד שיראו נוגדנים, אם בכלל יראו? מה הגבול לכך? אני שואלת לגבי בדיקה מעמיקה יותר כיוון שאולי אני בכלל לא מפתחת נוגדנים ואז מה הטעם להמשיך ולחסן. תודה רבה!
סליחה על התגובה המאוחרת: 1. כן. 2. לא 3. מקובל לחסן בסדרה נוספת (3 חיסונים) ואז לבדוק. אם יש לך דיכוי חיסוני יש המחסנים במנה כפולה כל פעם. אם גם אז אין נוגדנים - אין טעם להמשיך. מזכיר שצהבת B מדבקת דרך דם / יחסי מין / קעקועים - והסיכון לרוב המטיילים אפסי.
הוסף תגובה
קדחת דנגי
קדחת דנגי10/08/2022 | 19:39
בני חזר מהטיול הגדול. היה במקסיקו ואחר כך שבוע בלוס אנג'לס. בשבוע הזה היה חולה עם חום ובדיקות הראו קדחת דנגי. היום, 4 ימים לאחר ירידת החום, יש לו חתך בחניכיים אבל לא מדמם. האם זה סימן למחלה חריפה? אין סימפטומים אחרים חוץ מעייפות
אם 4 ימים לאחר ירידת החום הכל בסדר חוץ מחתך בחניכיים - הכל בסדר ואפשר להרגע.
הוסף תגובה
נגיף זיקה (לת)
מרגלית27/06/2022 | 12:15
הי אני ובעלי חזרנו מתאילנד ב19.5 ורוצים לתכנן הריון בזמן הקרוב לא ביצענו בדיקת זיקה אבל הבנתי שההמלצה לא להכנס להריון ירדה ל3 חודשים. החשש שלי הוא שלפני זה ההמלצה הייתה לגבר לשמור כחצי שנה מהסיבה שעדיין הנגיף יכול לעבור. האם ניתן לסמוך על כך שרק 3 חודשים צריך להיזהר לא להכנס להריון ללא חשש?
לבעלי יש עוד שבוע נסיעה מהעבודה למשך של שבוע לבנגלור, הוא לא יספיק להתחסן\להתייעץ בנושא. ממה שקראנו צריך להתחסן, וגם אנחנו מעוניינים להכנס להיריון. כמה זה מסוכן לסוע ללא התחסנות לפרק זמן הזה לאיזור הזה בהודו?