כיצד משפחות מתמודדות עם בן פגוע נפש

אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה?

האמת היא כמובן באמצע. ישנם פגועי נפש שממשיכים לתפקד, ללמוד, לעבוד, להקים משפחה. לחיות חיים רגילים לצד הפגיעה. בעוד שאחרים, למשל כאלו הסובלים ממחלת סכיזופרניה, מגלים לא אחת ירידה בתפקוד. מה שמוביל אצלם לקושי רב, כמובן, לנהל שגרת חיים רגילה.

כדי להתמודד עם השאלות שציינו בתחילת המאמר, בני משפחה והסביבה הקרובה צריכים לזכור שגם פגוש הנפש הוא בעל מורכבויות דומות לשלהם. יש לו כישורים, יכולות ורצונות אשר מניעים אותו, גם אם הוא מתמודד עם הפרעה נפשית. מטפלים רבים סבורים שעל בני המשפחה והסביבה הקרובה להכיר ברצונותיו ולבחון מה הוא מסוגל לעשות. יש לזכור כל העת שיהיה זה הליך ארוך, לא רק של למידה אלא גם של יישום. יהיה זה תהליך שיכלול משברים רבים, שיצריך טיפולים שיקומיים שונים, תרופתיים ואחרים. אך בסופו יתאפשרו למידה וזיהוי של היכולות והרצונות, ויישום בפועל.

ישנם מטפלים רבים הממליצים לבני המשפחה לא לעבור תהליך זה לבד, אלא לקבל סיוע והדרכה מקצועית. סיוע זה יאפשר הן התאמה הדדית למציאות החדשה, והן מציאת אפיקים חדשים עבור פגוע הנפש שיתאימו למציאות זו. הטיפול יתווך בין היכולות והצרכים של פגוע הנפש, וימנע קונפליקטים מיותרים בינו לבין בני המשפחה. כמו כן, הוא יילמד את בני המשפחה להציב לפגוע הנפש גבולות, כך שייאלץ להתמודד עם המציאות המשתנה ולמצוא בה את עצמו, ועל מנת שלא להפוך לנטל על בני הבית.

דוגמא בולטת ליצירת גבולות של בני המשפחה לפגוע הנפש ויציאה שלו לחיים נורמטיביים, היא דיור מחוץ לבית. דיור זה יכול להיעשות במסגרת דיור עצמאי או במסגרת של דיור בהוסטל או דיור מוגן. יציאה מחוץ לבית תאפשר לו לנהל חיים עצמאים, לקחת אחריות על עצמו ולדאוג לכל צרכיו. יציאה לדיור עצמאי, בכל צורה שהיא, תאלץ אותו גם להשתלב במערכות תעסוקתיות, ללמוד לחיות במסגרת ותחת גבולות שונים. כמו כן, היא תאפשר לו לבנות קשרים חברתיים עם הסביבה החיצונית. על המשפחה להתגבר על החששות השונים, ולא פחות חשוב על תחושות האשם בדבר יציאתו מהבית, שכן רק זה יעזור לו לפתח חיים עצמאים ונורמטיביים.

בכל התהליך, מהרגע בו מגלה המשפחה שבנה הוא פגוע נפש, ועד יציאתו מהבית ולעיתים אף לאחר מכן, רצוי מאוד שאת המשפחה ילווה גורם מקצועי מוסמך. אומנם זה דורש מן המשפחה לחשוף את הסוד בדבר בן שהוא פגוע נפש. אך זה יאפשר לה להתמודד עם המחלה הנפשית שלו בצורה טובה יותר. משפחות שמגלות שילדם הוא פגוע נפש צריכות להתמודד עם לבטים קשים, קונפליקטים פנימיים עמוקים וחוסר ידע. זהו תהליך ארוך אשר כל הזמן משתנה, לכן הוא גם דורש סבלנות ותמיכה. מאחר ולרוב המשפחות אין את הידע הנדרש לטיפול בבן פגוע נפש, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה בירוקרטית, ליווי של איש מקצוע יכול לעזור להם מאוד. לא רק כדי לקבל את המידע הנדרש, אלא גם כדי לטפל בו בצורה נכונה. איש מקצוע יסייע במציאת האיזון הנכון שבין הטיפול בפגוע הנפש להמשך החיים הנורמליים של המשפחה. לא מעט מטפלים סבורים שאיזון זה עוזר לשיקומו של פגוע הנפש, ולשיקומה של המשפחה.