יום השחפת העולמי - 24.3.2011
לקראת יום השחפת העולמי החל ביום חמישי ה 24.3.2011, מומחי אינפומד ערכו עבורכם סקירה קצרה אודות מחלת השחפת, מהי, כיצד נדבקים בה ומה לעשות במידה ונדבקתם
2 דקות קריאה
כמות מקרי השחפת החדשים לשנה בישראל עומדת על כ-5 מקרים לכל 100 אלף תושבים, מה שמגדיר את ישראל יחד עם שאר העולם המערבי כמדינה נקיה יחסית משחפת.
השחפת היא מחלה קשה לריפוי, וללא טיפול מדובר במחלה קטלנית בעד 50% מן המקרים.
חיידק השחפת (mycobacterium avium) מסוגל להיכנס לתוך תאי מערכת החיסון בגוף, ולהתרבות בקצב איטי מאוד. שני המאפיינים הללו מקשים מאוד על הטיפול התרופתי בשחפת (מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות בעיקר בשלב ההתחלקות, מה גם שחדירות התרופות לתוך התאים הרבה יותר נמוכה), ולכן יש צורך בשילובי אנטיביוטיקות (2-4 אנטביוטיקות בו זמנית) וטיפול ארוך טווח (חצי שנה עד תשעה חודשים).
חיידק השחפת, כמו חיידקים רבים אחרים, יודע לפתח עמידויות. למזלנו הרב כמות המקרים המדווחים בארץ של חיידקי שחפת עמידים נמוכה מאוד, אולם אי הקפדה על טיפול רצוף ומלא יכולה לגרום להיווצרות עמידויות חדשות. מסיבה זו שיטת הטיפול בשחפת בארץ, בהתאם להמלצות אירגון הבריאות העולמי (WHO), היא במתן ישיר (DOTS),החולה חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את התרופה בצורה מתועדת. מרבית התרופות בשימוש בשחפת ניתנות באופן פומי.
מחלת השחפת הפעילה דומה לזיהומים אחרי בדרכי הנשימה ומתאפיינת בהרגשה כללית רעה, שיעול עם כיח, חום. הדבקה בשחפת נעשית דרך התרסיס הנפלט בשיעול, אולם בדרך כלל יש צורך במגע הדוק עם החולה לאורך זמן. אף שרק 3 מתוך 10 השוהים במגע הדוק עם חולה פעיל ידבקו בשחפת, סטטיסטיקות עולמיות מראות שכל חולה שחפת פעיל מדביק כ-5 אנשים ביום!
עם זאת, כיוון שכפי שאמרנו החיידק מתחלק מאוד לאט, רוב הנדבקים לא יפתחו מחלה פעילה מיד, אלא "מחלה לטנטית". מחלה לטנטית הכוונה היא להגבלת החיידק על ידי "חומה" של תאים שבונה מערכת החיסון, כאשר החיידקים בתוך גבולות ה"חומה" (גרנולומה) מתחלקים לאט מאוד.
את המחלה הלטנטית ניתן לזהות לפי הסיפור הרפואי למשל, הגעה מאזור בו קיימת שכיחות גבוהה של שחפת כמו מזרח אירופה, אפריקה ועוד, בעיות במע' החיסון (HIV), מגע הדוק עם חולה פעיל (עובדי בריאות, בני משפחה), בדיקת "מנטו" וצילום חזה. בדיקת המנטו מתבצעת על ידי הזרקה של חומרים ממעטפת החיידק מתחת לעור, ומדידת התגובה הדלקתית שמתקבלת. במידה ובדיקת המנטו חיובית (הערכים תלויים בהיסטוריה הרפואית), יש לבצע צילום חזה לחיפוש אחר גרנולומה.
הטיפול בחולי שחפת לטנטיים (שהם כאמור חסרי תסמינים מלבד בדיקת המנטו וצילום חזה חיוביים) הוא בתרופה אחת או שתים למשך כתשעה חודשים. גם ללא טיפול רק כ-5% מתוך אותם חולים יפתחו מחלה פעילה תוך שנתיים מרגע ההדבקה, ו-5% אחוז נוספים עד סוף החיים.
התפתחות מחלה פעילה לעומת זאת דורשת טיפול מיידי בשילוב מספר אנטיביוטיקות ובידוד. כבר כשבועיים לאחר טיפול מתאים החולה הופך ללא מדבק (אם כי חייבים להמשיך בטיפול גם אחרי!!!), ולכן יכול לחזור לפעילות מלאה.
השחפת היא מחלה קשה לריפוי, וללא טיפול מדובר במחלה קטלנית בעד 50% מן המקרים.
חיידק השחפת (mycobacterium avium) מסוגל להיכנס לתוך תאי מערכת החיסון בגוף, ולהתרבות בקצב איטי מאוד. שני המאפיינים הללו מקשים מאוד על הטיפול התרופתי בשחפת (מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות בעיקר בשלב ההתחלקות, מה גם שחדירות התרופות לתוך התאים הרבה יותר נמוכה), ולכן יש צורך בשילובי אנטיביוטיקות (2-4 אנטביוטיקות בו זמנית) וטיפול ארוך טווח (חצי שנה עד תשעה חודשים).
חיידק השחפת, כמו חיידקים רבים אחרים, יודע לפתח עמידויות. למזלנו הרב כמות המקרים המדווחים בארץ של חיידקי שחפת עמידים נמוכה מאוד, אולם אי הקפדה על טיפול רצוף ומלא יכולה לגרום להיווצרות עמידויות חדשות. מסיבה זו שיטת הטיפול בשחפת בארץ, בהתאם להמלצות אירגון הבריאות העולמי (WHO), היא במתן ישיר (DOTS),החולה חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את התרופה בצורה מתועדת. מרבית התרופות בשימוש בשחפת ניתנות באופן פומי.
מחלת השחפת הפעילה דומה לזיהומים אחרי בדרכי הנשימה ומתאפיינת בהרגשה כללית רעה, שיעול עם כיח, חום. הדבקה בשחפת נעשית דרך התרסיס הנפלט בשיעול, אולם בדרך כלל יש צורך במגע הדוק עם החולה לאורך זמן. אף שרק 3 מתוך 10 השוהים במגע הדוק עם חולה פעיל ידבקו בשחפת, סטטיסטיקות עולמיות מראות שכל חולה שחפת פעיל מדביק כ-5 אנשים ביום!
עם זאת, כיוון שכפי שאמרנו החיידק מתחלק מאוד לאט, רוב הנדבקים לא יפתחו מחלה פעילה מיד, אלא "מחלה לטנטית". מחלה לטנטית הכוונה היא להגבלת החיידק על ידי "חומה" של תאים שבונה מערכת החיסון, כאשר החיידקים בתוך גבולות ה"חומה" (גרנולומה) מתחלקים לאט מאוד.
את המחלה הלטנטית ניתן לזהות לפי הסיפור הרפואי למשל, הגעה מאזור בו קיימת שכיחות גבוהה של שחפת כמו מזרח אירופה, אפריקה ועוד, בעיות במע' החיסון (HIV), מגע הדוק עם חולה פעיל (עובדי בריאות, בני משפחה), בדיקת "מנטו" וצילום חזה. בדיקת המנטו מתבצעת על ידי הזרקה של חומרים ממעטפת החיידק מתחת לעור, ומדידת התגובה הדלקתית שמתקבלת. במידה ובדיקת המנטו חיובית (הערכים תלויים בהיסטוריה הרפואית), יש לבצע צילום חזה לחיפוש אחר גרנולומה.
הטיפול בחולי שחפת לטנטיים (שהם כאמור חסרי תסמינים מלבד בדיקת המנטו וצילום חזה חיוביים) הוא בתרופה אחת או שתים למשך כתשעה חודשים. גם ללא טיפול רק כ-5% מתוך אותם חולים יפתחו מחלה פעילה תוך שנתיים מרגע ההדבקה, ו-5% אחוז נוספים עד סוף החיים.
התפתחות מחלה פעילה לעומת זאת דורשת טיפול מיידי בשילוב מספר אנטיביוטיקות ובידוד. כבר כשבועיים לאחר טיפול מתאים החולה הופך ללא מדבק (אם כי חייבים להמשיך בטיפול גם אחרי!!!), ולכן יכול לחזור לפעילות מלאה.
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד 18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד 17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד 15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד 04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי 16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד 03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד 22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד 11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד 11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג' 10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה