יום השחפת העולמי - 24.3.2011

כמות מקרי השחפת החדשים לשנה בישראל עומדת על כ-5 מקרים לכל 100 אלף תושבים, מה שמגדיר את ישראל יחד עם שאר העולם המערבי כמדינה נקיה יחסית משחפת.
השחפת היא מחלה קשה לריפוי, וללא טיפול מדובר במחלה קטלנית בעד 50% מן המקרים.
חיידק השחפת (mycobacterium avium) מסוגל להיכנס לתוך תאי מערכת החיסון בגוף, ולהתרבות בקצב איטי מאוד. שני המאפיינים הללו מקשים מאוד על הטיפול התרופתי בשחפת (מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות בעיקר בשלב ההתחלקות, מה גם שחדירות התרופות לתוך התאים הרבה יותר נמוכה), ולכן יש צורך בשילובי אנטיביוטיקות (2-4 אנטביוטיקות בו זמנית) וטיפול ארוך טווח (חצי שנה עד תשעה חודשים).
חיידק השחפת, כמו חיידקים רבים אחרים, יודע לפתח עמידויות. למזלנו הרב כמות המקרים המדווחים בארץ של חיידקי שחפת עמידים נמוכה מאוד, אולם אי הקפדה על טיפול רצוף ומלא יכולה לגרום להיווצרות עמידויות חדשות. מסיבה זו שיטת הטיפול בשחפת בארץ, בהתאם להמלצות אירגון הבריאות העולמי (WHO), היא במתן ישיר (DOTS),החולה חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את התרופה בצורה מתועדת. מרבית התרופות בשימוש בשחפת ניתנות באופן פומי.
מחלת השחפת הפעילה דומה לזיהומים אחרי בדרכי הנשימה ומתאפיינת בהרגשה כללית רעה, שיעול עם כיח, חום. הדבקה בשחפת נעשית דרך התרסיס הנפלט בשיעול, אולם בדרך כלל יש צורך במגע הדוק עם החולה לאורך זמן. אף שרק 3 מתוך 10 השוהים במגע הדוק עם חולה פעיל ידבקו בשחפת, סטטיסטיקות עולמיות מראות שכל חולה שחפת פעיל מדביק כ-5 אנשים ביום!
עם זאת, כיוון שכפי שאמרנו החיידק מתחלק מאוד לאט, רוב הנדבקים לא יפתחו מחלה פעילה מיד, אלא "מחלה לטנטית". מחלה לטנטית הכוונה היא להגבלת החיידק על ידי "חומה" של תאים שבונה מערכת החיסון, כאשר החיידקים בתוך גבולות ה"חומה" (גרנולומה) מתחלקים לאט מאוד.
את המחלה הלטנטית ניתן לזהות לפי הסיפור הרפואי למשל, הגעה מאזור בו קיימת שכיחות גבוהה של שחפת כמו מזרח אירופה, אפריקה ועוד, בעיות במע' החיסון (HIV), מגע הדוק עם חולה פעיל (עובדי בריאות, בני משפחה), בדיקת "מנטו" וצילום חזה. בדיקת המנטו מתבצעת על ידי הזרקה של חומרים ממעטפת החיידק מתחת לעור, ומדידת התגובה הדלקתית שמתקבלת. במידה ובדיקת המנטו חיובית (הערכים תלויים בהיסטוריה הרפואית), יש לבצע צילום חזה לחיפוש אחר גרנולומה.
הטיפול בחולי שחפת לטנטיים (שהם כאמור חסרי תסמינים מלבד בדיקת המנטו וצילום חזה חיוביים) הוא בתרופה אחת או שתים למשך כתשעה חודשים. גם ללא טיפול רק כ-5% מתוך אותם חולים יפתחו מחלה פעילה תוך שנתיים מרגע ההדבקה, ו-5% אחוז נוספים עד סוף החיים.
התפתחות מחלה פעילה לעומת זאת דורשת טיפול מיידי בשילוב מספר אנטיביוטיקות ובידוד. כבר כשבועיים לאחר טיפול מתאים החולה הופך ללא מדבק (אם כי חייבים להמשיך בטיפול גם אחרי!!!), ולכן יכול לחזור לפעילות מלאה.