- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בריאות
- יום השחפת העולמי - 24.3.2011
יום השחפת העולמי - 24.3.2011
לקראת יום השחפת העולמי החל ביום חמישי ה 24.3.2011, מומחי אינפומד ערכו עבורכם סקירה קצרה אודות מחלת השחפת, מהי, כיצד נדבקים בה ומה לעשות במידה ונדבקתם
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פנימית. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפנימית:
ד"ר אריה פלדמן
מנהל מרפאת יתר לחץ דם ומניעת מחלות קרדין וסקולריות ומנהל מחלקה פנימית במרכז רפואי אוניברסיטאי ברזילי
ד"ר עומר טהה
רופא בכיר במחלקת עור, אחראי מרפאת גידולים, אחראי חדר ניתוח אמבולטורי - דרמטוכירורג, ביה"ח בילינסון
פרופ' מוריר חמאיסי
אנדוקרינלוג מומחה ורופא פנימאי מומחה, נסיון רב שנים בסוכרת, בלוטת תריס, השמנה ומחלות עצם, ניהל פנימית ד' ברמב"ם, בוגר בית ספר רפואה בהרווארד
ד"ר ויקטוריה ניימן
ד''ר ויקטוריה ניימן הינה מומחית ברפואה פנימית ומנהלת מחלקת אישפוז אונקולוגי במרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין
ד"ר מנחם שכטר
רופא גסטרו מומחה בכיר בביה"ח שערי צדק
פרופ' צופיה איש שלום
מומחית ברפואה פנימית באנדוקרינולוגיה סוכרת ומחלות עצם מטבוליות (אוסטיאופורוזיס) | פרופ’ חבר קליני בדימוס בפקולטה לרפואה של הטכניון
ד"ר אברהם ישי
מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת מבוגרים במרכז הרפואי העמק בעפולה, מרצה קליני בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון
ד"ר יואב איזנברג
אנדוקרינולוג בכיר בשרותי בריאות כללית, תל אביב
ד"ר זיו פז
מומחה בראומטולוגיה וברפואה פנימית
ד"ר קובי שדה
רופא מומחה לאלרגיה, אימונולוגיה ורפואה פנימית, מבכירי המומחים בתחום בארץ
ד"ר אנג'לה פריימן
מומחית ברפואה פנימית, מחלות ריאה ודרכי נשימה
פרופ' יעקב אבלין
מנהל מחלקה פנימית ח', מייסד ומנהל לשעבר של המרפאה לפיברומיאלגיה במסגרת המכון הראומטולוגי בבית חולים איכילוב
ד"ר גבריאלה ליברמן
מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מנהלת המרכז לטיפול בעודף משקל בית החולים שיבא תל השומר
ד"ר פריד זרייק
מומחה ברפואת עור ומין
ד"ר מוחמד עומר מחאג'נה
ראומטולוג מומחה לאבחון, טיפול וחוות דעת
פרופ' רן טור-כספא
מנהל המרכז למחקר רפואי של אוניברסיטת תל-אביב ויו"ר הועדה לאישור ניסויים קליניים במרכז הרפואי רבין ומרכז שניידר, מכון הכבד בי"ח בילינסון
ד"ר חורחה פפר
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית
ד"ר נוה טוב
מומחה לרפואת ריאות ושינה - אבחון וטיפול בהפרעות נשימה ושינה – בגישה אינטגרטיבית מותאמת אישית
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פנימית. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
השחפת היא מחלה קשה לריפוי, וללא טיפול מדובר במחלה קטלנית בעד 50% מן המקרים.
חיידק השחפת (mycobacterium avium) מסוגל להיכנס לתוך תאי מערכת החיסון בגוף, ולהתרבות בקצב איטי מאוד. שני המאפיינים הללו מקשים מאוד על הטיפול התרופתי בשחפת (מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות בעיקר בשלב ההתחלקות, מה גם שחדירות התרופות לתוך התאים הרבה יותר נמוכה), ולכן יש צורך בשילובי אנטיביוטיקות (2-4 אנטביוטיקות בו זמנית) וטיפול ארוך טווח (חצי שנה עד תשעה חודשים).
חיידק השחפת, כמו חיידקים רבים אחרים, יודע לפתח עמידויות. למזלנו הרב כמות המקרים המדווחים בארץ של חיידקי שחפת עמידים נמוכה מאוד, אולם אי הקפדה על טיפול רצוף ומלא יכולה לגרום להיווצרות עמידויות חדשות. מסיבה זו שיטת הטיפול בשחפת בארץ, בהתאם להמלצות אירגון הבריאות העולמי (WHO), היא במתן ישיר (DOTS),החולה חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את התרופה בצורה מתועדת. מרבית התרופות בשימוש בשחפת ניתנות באופן פומי.
מחלת השחפת הפעילה דומה לזיהומים אחרי בדרכי הנשימה ומתאפיינת בהרגשה כללית רעה, שיעול עם כיח, חום. הדבקה בשחפת נעשית דרך התרסיס הנפלט בשיעול, אולם בדרך כלל יש צורך במגע הדוק עם החולה לאורך זמן. אף שרק 3 מתוך 10 השוהים במגע הדוק עם חולה פעיל ידבקו בשחפת, סטטיסטיקות עולמיות מראות שכל חולה שחפת פעיל מדביק כ-5 אנשים ביום!
עם זאת, כיוון שכפי שאמרנו החיידק מתחלק מאוד לאט, רוב הנדבקים לא יפתחו מחלה פעילה מיד, אלא "מחלה לטנטית". מחלה לטנטית הכוונה היא להגבלת החיידק על ידי "חומה" של תאים שבונה מערכת החיסון, כאשר החיידקים בתוך גבולות ה"חומה" (גרנולומה) מתחלקים לאט מאוד.
את המחלה הלטנטית ניתן לזהות לפי הסיפור הרפואי למשל, הגעה מאזור בו קיימת שכיחות גבוהה של שחפת כמו מזרח אירופה, אפריקה ועוד, בעיות במע' החיסון (HIV), מגע הדוק עם חולה פעיל (עובדי בריאות, בני משפחה), בדיקת "מנטו" וצילום חזה. בדיקת המנטו מתבצעת על ידי הזרקה של חומרים ממעטפת החיידק מתחת לעור, ומדידת התגובה הדלקתית שמתקבלת. במידה ובדיקת המנטו חיובית (הערכים תלויים בהיסטוריה הרפואית), יש לבצע צילום חזה לחיפוש אחר גרנולומה.
הטיפול בחולי שחפת לטנטיים (שהם כאמור חסרי תסמינים מלבד בדיקת המנטו וצילום חזה חיוביים) הוא בתרופה אחת או שתים למשך כתשעה חודשים. גם ללא טיפול רק כ-5% מתוך אותם חולים יפתחו מחלה פעילה תוך שנתיים מרגע ההדבקה, ו-5% אחוז נוספים עד סוף החיים.
התפתחות מחלה פעילה לעומת זאת דורשת טיפול מיידי בשילוב מספר אנטיביוטיקות ובידוד. כבר כשבועיים לאחר טיפול מתאים החולה הופך ללא מדבק (אם כי חייבים להמשיך בטיפול גם אחרי!!!), ולכן יכול לחזור לפעילות מלאה.
האם המאמר עניין אותך?