אימה מטיפולי שיניים: על חרדה דנטלית
2 מיליון ישראלים מדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. מתי מוגדר חששו של אדם כטבעי והיכן עובר הגבול למצב המוגדר כחרדה דנטלית? ומה ניתן לעשות במקרה של חרדה דנטלית?
2 דקות קריאה
החשש מפני הביקור במרפאת השיניים הוא תופעה שכיחה ונפוצה, המלווה את העוסקים בתחום ואת הפציינטים כאחד, מיום היווסדו של מקצוע רפואת השיניים.
הדבר אינו מפליא. טיפולי שיניים כרוכים בביצוע פרוצדורות שונות בחלל הפה של הפציינט, הוא אחד האזורים הרגישים והמוגנים ביותר בגופו של אדם. על אף שבכוחם של חומרים מודרניים וטכניקות חדישות למנוע לחלוטין כל תחושת כאב מקומי, עצם המחשבה על טיפול שיניים יכולה להרתיע ולעורר חשש גדול לקראת הביקור במרפאה. עם זאת, רובנו נפנה לרופא שיניים בעת הצורך, עם התעוררותו של כאב או בעיה בחלל הפה.
לחרדה דנטלית סימנים רבים ומגוונים, המופיעים בצורות שונות בקרב אנשים שונים. מקרי הקיצון של החרדים הדנטליים יימנעו לחלוטין מביקור במרפאת השיניים, גם במחיר של כאבים עזים ונזק ממשי לבריאותם, בעוד שאחרים יסבלו מסימנים שונים בסמיכות או במהלך טיפול השיניים:
- קשיי שינה טרם הטיפול – מחשבות חוזרות אודות הטיפול המתוכנן ודאגה גוברת מפניו, עם התקרבות מועד הפגישה.
- גישתם של החרדים דנטלית מלווה לעיתים בהומור שחור בהקשר לטיפול או בדיווח כנה ואמיתי אודות הפחד.
- במהלך הטיפול – התנהגות בלתי מודעת המעכבת את בטיפול, כמו ריבוי שאלות ושיחות ארוכות עם הרופא והסייעת, שרירים מתוחים, הזעה, צורך בשטיפות פה תכופות ומרובות.
ישנם כמה גורמים במרכז החרדה הדנטלית, בראשם החשש מפני כאב ותחושת חוסר השליטה הנלווית לטיפול, במהלכו מאבדים זמנית את יכולת הדיבור, הבליעה והנשימה הרגילים.
מראה מחט ההרדמה, ריחות המרפאה, צלילי המכשירים ותחושת הרטט המתלווים לעיתים לטיפול הן כולן חוויות חושים שבכוחן לעורר חרדה דנטלית.
כחלק מתהליך ההתגברות וטיפול בחרדה דנטלית, כדאי להכיר ראשית בקיום הבעיה ולהבין כי מדובר בתופעה שכיחה למדי, עם 2 מיליון ישראלים המדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. התופעה מדורגת במקום השני בשכיחותה בקרב האוכלוסייה (אחרי "פחד קהל") ומתפתחת ברוב המקרים עוד בילדות המוקדמת.
כיום קיימות מספר גישות טיפוליות המכירות בחרדה הדנטלית כקושי אובייקטיבי בקבלת טיפול שיניים ומעניקות פתרונות שונים המאפשרים להשלים את תהליך הביקור במרפאה בהצלחה:
- שתפו את רופא השיניים בתחושות ובחששות שאתם חווים. ייתכן כי טיפול איטי ומודרך תוך שיתוף בפעולות המתבצעות יוכל להקל על תחושת חוסר הוודאות והחשש.
- טיפול סדטיבי – חומרים תרופתיים שונים יכולים להקל על המתח והסימנים הנלווים ולסייע בהשלמת הטיפול כחוויה חיובית. הנפוץ שבהם הוא "גז צחוק", הנשאף במהלך הטיפול. במקרי חרדה קשה יותר, ניתן יהיה לשקול שימוש בחומרי טשטוש או הרגעה הניתנים בעירוי. בכל מקרה של טיפול סדטיבי, ודאו כי רופא השיניים מוסמך לנושא זה ומנוסה בביצוע הפעולה.
- טיפול היפנוטי – השימוש בהיפנוזה הוכח כיעיל בהשריית אלחוש ורגיעה בקרב חלק מהמטופלים החרדים. אין מדובר בקלישאת ההפנוט המוכרת מסרטים, כי אם בתהליך של דמיון מודרך, המבוצע על ידי רופא שיניים אשר הוכשר והוסמך לפעולה זו באופן ספציפי, המאפשר התגברות על גורמי החרדה והחשש למהלך הטיפול.
- טיפול בהרדמה מלאה – במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש באף אחת מהטכניקות הנ"ל וכאשר יש צורך בביצוע טיפולי שיניים דחופים ו/או מקיפים, ניתן לבצע את הטיפול בחדר ניתוח, בליווי מרדים וצוות רפואי. טיפולים אלו ניתנים לרוב במחלקות לרפואת הפה, בחלק מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ.
מאת: אמיר לביא, מערכת אינפומד
הדבר אינו מפליא. טיפולי שיניים כרוכים בביצוע פרוצדורות שונות בחלל הפה של הפציינט, הוא אחד האזורים הרגישים והמוגנים ביותר בגופו של אדם. על אף שבכוחם של חומרים מודרניים וטכניקות חדישות למנוע לחלוטין כל תחושת כאב מקומי, עצם המחשבה על טיפול שיניים יכולה להרתיע ולעורר חשש גדול לקראת הביקור במרפאה. עם זאת, רובנו נפנה לרופא שיניים בעת הצורך, עם התעוררותו של כאב או בעיה בחלל הפה.
מתי מוגדר חששו של אדם כ"טבעי" והיכן עובר הגבול למצב המוגדר כ"חרדה דנטלית"?
לחרדה דנטלית סימנים רבים ומגוונים, המופיעים בצורות שונות בקרב אנשים שונים. מקרי הקיצון של החרדים הדנטליים יימנעו לחלוטין מביקור במרפאת השיניים, גם במחיר של כאבים עזים ונזק ממשי לבריאותם, בעוד שאחרים יסבלו מסימנים שונים בסמיכות או במהלך טיפול השיניים:
- קשיי שינה טרם הטיפול – מחשבות חוזרות אודות הטיפול המתוכנן ודאגה גוברת מפניו, עם התקרבות מועד הפגישה.
- גישתם של החרדים דנטלית מלווה לעיתים בהומור שחור בהקשר לטיפול או בדיווח כנה ואמיתי אודות הפחד.
- במהלך הטיפול – התנהגות בלתי מודעת המעכבת את בטיפול, כמו ריבוי שאלות ושיחות ארוכות עם הרופא והסייעת, שרירים מתוחים, הזעה, צורך בשטיפות פה תכופות ומרובות.
- תיתכן גם הופעה של קשיים פיזיולוגיים המקשים על ביצוע הטיפול, כגון רפלקס ורגישות מוגברת, המביאים לתחושת רצון להקיא, או חוסר תגובה לחומרי הרדמה.
ישנם כמה גורמים במרכז החרדה הדנטלית, בראשם החשש מפני כאב ותחושת חוסר השליטה הנלווית לטיפול, במהלכו מאבדים זמנית את יכולת הדיבור, הבליעה והנשימה הרגילים.
מראה מחט ההרדמה, ריחות המרפאה, צלילי המכשירים ותחושת הרטט המתלווים לעיתים לטיפול הן כולן חוויות חושים שבכוחן לעורר חרדה דנטלית.
כחלק מתהליך ההתגברות וטיפול בחרדה דנטלית, כדאי להכיר ראשית בקיום הבעיה ולהבין כי מדובר בתופעה שכיחה למדי, עם 2 מיליון ישראלים המדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. התופעה מדורגת במקום השני בשכיחותה בקרב האוכלוסייה (אחרי "פחד קהל") ומתפתחת ברוב המקרים עוד בילדות המוקדמת.
כיום קיימות מספר גישות טיפוליות המכירות בחרדה הדנטלית כקושי אובייקטיבי בקבלת טיפול שיניים ומעניקות פתרונות שונים המאפשרים להשלים את תהליך הביקור במרפאה בהצלחה:
- שתפו את רופא השיניים בתחושות ובחששות שאתם חווים. ייתכן כי טיפול איטי ומודרך תוך שיתוף בפעולות המתבצעות יוכל להקל על תחושת חוסר הוודאות והחשש.
- טיפול סדטיבי – חומרים תרופתיים שונים יכולים להקל על המתח והסימנים הנלווים ולסייע בהשלמת הטיפול כחוויה חיובית. הנפוץ שבהם הוא "גז צחוק", הנשאף במהלך הטיפול. במקרי חרדה קשה יותר, ניתן יהיה לשקול שימוש בחומרי טשטוש או הרגעה הניתנים בעירוי. בכל מקרה של טיפול סדטיבי, ודאו כי רופא השיניים מוסמך לנושא זה ומנוסה בביצוע הפעולה.
- טיפול היפנוטי – השימוש בהיפנוזה הוכח כיעיל בהשריית אלחוש ורגיעה בקרב חלק מהמטופלים החרדים. אין מדובר בקלישאת ההפנוט המוכרת מסרטים, כי אם בתהליך של דמיון מודרך, המבוצע על ידי רופא שיניים אשר הוכשר והוסמך לפעולה זו באופן ספציפי, המאפשר התגברות על גורמי החרדה והחשש למהלך הטיפול.
- טיפול בהרדמה מלאה – במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש באף אחת מהטכניקות הנ"ל וכאשר יש צורך בביצוע טיפולי שיניים דחופים ו/או מקיפים, ניתן לבצע את הטיפול בחדר ניתוח, בליווי מרדים וצוות רפואי. טיפולים אלו ניתנים לרוב במחלקות לרפואת הפה, בחלק מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ.
האם המאמר עניין אותך?
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה
מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה
שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה
החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה
כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה