אימה מטיפולי שיניים: על חרדה דנטלית
2 מיליון ישראלים מדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. מתי מוגדר חששו של אדם כטבעי והיכן עובר הגבול למצב המוגדר כחרדה דנטלית? ומה ניתן לעשות במקרה של חרדה דנטלית?
2 דקות קריאה
החשש מפני הביקור במרפאת השיניים הוא תופעה שכיחה ונפוצה, המלווה את העוסקים בתחום ואת הפציינטים כאחד, מיום היווסדו של מקצוע רפואת השיניים.
הדבר אינו מפליא. טיפולי שיניים כרוכים בביצוע פרוצדורות שונות בחלל הפה של הפציינט, הוא אחד האזורים הרגישים והמוגנים ביותר בגופו של אדם. על אף שבכוחם של חומרים מודרניים וטכניקות חדישות למנוע לחלוטין כל תחושת כאב מקומי, עצם המחשבה על טיפול שיניים יכולה להרתיע ולעורר חשש גדול לקראת הביקור במרפאה. עם זאת, רובנו נפנה לרופא שיניים בעת הצורך, עם התעוררותו של כאב או בעיה בחלל הפה.
לחרדה דנטלית סימנים רבים ומגוונים, המופיעים בצורות שונות בקרב אנשים שונים. מקרי הקיצון של החרדים הדנטליים יימנעו לחלוטין מביקור במרפאת השיניים, גם במחיר של כאבים עזים ונזק ממשי לבריאותם, בעוד שאחרים יסבלו מסימנים שונים בסמיכות או במהלך טיפול השיניים:
- קשיי שינה טרם הטיפול – מחשבות חוזרות אודות הטיפול המתוכנן ודאגה גוברת מפניו, עם התקרבות מועד הפגישה.
- גישתם של החרדים דנטלית מלווה לעיתים בהומור שחור בהקשר לטיפול או בדיווח כנה ואמיתי אודות הפחד.
- במהלך הטיפול – התנהגות בלתי מודעת המעכבת את בטיפול, כמו ריבוי שאלות ושיחות ארוכות עם הרופא והסייעת, שרירים מתוחים, הזעה, צורך בשטיפות פה תכופות ומרובות.
ישנם כמה גורמים במרכז החרדה הדנטלית, בראשם החשש מפני כאב ותחושת חוסר השליטה הנלווית לטיפול, במהלכו מאבדים זמנית את יכולת הדיבור, הבליעה והנשימה הרגילים.
מראה מחט ההרדמה, ריחות המרפאה, צלילי המכשירים ותחושת הרטט המתלווים לעיתים לטיפול הן כולן חוויות חושים שבכוחן לעורר חרדה דנטלית.
כחלק מתהליך ההתגברות וטיפול בחרדה דנטלית, כדאי להכיר ראשית בקיום הבעיה ולהבין כי מדובר בתופעה שכיחה למדי, עם 2 מיליון ישראלים המדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. התופעה מדורגת במקום השני בשכיחותה בקרב האוכלוסייה (אחרי "פחד קהל") ומתפתחת ברוב המקרים עוד בילדות המוקדמת.
כיום קיימות מספר גישות טיפוליות המכירות בחרדה הדנטלית כקושי אובייקטיבי בקבלת טיפול שיניים ומעניקות פתרונות שונים המאפשרים להשלים את תהליך הביקור במרפאה בהצלחה:
- שתפו את רופא השיניים בתחושות ובחששות שאתם חווים. ייתכן כי טיפול איטי ומודרך תוך שיתוף בפעולות המתבצעות יוכל להקל על תחושת חוסר הוודאות והחשש.
- טיפול סדטיבי – חומרים תרופתיים שונים יכולים להקל על המתח והסימנים הנלווים ולסייע בהשלמת הטיפול כחוויה חיובית. הנפוץ שבהם הוא "גז צחוק", הנשאף במהלך הטיפול. במקרי חרדה קשה יותר, ניתן יהיה לשקול שימוש בחומרי טשטוש או הרגעה הניתנים בעירוי. בכל מקרה של טיפול סדטיבי, ודאו כי רופא השיניים מוסמך לנושא זה ומנוסה בביצוע הפעולה.
- טיפול היפנוטי – השימוש בהיפנוזה הוכח כיעיל בהשריית אלחוש ורגיעה בקרב חלק מהמטופלים החרדים. אין מדובר בקלישאת ההפנוט המוכרת מסרטים, כי אם בתהליך של דמיון מודרך, המבוצע על ידי רופא שיניים אשר הוכשר והוסמך לפעולה זו באופן ספציפי, המאפשר התגברות על גורמי החרדה והחשש למהלך הטיפול.
- טיפול בהרדמה מלאה – במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש באף אחת מהטכניקות הנ"ל וכאשר יש צורך בביצוע טיפולי שיניים דחופים ו/או מקיפים, ניתן לבצע את הטיפול בחדר ניתוח, בליווי מרדים וצוות רפואי. טיפולים אלו ניתנים לרוב במחלקות לרפואת הפה, בחלק מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ.מאת: אמיר לביא, מערכת אינפומד
הדבר אינו מפליא. טיפולי שיניים כרוכים בביצוע פרוצדורות שונות בחלל הפה של הפציינט, הוא אחד האזורים הרגישים והמוגנים ביותר בגופו של אדם. על אף שבכוחם של חומרים מודרניים וטכניקות חדישות למנוע לחלוטין כל תחושת כאב מקומי, עצם המחשבה על טיפול שיניים יכולה להרתיע ולעורר חשש גדול לקראת הביקור במרפאה. עם זאת, רובנו נפנה לרופא שיניים בעת הצורך, עם התעוררותו של כאב או בעיה בחלל הפה.
מתי מוגדר חששו של אדם כ"טבעי" והיכן עובר הגבול למצב המוגדר כ"חרדה דנטלית"?
לחרדה דנטלית סימנים רבים ומגוונים, המופיעים בצורות שונות בקרב אנשים שונים. מקרי הקיצון של החרדים הדנטליים יימנעו לחלוטין מביקור במרפאת השיניים, גם במחיר של כאבים עזים ונזק ממשי לבריאותם, בעוד שאחרים יסבלו מסימנים שונים בסמיכות או במהלך טיפול השיניים:
- קשיי שינה טרם הטיפול – מחשבות חוזרות אודות הטיפול המתוכנן ודאגה גוברת מפניו, עם התקרבות מועד הפגישה.
- גישתם של החרדים דנטלית מלווה לעיתים בהומור שחור בהקשר לטיפול או בדיווח כנה ואמיתי אודות הפחד.
- במהלך הטיפול – התנהגות בלתי מודעת המעכבת את בטיפול, כמו ריבוי שאלות ושיחות ארוכות עם הרופא והסייעת, שרירים מתוחים, הזעה, צורך בשטיפות פה תכופות ומרובות.
- תיתכן גם הופעה של קשיים פיזיולוגיים המקשים על ביצוע הטיפול, כגון רפלקס ורגישות מוגברת, המביאים לתחושת רצון להקיא, או חוסר תגובה לחומרי הרדמה.
ישנם כמה גורמים במרכז החרדה הדנטלית, בראשם החשש מפני כאב ותחושת חוסר השליטה הנלווית לטיפול, במהלכו מאבדים זמנית את יכולת הדיבור, הבליעה והנשימה הרגילים.
מראה מחט ההרדמה, ריחות המרפאה, צלילי המכשירים ותחושת הרטט המתלווים לעיתים לטיפול הן כולן חוויות חושים שבכוחן לעורר חרדה דנטלית.
כחלק מתהליך ההתגברות וטיפול בחרדה דנטלית, כדאי להכיר ראשית בקיום הבעיה ולהבין כי מדובר בתופעה שכיחה למדי, עם 2 מיליון ישראלים המדווחים על חשש ברמה כלשהי מטיפול שיניים. התופעה מדורגת במקום השני בשכיחותה בקרב האוכלוסייה (אחרי "פחד קהל") ומתפתחת ברוב המקרים עוד בילדות המוקדמת.
כיום קיימות מספר גישות טיפוליות המכירות בחרדה הדנטלית כקושי אובייקטיבי בקבלת טיפול שיניים ומעניקות פתרונות שונים המאפשרים להשלים את תהליך הביקור במרפאה בהצלחה:
- שתפו את רופא השיניים בתחושות ובחששות שאתם חווים. ייתכן כי טיפול איטי ומודרך תוך שיתוף בפעולות המתבצעות יוכל להקל על תחושת חוסר הוודאות והחשש.
- טיפול סדטיבי – חומרים תרופתיים שונים יכולים להקל על המתח והסימנים הנלווים ולסייע בהשלמת הטיפול כחוויה חיובית. הנפוץ שבהם הוא "גז צחוק", הנשאף במהלך הטיפול. במקרי חרדה קשה יותר, ניתן יהיה לשקול שימוש בחומרי טשטוש או הרגעה הניתנים בעירוי. בכל מקרה של טיפול סדטיבי, ודאו כי רופא השיניים מוסמך לנושא זה ומנוסה בביצוע הפעולה.
- טיפול היפנוטי – השימוש בהיפנוזה הוכח כיעיל בהשריית אלחוש ורגיעה בקרב חלק מהמטופלים החרדים. אין מדובר בקלישאת ההפנוט המוכרת מסרטים, כי אם בתהליך של דמיון מודרך, המבוצע על ידי רופא שיניים אשר הוכשר והוסמך לפעולה זו באופן ספציפי, המאפשר התגברות על גורמי החרדה והחשש למהלך הטיפול.
- טיפול בהרדמה מלאה – במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש באף אחת מהטכניקות הנ"ל וכאשר יש צורך בביצוע טיפולי שיניים דחופים ו/או מקיפים, ניתן לבצע את הטיפול בחדר ניתוח, בליווי מרדים וצוות רפואי. טיפולים אלו ניתנים לרוב במחלקות לרפואת הפה, בחלק מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד 19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד 05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד 01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד 13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד 18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד 21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד 27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד 13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי" 09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד 07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה