חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- המדריך המלא לאבחון הפרעת קשב - חלק ב'
המדריך המלא לאבחון הפרעת קשב - חלק ב'
לדעתי, הדרך הטובה ביותר לאבחון וטיפול בילד היא על-ידי הערכה של במרפאה ולאחר מכן במסגרת תקופת מעקב, תוך קבלת דיווח ענייני על התפקוד שלו והאופן בו תפקודו משתנה בהשפעת הטיפול.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, הפרעות קשב וריכוז. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה, הפרעות קשב וריכוז:
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר ודים טשליקוב
מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד
פרופ' איתי לוטן
פרופ' איתי לוטן | מומחה בנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה | רופא בכיר במרכז הרפואי רבין (בילינסון) | פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב
ד"ר יפעת ויגיסר
מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה
ד"ר אילת זרם
מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב
ד"ר גבי וינשטיין
נוירולוג מבוגרים ועוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית, מתמקצע בנושא של הפרעת קשב במבוגר
ד"ר אופיר לוי
נוירואימונולוגיה בכיר בביה"ח איכילוב | אבחון וטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות | אפשרות להחזר מביטוחים פרטיים
פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר איתמר גנמור
מומחה בנוירולוגיה, קוגניציה והפרעות קשב
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
מרכז גלאי
מומחים בקשב וריכוז | מכל מקום בארץ | ייעוץ בוידאו | תור מידי מהיר | אפשרות להחזר כספי מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר סלים מנסור
מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במאיר, עוסק בהפרעות תנועה. אבחון, ייעוץ וטיפול במרפאה פרטית, בביקורי בית ואונליין, בתיאום מראש
ד"ר איתי טוקטלי
מנהל השירות לנוירוסטימולציה, היחידה לאפילפסיה בילדים, המכון לנוירולוגיה ילדים, מרכז הרפואי תל אביב, בית החולים דנה־דואק לילדים
מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים
מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, הפרעות קשב וריכוז. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
לחלק א' של כתבה זו
יש הורים המבקשים לערוך לילד בדיקות נוספות, לביסוס האבחון. ברוב המקרים, אין צורך בבדיקות כאלו, שכן במידה והרופא סבור כי לפי שיקוליו הקליניים הוא מסוגל לשלול קיומן של מחלות אחרות, בדיקות מעבדה גם לא תורמות לאבחנה של לקות קשב וגם לא מהוות השפעה על הטיפול.
לדעתי, הדרך הטובה ביותר לאבחון וטיפול בילד היא על-ידי הערכה של במרפאה ולאחר מכן במסגרת תקופת מעקב, תוך קבלת דיווח ענייני על התפקוד שלו והאופן בו תפקודו משתנה בהשפעת הטיפול. כמובן, כאשר המהלך מראה על תופעות חריגות או שהתגובה לטיפול אינה כמצופה, יש להעריך מחדש את המצב, לשקול מחדש את האבחנה ולפעול בהתאם, כולל ביצוע בדיקות מעבדה.
כמה בדיקות עשויות לעמוד על הפרק, ביניהן:
- בדיקת גלי מוח או EEG - בילדים רבים עם לקות קשב אפשר לראות בבדיקה זו אי-סדירות מפושטת של פעילות הרקע החשמלית. זהו ממצא לא ספציפי וחסר חשיבות קלינית. מאידך, לפעמים הילד נצפה בכיתה כאשר יש לו "ניתוקים". אז עלולה להישאל השאלה, אם הילד בוהה מתוך פרכוס, דהיינו - מדובר בתופעה התקפית הנובעת מפעילות חשמלית מוחית לא תקינה, או שהילד פשוט "ברח" לרגע לעולמו הפנימי. במקרים אלו, בדיקת EEG יכולה לספק תשובה, על-ידי כך שמראה היעדר של פעילות אפילפטית בבדיקה. אפשר להגיע לתשובה גם בדרך מהירה ופשוטה יותר: אם כאשר "מנערים" את הילד, בקריאה או במגע, הוא ניעור מיידית וחוזר לעצמו, לא מדובר בפרכוס. לנוירולוג ילדים מערכת שיקולים ומבדקים קליניים אשר יכולה לסייע באבחון המצב. לכן, אין צורך לבצע EEG כבדיקה שגרתית בכל ילד הסובל מלקות קשב.
- בדיקת הדמיה (צילום) של המוח כ- MRI או מיפוי מוח - בדיקות אלו נועדו לאבחון מצבים גופניים עליהם הערכה קלינית ומעקב רפואי יכולים להצביע. מן הראוי להזכיר כאן בדיקה הנקראת MRI תפקודי, המצביעה על רמת תפקודם של אזורים שונים במוח בזמן ביצוע מטלות שונות. מדובר בבדיקה שעיקר משמעותה הוא מחקרי ואין לה ולטיפול בילד - דבר.
- אבחון פסיכו-דידקטי - נדרש במקרים של ילדים הסובלים מריבוי קשיים: קשיי ריכוז, למידה, התנהגות וקשיים רגשיים. מובן, כי במצבים אלה, על האבחון להיות רב-תחומי גם הוא, על מנת להגדיר בצורה המדויקת ביותר את הקשיים ולהתוות את הדרך הנכונה ביותר לתת להם מענה. מבדק בשימוש נפוץ הוא מבדק BRC, אשר אישית איני חש כי מציע יתרון על-פני בדיקות אחרות.
הגישה האבחונית בה אני משתמש לרוב כוללת:
- קבלת דיווח מההורים על היקף הבעיה.
- הערכת הילד במרפאה, תוך התרשמות ממצבו הכללי ומדרך תפקודו, ורצוי גם בדיקת קשב ממוחשבת (אני מעדיף, כאמור, את MOXO).
- קבלת דיווח מהצוות המטפל בילד: גננ/ת, מורה, פסיכולוג/ית, מרפא/ה בעיסוק וכדומה, על התרשמותם מהיקף הבעיה.
- בניית מדיניות טיפולית עם ההורים.
- מעקב צמוד אחר המהלך, תוך קבלת דיווחים חוזרים.
- מובן מאליו, כי אם בכל אחד מהשלבים מתעורר ספק כלשהו לגבי האבחנה או נראה מהלך שונה מהרגיל, או בלתי צפוי, יש לשקול בירור, כנדרש. אם התמונה הקלינית אינה ברורה, האבחנה מסופקת, הטיפול אינו מצליח כפי שניתן היה לצפות, יש צורך בבירור רפואי מלא ומקיף. דבר זה הוא באחריות הנוירולוג המטפל.
האינפורמציה אותה מעבירים ההורים לרופא במהלך הריאיון היא חשובה ביותר לקביעת האבחנה ולכן חשוב שתהיה אמינה ומקיפה. לעיתים הנתונים הנמסרים על ידי ההורים אינם כאלה. כשהורים ממלאים שאלונים המסייעים להגדרת ההפרעה, הם יכולים לעשות זאת בצורה מקילה מאד. לדוגמא, יושב מולך, או יותר נכון - מתרוצץ מולך ילד שכולו בתנועה. אתה בודק ומוצא פערים לימודיים קשים מאד, אבל האב מדווח כי בבית הספר הילד "בסדר", שקט וכי אין כל בעיות התנהגות.
פעמים רבות, מסיבות לא ברורות, ההורים גם יסתירו אינפורמציה כגון שכבר הוצע להם על-ידי גורם אחר להשתמש בטיפול תרופתי. חשוב שההורים ידעו שהנוירולוג הבודק הוא "בצד שלהם" ומעוניין לעזור לילדם. ככל שהם מניחים לבנם לסגת בהישגיו, להגדיל את הפער הלימודי ולצבור תסכולים, הקושי להחזירו למסלול יהיה גדול יותר.
ראוי לציין, כי במקרים רבים ניתן לאבחן כמה מתכונותיה של הפרעת הקשב כבר בגיל צעיר. לעיתים הילדים יתחילו ללכת מאד מוקדם, יהיו פעילים מאד, יפריעו ולא יאהבו משחקים שקטים. לעיתים הם יאחרו לדבר, יהיה קשה להציב להם גבולות ולהגדיר מה מותר ומה אסור. הגננת בגן יכולה להתרשם מילד עם טווח קשב קצר שמתקשה לשבת בריכוז או ב"מליאה" ושהוא פעיל מאד. לעיתים הילד מתקשה בפעילויות של מוטוריקה עדינה, כציור או גזירה. ילדים אלו לא יביאו הביתה תכנים מהגן, במיוחד לא סיפורים ומסרים לימודיים ולרוב יקלטו טוב יותר שירים. גם כשמנסים "לחלוב" אותם לגבי מה שלמדו באותו היום בגן, הם מסוגלים להעביר מעט מהצפוי.
כמה מצבים רפואיים או התנהגותיים, או מחלות מיוחדות, עלולים לגרום באורח משני להפרעת קשב.
לדוגמא, אביב, ילד בן 11, סובל ממום בלבו וסביב גיל שנה נאלץ לעבור ניתוח לב מסובך. הניתוח הסתבך למצב של פגיעה מוחית בשל חוסר חמצן. דוד החלים, אך נותר עם אי-שקט תנועתי וקשיי ריכוז קשים ביותר. דוד סובל מהפרעת קשב אשר נגרמה ישירות על ידי אותה פגיעה מוחית ישנה.
בני הוא ילד בן 6 אשר חלה בדלקת מוח מנגיף ההרפס. גם הוא החלים מהמחלה החריפה, אולם הפגיעה ברקמת המוח על ידי הנגיף הותירה אותו עם הפרעות התנהגותיות קשות והפרעת קשב.
גם הפרעות פסיכיאטריות כגון אוטיזם, סכיזופרניה, אפילפסיה ואחרות עלולות להיות קשורות ללקות קשב וריכוז. בראיון הראשוני עם המשפחה והילד, יעמוד הנוירולוג על קיומן של בעיות רקע מסוג זה ויביא בחשבון את השלכותיהן, אם קיימות, על האבחון והטיפול.
לסיכום
הגיעו למפגש עם הנוירולוג מוכנים: הגדירו לעצמכם את קשיי הילד, הנקודות "הכואבות" ביותר וספקו לרופא נתונים רבים ככל האפשר. כל פרט נוסף שתתרמו הוא רלבנטי וחשוב לאבחנה של הילד. מאת: פרופ' אבינועם שופר, מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד
יש הורים המבקשים לערוך לילד בדיקות נוספות, לביסוס האבחון. ברוב המקרים, אין צורך בבדיקות כאלו, שכן במידה והרופא סבור כי לפי שיקוליו הקליניים הוא מסוגל לשלול קיומן של מחלות אחרות, בדיקות מעבדה גם לא תורמות לאבחנה של לקות קשב וגם לא מהוות השפעה על הטיפול.
לדעתי, הדרך הטובה ביותר לאבחון וטיפול בילד היא על-ידי הערכה של במרפאה ולאחר מכן במסגרת תקופת מעקב, תוך קבלת דיווח ענייני על התפקוד שלו והאופן בו תפקודו משתנה בהשפעת הטיפול. כמובן, כאשר המהלך מראה על תופעות חריגות או שהתגובה לטיפול אינה כמצופה, יש להעריך מחדש את המצב, לשקול מחדש את האבחנה ולפעול בהתאם, כולל ביצוע בדיקות מעבדה.
עם זאת, לא נדיר שהורה יבוא בטענה ש"אמרו לי שבמצבים כאלה צריך לבדוק את גלי המוח". כרופא, אין לי כל מניעה מהפנייה של הילד לבדיקות, לעיתים ולו רק כדי להרגיע את ההורים. אולם, יש לזכור כי לבדיקות יש מחיר, למשל בהקניה של תחושה לילד כי הוא חולה או שונה, הרי עשו לו בדיקות מיוחדות!
כמה בדיקות עשויות לעמוד על הפרק, ביניהן:
- בדיקת גלי מוח או EEG - בילדים רבים עם לקות קשב אפשר לראות בבדיקה זו אי-סדירות מפושטת של פעילות הרקע החשמלית. זהו ממצא לא ספציפי וחסר חשיבות קלינית. מאידך, לפעמים הילד נצפה בכיתה כאשר יש לו "ניתוקים". אז עלולה להישאל השאלה, אם הילד בוהה מתוך פרכוס, דהיינו - מדובר בתופעה התקפית הנובעת מפעילות חשמלית מוחית לא תקינה, או שהילד פשוט "ברח" לרגע לעולמו הפנימי. במקרים אלו, בדיקת EEG יכולה לספק תשובה, על-ידי כך שמראה היעדר של פעילות אפילפטית בבדיקה. אפשר להגיע לתשובה גם בדרך מהירה ופשוטה יותר: אם כאשר "מנערים" את הילד, בקריאה או במגע, הוא ניעור מיידית וחוזר לעצמו, לא מדובר בפרכוס. לנוירולוג ילדים מערכת שיקולים ומבדקים קליניים אשר יכולה לסייע באבחון המצב. לכן, אין צורך לבצע EEG כבדיקה שגרתית בכל ילד הסובל מלקות קשב.
- בדיקת הדמיה (צילום) של המוח כ- MRI או מיפוי מוח - בדיקות אלו נועדו לאבחון מצבים גופניים עליהם הערכה קלינית ומעקב רפואי יכולים להצביע. מן הראוי להזכיר כאן בדיקה הנקראת MRI תפקודי, המצביעה על רמת תפקודם של אזורים שונים במוח בזמן ביצוע מטלות שונות. מדובר בבדיקה שעיקר משמעותה הוא מחקרי ואין לה ולטיפול בילד - דבר.
- אבחון פסיכו-דידקטי - נדרש במקרים של ילדים הסובלים מריבוי קשיים: קשיי ריכוז, למידה, התנהגות וקשיים רגשיים. מובן, כי במצבים אלה, על האבחון להיות רב-תחומי גם הוא, על מנת להגדיר בצורה המדויקת ביותר את הקשיים ולהתוות את הדרך הנכונה ביותר לתת להם מענה. מבדק בשימוש נפוץ הוא מבדק BRC, אשר אישית איני חש כי מציע יתרון על-פני בדיקות אחרות.
הגישה האבחונית בה אני משתמש לרוב כוללת:
- קבלת דיווח מההורים על היקף הבעיה.
- הערכת הילד במרפאה, תוך התרשמות ממצבו הכללי ומדרך תפקודו, ורצוי גם בדיקת קשב ממוחשבת (אני מעדיף, כאמור, את MOXO).
- קבלת דיווח מהצוות המטפל בילד: גננ/ת, מורה, פסיכולוג/ית, מרפא/ה בעיסוק וכדומה, על התרשמותם מהיקף הבעיה.
- בניית מדיניות טיפולית עם ההורים.
- מעקב צמוד אחר המהלך, תוך קבלת דיווחים חוזרים.
- מובן מאליו, כי אם בכל אחד מהשלבים מתעורר ספק כלשהו לגבי האבחנה או נראה מהלך שונה מהרגיל, או בלתי צפוי, יש לשקול בירור, כנדרש. אם התמונה הקלינית אינה ברורה, האבחנה מסופקת, הטיפול אינו מצליח כפי שניתן היה לצפות, יש צורך בבירור רפואי מלא ומקיף. דבר זה הוא באחריות הנוירולוג המטפל.
האינפורמציה אותה מעבירים ההורים לרופא במהלך הריאיון היא חשובה ביותר לקביעת האבחנה ולכן חשוב שתהיה אמינה ומקיפה. לעיתים הנתונים הנמסרים על ידי ההורים אינם כאלה. כשהורים ממלאים שאלונים המסייעים להגדרת ההפרעה, הם יכולים לעשות זאת בצורה מקילה מאד. לדוגמא, יושב מולך, או יותר נכון - מתרוצץ מולך ילד שכולו בתנועה. אתה בודק ומוצא פערים לימודיים קשים מאד, אבל האב מדווח כי בבית הספר הילד "בסדר", שקט וכי אין כל בעיות התנהגות.
פעמים רבות, מסיבות לא ברורות, ההורים גם יסתירו אינפורמציה כגון שכבר הוצע להם על-ידי גורם אחר להשתמש בטיפול תרופתי. חשוב שההורים ידעו שהנוירולוג הבודק הוא "בצד שלהם" ומעוניין לעזור לילדם. ככל שהם מניחים לבנם לסגת בהישגיו, להגדיל את הפער הלימודי ולצבור תסכולים, הקושי להחזירו למסלול יהיה גדול יותר.
ראוי לציין, כי במקרים רבים ניתן לאבחן כמה מתכונותיה של הפרעת הקשב כבר בגיל צעיר. לעיתים הילדים יתחילו ללכת מאד מוקדם, יהיו פעילים מאד, יפריעו ולא יאהבו משחקים שקטים. לעיתים הם יאחרו לדבר, יהיה קשה להציב להם גבולות ולהגדיר מה מותר ומה אסור. הגננת בגן יכולה להתרשם מילד עם טווח קשב קצר שמתקשה לשבת בריכוז או ב"מליאה" ושהוא פעיל מאד. לעיתים הילד מתקשה בפעילויות של מוטוריקה עדינה, כציור או גזירה. ילדים אלו לא יביאו הביתה תכנים מהגן, במיוחד לא סיפורים ומסרים לימודיים ולרוב יקלטו טוב יותר שירים. גם כשמנסים "לחלוב" אותם לגבי מה שלמדו באותו היום בגן, הם מסוגלים להעביר מעט מהצפוי.
כמה מצבים רפואיים או התנהגותיים, או מחלות מיוחדות, עלולים לגרום באורח משני להפרעת קשב.
לדוגמא, אביב, ילד בן 11, סובל ממום בלבו וסביב גיל שנה נאלץ לעבור ניתוח לב מסובך. הניתוח הסתבך למצב של פגיעה מוחית בשל חוסר חמצן. דוד החלים, אך נותר עם אי-שקט תנועתי וקשיי ריכוז קשים ביותר. דוד סובל מהפרעת קשב אשר נגרמה ישירות על ידי אותה פגיעה מוחית ישנה.
בני הוא ילד בן 6 אשר חלה בדלקת מוח מנגיף ההרפס. גם הוא החלים מהמחלה החריפה, אולם הפגיעה ברקמת המוח על ידי הנגיף הותירה אותו עם הפרעות התנהגותיות קשות והפרעת קשב.
גם הפרעות פסיכיאטריות כגון אוטיזם, סכיזופרניה, אפילפסיה ואחרות עלולות להיות קשורות ללקות קשב וריכוז. בראיון הראשוני עם המשפחה והילד, יעמוד הנוירולוג על קיומן של בעיות רקע מסוג זה ויביא בחשבון את השלכותיהן, אם קיימות, על האבחון והטיפול.
לסיכום
הגיעו למפגש עם הנוירולוג מוכנים: הגדירו לעצמכם את קשיי הילד, הנקודות "הכואבות" ביותר וספקו לרופא נתונים רבים ככל האפשר. כל פרט נוסף שתתרמו הוא רלבנטי וחשוב לאבחנה של הילד.
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
-
הפרעות קשב וריכוז ADHD בדיקות קשורות
-
CT, סי טי - בדיקת MRI
- אבחון פסיכודיאגנוסטי
האם זריקות הרזיה יכולות לעזור לנו להפסיק לכסוס ציפורניים?
מאת: מערכת אינפומד 20/10/2026
האם הזריקות המוכרות לטיפול בהשמנת יתר מסייעות גם בהפחתת הפרעת BFRBs המתבטאת בין היתר בכסיסת ציפורניים? האם מדובר בפ...
לכתבה המלאה
בדידות בעבודה: למה אנחנו מרגישים לבד גם כשאנחנו מוקפים קולגות?
מאת: מערכת אינפומד 16/08/2026
בשלהי החופש הגדול מקומות עבודה רבים צפויים להתרוקן. תחושת הבדידות שעלולה לצוף בעקבות כך, היא נחלתם של עובדים רבים ל...
לכתבה המלאה
מדריך טכניקת 54321 להרגעה
מאת: מערכת אינפומד 23/06/2026
עצבניים? חווים סטרס או חרדה? אפשר להפוך סערה רגשית עמוקה לרגיעה מוחלטת בעזרת חמישה שלבים פשוטים בלבד. הכירו את טכני...
לכתבה המלאה
אפיגנטיקה: כך טראומה משפיעה על הדור הבא
מאת: מערכת אינפומד 20/04/2026
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שטראומה קשה עלולה להשפיע לא רק על הנפש והגוף של מי שחווה אותה, אלא גם על האפיגנטיקה של...
לכתבה המלאה
אֵבֶל: הצורה שאהבה לובשת כשמישהו שאנחנו אוהבים מת
מאת: מערכת אינפומד 14/04/2026
ביום הזיכרון הזה, בתוך תקופה ישראלית עמוסת כאב, געגוע ודריכות, חשוב לזכור שאבל אינו רק רגש. מה זה בעצם אבל? איך הוא...
לכתבה המלאה
בין ולנטיין לטראומה: מהו הגורם השקט שמאיים על הלב הישראלי?
מאת: מערכת אינפומד 10/02/2026
השבוע נחגג ולנטיין, ועבור רבים יום האהבה מסמל דווקא נורת אזהרה. החל ממגיפת הניתוק של דור ה-Z, ועד המחיר הפיזי שמשלם...
לכתבה המלאה
מרשם ירוק: הטיפול שעשוי לעזור לגוף ולנפש יותר מתרופה
מאת: מערכת אינפומד 27/01/2026
האם עצרנו לחשוב איך שתילת עצים בט"ו בשבט משפיעה על החיים שלנו? מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהשהייה בטבע, אפילו לזמ...
לכתבה המלאה
איך תזהו התמכרות לקניות?
מאת: מערכת אינפומד 06/01/2026
חידוש מלאי בגדים בבלאק פריידיי נשמע מוכר? מבצעי סוף השנה היו עוד הזדמנות כדי להשלים חסרים? קניות הן חלק מהחיים, אז ...
לכתבה המלאה
באנו חושך לגרש: הטיפול שעשוי להאיר את מצב הרוח
מאת: מערכת אינפומד 16/12/2025
לא רק נרות - גם אור מלאכותי יכול לחולל שינוי. טיפול באור, שיעיל במיוחד בחודשי החורף, יכול להקל על תסמיני דיכאון עונ...
לכתבה המלאה
בריאות הנפש בעבודה: צעדים פשוטים לשינוי משמעותי
מאת: מערכת אינפומד 28/10/2025
חזרה מלאה לשגרה היא זמן מצוין לעצור ולחשוב איך ליצור סביבת עבודה בריאה יותר - עבור עצמנו ועבור הצוות שלנו. איך מתחי...
לכתבה המלאה
שאלות מתוך פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD
תשובת מומחה
- תשובת מומחה
