דלג לתוכן

איך נמנע מחלות לב?

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות השני בעולם המערבי, אחרי מחלת הסרטן. מהם גורמי הסיכון למחלת לב ואיך אפשר למנוע אותה?מומחי המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מספקים טיפים מצילי חיים

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' עופר חבקוק קרדיולוגיה

פרופ' עופר חבקוק

מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

ד"ר רפאל וולף קרדיולוגיה

ד"ר רפאל וולף

קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...

ד"ר ירון הלמן קרדיולוגיה

ד"ר ירון הלמן

רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' מרדכי ואטורי קרדיולוגיה

פרופ' מרדכי ואטורי

קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט

ד"ר רפאל דיאמנטה קרדיולוגיה

ד"ר רפאל דיאמנטה

רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות השני בעולם המערבי, אחרי מחלת הסרטן. מהם גורמי הסיכון למחלת לב ואיך אפשר למנוע אותה? מומחי המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מספקים טיפים מצילי חיים

מחלת הלב הנפוצה נקראת מחלת לב כלילית (CAD - Coronary Artery Disease) או מחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease) ואחד הגורמים לה הוא תהליך המכונה טרשת עורקים (הסתיידות עורקים/ סתימת עורקים)

מהם גורמי הסיכון למחלת לב?

• עישון
• היעדר פעילות גופנית
• יתר לחץ דם
• שומני דם גבוהים (בעיקר LDL גבוה)
• השמנת יתר
• סוכר גבוה בדם
• גיל, מין וסיפור משפחתי של מחלת לב וכלי דם

מחקרים מצביעים על כך, שחשיפה לשלושה מגורמי סיכון אלו מעלה את הסיכון לחלות במחלת לב.

אז איך נמנע מחלת לב?

מניעת הסיכון לתחלואת לב וכלי דם מתבצעת בשתי רמות: הרמה הראשונה היא טיפול בבעיות היסוד - משקל עודף, חוסר פעילות גופנית ועישון. שינויים בהרגלי החיים בתחומים אלו עשויים למנוע התפתחות של מחלות לב, כלי דם וסוכרת ואף עשויים להיות יעילים יותר מטיפול תרופתי.

הרמה השנייה של המניעה היא באמצעות טיפול התנהגותי ותרופתי בגורמי הסיכון - יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומנים בדם ורמות גבוהות של סוכר.

לדברי ד"ר אריה שטיינויל מהמחלקה הקרדיולוגית, המרכז הרפואי תל-אביב, ניתן למנוע מחלות לב בקרב אוכלוסיות מסוימות גם באמצעות נטילת תרופות. בין התרופות החשובות בהקשר זה הן הסטטינים. כיום ידוע מעל כל ספק, כי שימוש בסטטינים מסייע משמעותית במניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם.

תרופות אחרות למניעת מחלות לב וכלי דם מטרתן לשפר את איזון גורמי הסיכון של החולה למחלת לב. דוגמא נפוצה הן תרופות לאיזון לחץ דם, אשר מעבר לתפקידן החשוב באיזון לחץ הדם, הן גם שומרות לטווח הרחוק על התפקוד הלבבי מפני נזקי יתר לחץ דם ואף הוכח כי חלקן תורמות להאטת ההתקדמות של טרשת עורקים.

פעילות גופנית

בנוסף לתרופות המסייעות כיום במניעת מחלות לב באוכלוסיות 'מועדות', ישנן דרכים קלות ו'בריאות' יותר למנוע את התחלואה בציבור הרחב והבריא.

לדברי אורלי וקסלר ינאי, מנהלת מכון הפיזיותרפיה במרכז הרפואי תל-אביב, בוצעו מאות מחקרים בארץ ובעולם, אשר בדקו את הקשר הישיר בין בריאות הלב לפעילות גופנית. ההמלצה הגורפת העולה ממחקרים אלו, היא שפעילות גופנית, בקרב בריאים וחולים כאחד, מסייעת במניעת חולי ובשימור בריאות הלב. "פעילות גופנית מוגדרת ככל תנועה של הגוף, הדורשת אנרגיה. פעילות זו משפרת את צריכת החמצן של הגוף וסיבולת לב-ריאה, מורידה את לחץ הדם, משפרת את פרופיל השומנים בדם (כולסטרול), את תפקודי הגוף במאמצים גופניים (מפרקים, שיווי משקל) ואת התפקוד באופן כללי. במקביל, היא משפיעה לטובה על מצב הרוח ועל איכות החיים", היא אומרת.

המלצות דינאמיות לשמירה על הלב, הן לבריאים והן לסובלים ממחלות לב:

• רצוי להיבדק על ידי רופא לפני התחלת פעילות גופנית.

• הפעילות הגופנית המומלצת כוללת 3-5 פעמים בשבוע פעילות אירובית, הנמשכת בין 30-40 דקות, בדופק גבוה מזה של מנוחה (כ-75% מהדופק המרבי, המחושב על-ידי החסרה של הגיל מ- 220).

• פעילות אירובית מומלצת היא הליכה בקצב בו קשה קצת לדבר, ריצה, אופניים, שחייה.

• בבית - עבודה בגינה, הליכה לסופר ברגל או נסיעה באופניים, הגברת קצב ההליכה באופן הדרגתי, צפייה בטלוויזיה בזמן דיווש באופנים נייחים.

• במשרד - במקום כריזה או טלפון, לכו לאדם שאתם מחפשים, הצטרפו לקבוצת הספורט במקום העבודה, רדו מהאוטובוס שתי תחנות לפני התחנה שלכם ולכו ברגל כמה שיותר.

• פנאי - בחרו חופשות משפחתיות הכוללות פעילות גופנית, טיול עם הילד או הנכד, ריקוד, משחקים, היפגשו עם חבר לספורט במקום לשתייה בבית קפה או בבר.

• כיום, מומלץ להוסיף גם פעילות שאינה אירובית - חיזוק שרירים ואימוני כוח המותאמים לגיל וליכולת וכן תרגילי גמישות לשמירה על טווח התנועה וגמישות המפרקים.

• מומלץ לבנות תכנית אימון אישית, המותאמת על ידי איש מקצוע, כמו פיזיותרפיסט, פיזיולוג, או מורה לחינוך גופני.

תזונה נכונה

לדברי ד"ר אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי תל-אביב, לתזונה תפקיד משמעותי במניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם: "היום אנו מבינים שמזונות שונים משפיעים על אופן פעולתם של גנים שונים. ישנם מזונות המסייעים בהורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם ויש אחרים הגורמים לעלייתם. מזונות מסוימים גורמים להתפתחות דלקת כרונית נמוכת עוצמה, המהווה סיכון למחלות לב וכלי דם, בעוד שמזונות אחרים מסייעים במניעת היווצרותה של הדלקת. כלומר, האוכל יכול 'גם להציל וגם להרוג'", היא אומרת ומספקת מספר
עצות לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות לב וכלי דם, דרך הצלחת:

טיפים לבריאות הגוף והלב, דרך הצלחת

• שמרו על משקל תקין

• אכלו ארוחות קטנות כל 3-4 שעות

• הוסיפו כל יום 2-3 כפות שמן זית או קנולה לארוחה

• אכלו שפע של ירקות בכל הצבעים ובכל צורות ההכנה

• לאוכלי בשר, העדיפו בשר רזה על שמן: עוף בלי עור, הודו, בקר (סינטה, פילה או שייטל)

• אכלו דגים ללא שומן או ציפוי ובלי רטבים שמנים

• אכלו ביצים 4-7 פעמים בשבוע, בכל צורות ההכנה, גם אם יש לכם כולסטרול גבוה

• בססו את הארוחות על פחמימות מורכבות: לחם מחיטה מלאה, אורז בסמטי או מלא, פסטה מקמח דורום או מלא, גריסים וקטניות מכל הסוגים

• שתו כ-10 כוסות נוזלים ללא סוכר ביום, רצוי מים

• הגבילו את כמות הפירות ל- 2 ביום והימנעו משתיית מיצי פירות

• לנוהגים לשתות אלכוהול, העדיפו יין אדום יבש או בירה בהירה, משקה אחד ביום לגברים ומשקה אחד עד 3-4 פעמים בשבוע לנשים, ונסו להימנע מיינות מתוקים, ליקרים ומרגריטות

• קחו תוספי תזונה, במידת הצורך, לאחר התייעצות עם דיאטנית קלינית

ממה יש להימנע?

בשרים שמנים, כגון נקניקים, נקניקיות וקבבים, שמנות, קצפות, גבינות שמנת, מזונות מתוקים ושמנים, חטיפים, פיצוחים מלוחים, בורקס, ג'חנון, משקאות ממותקים בסוכר ומאכלים מקמח לבן.
מאת: מומחי המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב)
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית