האם אנחנו זקוקים למוצרי חלב?

מאמר חדש שפורסם באחד מכתבי העת המובילים לרפואת ילדים חושף נתונים חדשים על יעילותם ונחיצותם של מוצרי חלב, ומעמיד בשאלה את מקומו של חלב הפרה על כל סוגיו, בתזונה שלנו.

המאמר, שפורסם לפני כחודש (יולי 2013) על ידי פרופסור דיוויד לודויג, מומחה לרפואת ילדים ותזונה ופרופסור וולטר ווילט, ראש מחלקת תזונה באוניברסיטת הרווארד, בכתב העת JAMA PEDIATRICS , דן בהמלצה המסורתית לצרוך 3 מוצרי חלב ביום ומוצא חוסר הצדקה מדעית להמלצה זו.

מגיפת ההשמנה במדינות המערב לא פסחה על ישראל, המדורגת במקום החמישי בעולם בהשמנת ילדים. מאחר ומשקאות ממותקים נמצאו קשורים להשמנה, האגודה האמריקאית לרפואת ילדים וארגונים נוספים, המליצו להגביל צריכת משקאות עתירי קלוריות, למעט משקאות המבוססים על חלב דל שומן, שיש אף הממליצים לצרוך שלוש מנות חלב ליום.

ידוע כי שומן רווי הוא גורם סיכון למחלות לב, והרציונל למעבר לחלב דל שומן הוא בהפחתת כמות השומן הרווי שהאדם נחשף אליו. אך כשמוציאים את השומן מהחלב, המוצר פחות טעים ופחות משביע, ולכן למוצרי חלב דלי
שומן רבים, מוסיפים סוכר על מנת לשמר את הטעם. ואכן ישנה עלייה בצריכת חלב ממותק בשנים האחרונות.

הבעיה היא שכאשר מחליפים את השומן הרווי בפחמימות מזוקקות כדוגמת סוכר, הדבר מעלה את רמת הטריגליצרידים בדם, וזה כשלעצמו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כך שיצא שכרו בהפסדו.

כמו כן מזונות דלי שומן הם בדרך כלל פחות משביעים, וילדים מפצים על כך בצריכת כמויות גדולות יותר של מזון לצד החלב (עוד קורנפלקס, עוד עוגייה), ותוספת הסוכר למוצר בוודאי אינה עוזרת למיגור מגפת ההשמנה.

הכותבים מציינים כי הסיבה הבריאותית המרכזית שבגינה נהוג עדיין לעודד צריכת מוצרי חלב, היא היותם של מוצרי חלב מקור לסידן, החשוב לבריאות העצמות. אך סידן ניתן להשיג בשפע ממקורות אחרים, לרבות תזונה מלאה מן הצומח, שם הסידן מגיע עם סיבים תזונתיים, וללא השומן הרווי שנמצא בחלב.

מעבר לכך, ברחבי העולם שיעור השברים בעצמות נמוך יותר דווקא באוכלוסיות שאינן צורכות חלב בהשוואה לאוכלוסיות צורכות חלב .ישנם מחקרים המראים שלא רק שחלב אינו עוזר לחיזוק העצמות, אלא הוא אף עושה את הפעולה ההפוכה ופוגע בהן. הספרות הרפואית חלוקה בנושא זה ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

הכותבים מוסיפים כי חלב פרה נועד במקור לגרום לגדילה מהירה ביותר של הוולד, על מנת שיגיע במהירות לגודל שימנע את טריפתו, והרכבו הוא כזה שמאותת לתאי הגוף לגדול במהירות. לדוגמא, אחד מהדברים שקורים בגוף לאחר צריכת חלב היא עלייה בדם של פקטור הגדילה Insulin like growth factor 1. חשיפה לפקטור גדילה זה, נמצאה כגורם סיכון להתפתחות סרטן ערמונית וסוגי סרטן אחרים. דו"ח הקרן העולמית לחקר הסרטן פרסם בשנת 2007 כי ייתכן שצריכת מוצרי חלב מעלה את שכיחות וחומרת סרטן הערמונית (אם כי יתכן שמפחית סיכון לסרטן המעי).

בנוסף, בתעשיית החלב הפקת חלב מפרות מבוצעת במהלך הריונות והמלטות תכופים, וכתוצאה מכך יש בחלב רמות גבוהות של הורמוני מין נקביים, ויש אנשי מקצוע בעולם הרפואה הקושרים זאת לבגרות מינית מוקדמת הקיימת היום בילדים, וכן לסרטן השד וסרטן השחלות.

עוד אומרים הכותבים כי לאדם אין צורך תזונתי בחלב בעלי חיים, שהוא מזון חדש יחסית אבולוציונית בתזונה האנושית. האדם המודרני קיבל את כל צרכיו התזונתיים אלפי שנים לפני ביות חיות המשק ושימוש בחלב בעלי חיים כמרכיב בתזונה. גם היום ישנן אוכלוסיות בעולם שאינן צורכות חלב או ממעטות בצריכתו, אם מסיבות ביולוגיות (חוסר לקטוז), ואם מהעדפות תרבותיות או אי זמינות של החלב.

מסקנותיהם הבולטות של כותבי המאמר

1. את ההמלצה לצרוך שלושה מוצרי חלב ביום יש להחליף בהמלצה לצרוך אפס מוצרי חלב ביום עד שניים או שלושה לכל היותר.

2. לאנשים שתזונתם מאוזנת וכוללת ירקות, קטניות, אגוזים וגרעינים, החסרונות בתוספת חלב לתזונה עולים על היתרונות והדבר אינו תורם לבריאות.

3. יש להימנע מלהמליץ על החלפת חלב מלא בחלב דל שומן, ויש להתמקד בהגבלת צריכת מוצרי החלב הממותקים.

מאת: ד"ר גילה בן דוד, מומחית ברפואת נשים ופוריות וד"ר צביה שיפר, מומחית ברפואת ילדים ותינוקות

הכתבה נכתבה בשיתוף ד"ר צביה שיפר, מומחית לרפואת ילדים ותינוקות