קנאביס רפואי עבר כחוק בממשלה

בימים אלו, מסתמנת מהפכה דרמטית במלחמה למיגור הכאב: לאחרונה הוחלט בישיבת ממשלה להסדיר את נוהלי אספקת הקנאביס לחולים. ההליך החדש הוא הקרוב ביותר למיסוד אספקת הקנאביס לחולים, שהתרגלו לקנות אותו ישירות מהמגדלים בישראל ולהיות תלויים בהם ובביורוקרטיה סבוכה של הממסד הרפואי. 

העלייה בתוחלת החיים נחשבת להישג של המדע והרפואה והשיפור ברמת החיים, אולם היא כרוכה גם בתופעות נעימות פחות, שלא הכרנו בהיקף כזה בעבר. הבעיה הקשה ביותר לפתרון היא כאב כרוני בגילאים מתקדמים וכן כאב ממקור סרטני. עם התגברות הכאב, גוברת המחלוקת על משככי הכאבים המותרים בחוק, ביניהם קנאביס (שתוצריו העיקריים הם חשיש ומריחואנה).

ממשלת ישראל מציגה: מהפך בתחום הקנאביס!

ח"כ משה פייגלין אמנם הגיש הצעת חוק שמתירה לכל רופא משפחה לרשום קנאביס, אולם רופאים רבים טענו נגדה כי היא תעודד הפעלת לחצים עליהם מצד כל דורש. כדי למנוע זאת וכדי להפסיק להערים על החולים קשיים בדרך לתרופה הזולה ונגישה, החליטה השרה גרמן לקדם בעניין זה החלטת ממשלה מלפני שנתיים. 

אספקת הקנאביס תיעשה מעתה על ידי מתווך יחיד, חברת "שראל" - שתדאג לאיסוף הגידולים והעברתם לבתי מרקחת. כמו כן, יגדל מספר הרופאים המוסמכים לרשום קנאביס ותתקצר תקופת ההמתנה הארוכה מהגשת הבקשה על ידי החולה עד למתן אישור לשימוש בו.

בזאת, מקווה משרד הבריאות להבריא מעט את קשרי התלות הלא רצויים שבין חולים למגדלים, ויזורז הטיפול בביקוש ההולך וגדל לתרופה הצמחית הזולה והזמינה כל כך לסובלים מכאב.

מכבש הלחצים הפוליטי בישראל - בין היעיל לחוקי

הרגולציה של מתן קנאביס לחולים בישראל נוקשה ומחמירה לא פחות - ואולי אף יותר - ככל שגוברים הקולות התומכים בלגליזציה שלו. המלחמה בו עיקשת וקשורה בשיקולים שונים, כולל הכרה רשמית ומדעית בו כתרופה המוכרת על ידי משרד הבריאות, לאחר ניסויים מבוקרים ומפוקחים, כפי שטוענת השרה יעל גרמן. בטור שפרסמה, היא מחלקת את סוגיית הקנאביס לשניים: לגליזציה שלו לשימוש שאינו רפואי, מהלך שאינו קשור למשרד הבריאות ודורש הליך חקיקה בכנסת, והכרה בקנאביס כתרופה מוכרת הנרשמת על ידי רופאים. 

קנאביס רשום בפקודת הסמים המסוכנים ולכן, למרות שהוא מוכר גם על ידי משרד הבריאות כיעיל לטיפול במגוון בעיות רפואיות, אי אפשר לתת מרשמים כל עוד לא יודעים לאיזו מחלה בדיוק הוא מתאים ובאיזה מינון. מרשמים הניתנים היום על ידי רופאים הם במקרים בהם ברור כי קנאביס מועיל בהם, למרות המגבלות החוקיות. התנאים ההכרחיים הם שלא יסכן את בטיחות החולה ושהשימוש יהיה מבוקר ולא לצרכים מסחריים ולחלוקה לאחר. 

גם כאן, טוענים הארגונים המקדמים את הלגליזציה של הקנאביס כי מדובר בשמירה על האינטרס של חברות התרופות וההפצה ולא על טובת המטופל והצרכן, אשר יכול לגדל את הצמח בביתו, בעלות נמוכה מכפי שיידרש לה, כשחברות התרופות ישתלטו גם על שוק הקנאביס ולא רק על האופיואידים.

קנאביס – יעיל ואף מרפא מחלות

המחקרים הרבים העוסקים בקנאביס מוכיחים את יעילותו - הן בשיכוך כאבים ללא גרימת נזק ואף בריפוי מחלות שונות, כולל סוגי סרטן מסוימים. מחקר שנערך במונטריאול ופורסם בנובמבר 2013 על ידי NIH - ארגון הבריאות העולמי האמריקאי, טוען כי קנאביס אף עשוי לרפא מקרים של התמכרות קשה לסמים כמו אמפטמינים וקוקאין. 

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת תומס ג'פרסון ופורסם ביולי 2013 נטען כי קנאביס יכול לסייע בגמילה ממשככי הכאבים המכילים אופיואידים, ובכך לנטרל את הבעיה הקשה ביותר של חולים המשתמשים בהם.

משככי כאבים – תרופות או סמים?

הכאב הבלתי נסבל של חולי סרטן ושל חולים אחרים מחייב תרופות חזקות מאוד, וכאלה הן גם תרופות המכילות חומרים אופיואידים, המורשות בחוק ברחבי העולם. אופיואידים הם חומרים המדכאים את גירוי מערכת העצבים המרכזית, בכך מונעים את קליטת תחושת הכאב ומקלים על החולה. הם יכולים להיות טבעיים ולהיווצר במוח כמו אנדורפינים, בטבע - כמו פרג האופיום, או סינתטיים המיוצרים במעבדה.

הבעיה העיקרית של תרופות אלו היא שבנוסף על ההקלה המיידית והברורה למטופל, הן גם ממכרות מאוד. אנו מכירים את שמותיהן לא רק מעולם הרפואה, אלא גם מתחום הפלילים וההתמכרויות לסמים, משום שמאופיואידים מיוצרים גם הרואין, מתאדון ואופיום, בנוסף לתרופות כמו פנטניל, מורפין (מורפיום), קודאין ואוקסיקודון. 

מחומרים אלו מייצרים את התרופות המוכרות לנו כנרקוטיות (כלומר, ממכרות), למרות שמדובר בחומרים שרק חלקם אינו חוקי ומכאן הבלבול. משום כך, גם הפיקוח החמור על מכירתן והקצבתן לחולים. 

פיקוח-יתר מונע מחולים טיפול

מכיוון שחומרים אלו מצויים ברשימת הסמים הלא חוקיים, הם מעוררים חשד מיידי לשימוש לא רצוי ולסחר בהם גם על ידי חולים מוכריםהנזקקים להם נואשות. גם כאן, בדיוק כמו בסוגיית הקנאביס, התוצאה היא רגולציה ממשלתית נוקשה, פיקוח הדוק על רופאים ורוקחים על ידי הממשלות ברחבי העולם, כדי למנוע סחר בסמים ממקור בטוח, כמו מפעלי התרופות.

כעת מתברר שהרגולציה ההכרחית סובלת מרגולציית יתר, המגבילה קשות את הרופאים במתן תרופות אופיואידיות לחולים. לפי מחקר שערך ד"ר נתן צ'רני מבית החולים שערי צדק למען הגוף העולמי למדיניות יזומה בעניין האופיואידים - GOPI, פיקוח היתר הכבד על מתן תרופות אלה לחולים נושא תוצאות שהן בגדר שערורייה בקנה מידה עולמי ועל הממשלות לקחת בחשבון את ההשלכות שלו על מיליוני חולים, בעיקר במדינות לא מפותחות כמו אפריקה, המזרח הרחוק ודרום אמריקה, בהן נמנעת נגישות לתרופות חיוניות.

במגזין האונקולוגי נכתב על ידי קבוצת החוקרים כי במדינות אלו חיים מיליוני בני אדם תחת פיקוח מחמיר וקיצוני, שנובע אמנם מכוונה טובה למנוע סחר בסמים, אך בפועל מפקיר אותם לכאבי תופת במקרים בהם הם נזקקים לתרופות אלה. המחקר בדק את זמינות 7 התרופות החיוניות ביותר לחולים, ביניהן קודאין, אוקסיקודון, פנטניל, מורפין ומתדון, ונערך באפריקה, אסיה, המזרח התיכון, אמריקה הלטינית והקריביים. 

ד"ר צ'רני קורא לזה מגיפה של פיקוח-יתר, המונע אספקת תרופות החיוניות להקלה על כאבים קשים מהם סובלים חולי סרטן. ד"ר ג'יימס קלירי, מהמרכז לרפואה פלאטיבית במרכז קארבון לסרטן באוניברסיטת ויסקונסין, שהיה שותף בניהול המחקר, טוען כי יש צורך ברפורמה בפיקוח על תרופות אלו בשילוב הדרכה של עובדי מערכת הבריאות במדינות אלו כדי ללמד שימוש אחראי בתרופות אופיואידיות. כך, מקווים הרופאים, שגם בתחום זה ייענו למצוקת החולה יותר מאשר לדימויים הקשים של מתמכרים לסמים שלא למטרה רפואית מובהקת.