טיפול בהפרעות אכילה: מידע על שיטות הטיפול המרכזיות

הדוגמנית הדקיקה על שער המגזין והעובדה שילדות בנות עשר כבר שולטות במגוון סוגי הדיאטות הקיימות בהחלט צריכה להוות מקור לדאגה: אחוז הסובלים והסובלות מהפרעות אכילה עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות, וכ-4% מהסובלים מהפרעות אכילה ימותו עקב סיבוכים רפואיים או התאבדות. גם כאשר הפרעת האכילה אינה מביאה למוות או בעיות רפואיות קשות, היא משפיעה באופן דרמטי על הרווחה הנפשית והיכולת לקיים שגרת חיים מספקת מבחינה תעסוקתית, חברתית ורגשית. בהתאם, טיפול בהפרעות אכילה עוסק בהתמודדות עם בעיות אכילה ועם הקשיים הרגשיים, הסביבתיים והבין אישיים הנלווים להן.

הפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן שם כולל לקבוצת הפרעות המתבטאות בדפוסי אכילה לקויים בצורה משמעותית ובעיסוק אינטנסיבי באוכל ובמשקל. קיימים מספר סוגים מרכזיים של הפרעות אכילה:

• אנורקסיה: הפרעת אכילה המאופיינת בירידה קיצונית במשקל באמצעות הרעבה עצמית, פעילות ספורטיבית, הקאות או שימוש בחומרים (משלשלים וכד'), ובפחד משמעותי מעלייה במשקל.
• בולימיה: הפרעת אכילה המאופיינת בצריכת כמויות מזון גדולות במיוחד המלוות ב'התנהגויות מפצות' כפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, הקאות או שימוש בחומרים.
• אכילה כפייתית: אכילה כפייתית או הפרעת התקפי זלילה היא הפרעת אכילה המאופיינת בבולמוסי אכילה בהן נצרכת כמות מזון גדולה. הבולמוסים מלווים ברגשות אשמה ותחושת חוסר שליטה ואינם מלווים בהתנהגויות מפצות כבבולימיה.
• השמנת יתר: משקל עודף מאובחן כ'השמנת יתר' כאשר משקל האדם חורג ב-20% מטווח המקל הרצוי.

מלבד לארבעת הפרעות האכילה המרכזיות קיימות גם 'הפרעות אכילה לא ספיציפיות' המערבות דפוסי אכילה לקויים או מעורבים אך אינן עונות באופן מלא על הקריטריונים לאבחון הפרעת אכילה מאחד הסוגים המרכזיים. כמו כן קיימות 'הפרעות אכילה של הילדות'- בעיות אכילה בגיל הרך הכוללות סירוב לאכול, העלאת גירה, אכילת חומרים שאינם ראויים לאכילה ועוד.

טיפול בהפרעות אכילה

התפרצותה של הפרעת אכילה מקושרת פעמים רבות ללחץ החברתי-תרבותי להופעה חיצונית מושלמת ולרזון, אך במרבית המקרים עומדים מאחורי הפרעת האכילה גורמים מורכבים הרבה יותר. גורמים אלו נוגעים פעמים רבות להיבטים פסיכולוגיים-אישיותיים כפרפקציוניזם וקושי להתמודד עם המיניות המתפתחת, ולהיבטים משפחתיים כסביבה ביתית חודרנית, ריבוי קונפליקטים במשפחה ועוד. בהתאם לרקע המורכב עליו מתפתחות הפרעות האכילה, נוטה גם הטיפול בהן להיות מורכב ולגעת במכלול האספקטים אשר הביאו להתפרצות הפרעת האכילה. קיימים מספר סוגי טיפול מרכזיים אשר נמצאו יעילים:

• טיפול נפשי פרטני: במסגרת הטיפול הפרטני ניתן לזהות את הגורמים העומדים בבסיס הפרעת האכילה, לזהות מה מבטאים דפוסי האכילה הלקויים ולהמיר אותם בביטוי מילולי של הכאב הנפשי. כמו, כן, הטיפול מאפשר עיבוד של אירועים טראומטיים וקשיים רגשיים אשר הביאו להופעת ההפרעה ולהשתמרותה.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: דפוסים של אכילה כפייתית, בולימיה, השמנת יתר ובעיות אכילה נוספות עשויים להיתרם באופן משמעותי מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול מבוסס על זיהוי דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים המשמרים את הפרעות האכילה, ומקנה מיומנויות לשליטה וניהול נכון יותר של דפוסי האכילה. טיפול זה מהווה בדרך כלל תוספת לפסיכותרפיה מעמיקה יותר. כאשר מדובר בטיפול בהשמנת יתר, דגש רב יושם גם על רכישת הרגלי אכילה בריאים ושילוב פעילות ספורטיבית באורח החיים.
• טיפול משפחתי: מחקרים רבים הצביעו על קיומו של קשר בין בעיות אכילה לדפוסים משפחתיים בעיתיים כחודרנות, תלותיות, קונפליקטים והזנחה. בהתאם, טיפולים משפחתיים המכוונים לשיפור היחסים ודפוסי התקשורת מסייעים גם להחלמה מהפרעת האכילה. גם כאשר לא מדובר במשפחה עם קשיים מסוג זה, ההתמודדות עם הפרעת אכילה מעוררת תחושות קשות של אשמה, כעס וחוסר אונים וטיפול משפחתי מסייע בהתמודדות מורכבת זו.
• טיפול תרופתי: תרופות אנטי דיכאוניות נמצאו יעילות לטיפול בבולימיה ואכילה כפייתית. אין עדויות להשפעת הטיפול התרופתי על סימפטומים של הפרעות אכילה אחרות, אך כאשר אלו מתעוררות על רקע קשיים רגשיים כדיכאון וחרדה- עשוי הטיפול התרופתי לתרום ולהביא לשיפור בדפוסי האכילה באופן עקיף או בטווח הרחוק.
• אשפוז: במקרים בהם מסכנת הפרעת האכילה את חייה או התפתחותה של הלוקה בה עשוי אשפוז להיות האופציה הטיפולית היעילה ביותר ואף ההכרחית. הטיפול במסגרת האשפוז מאפשר לייצב את המצב הבריאותי ולאחר מכן להוות מסגרת תומכת ואינטנסיבית המספקת השגחה מלאה על התפריט התזונתי, ובו זמנית מציעה שירותים טיפוליים מקיפים.

למידע נוסף:  פורום הפרעות אכילה