מעבר לפיצול: מנגנוני הגנה באישיות הגבולית- סיכום מאמרם של Karmer et al

Karmer et al (2012) מצביעים על העניין ההולך וגדל בתפקידם של מנגנוני ההגנה כחלק מחקר פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. הגדרותיה ורעיונותיה של אנה פרויד בנוגע למנגנוני ההגנה זכו לפיתוחים רבים וכעת מעריכים כי יכולתו של המטפל להעריך באילו מנגנוני הגנה משתמש המטופל ברגע נתון משמעותית לבחירת ההתערבות המתאימה והיעילה עבור המטופל.

הפסיכופתולוגיה של האישיות הגבולית מעניינת במיוחד מפרספקטיבת מנגנוני ההגנה. קרנברג, מפרספקטיבה של יחסי אובייקט, המשיג נקודת מבט הרואה את ארגון האישיות הגבולי כקשור במערכת של חמישה מנגנוני הגנה: דה-וולואציה, אומניפוטנציה, אידיאליזציה, הזדהות השלכתית ופיצול אליו נלווית גם הכחשה. הגנות אלו נחקרו הן בהקשר לאישיות הגבולית על פי ה- DSM והן בהקשר לארגון האישיות הגבולי. אחת מההגנות שנחקרו היא הפיצול. אישיות גבולית מאופיינת בהיעדר אינטגרציה בין היבטים רודפניים לאידיאליים של ייצוגי האובייקטים המוקדמים. היעדר אינטגרציה זה של העצמי והאובייקט מקושר לזהות הדיפוזית המאפיינת את האישיות הגבולית.

בדומה למנגנוני הגנה אחרים לפיצול יש גם ערך אדפטיבי, ובפרט עבור הילד החווה התעללות פיסית או מינית. זאת, מאחר והילד תלוי במבוגר בעל היכולות והכוחות ועליו לשמר את הקשר עמו. כך, האדם בעל האישיות הגבולית יכול להיקשר לאחרים משמעותיים בשני אופנים נפרדים לגמרי- טובים או רעים- כחלק משתי מערכות יחסי האובייקט הנפרדות כביכול שיוצר הפיצול.

מנקודת מבט אמפירית-מחקרית, העדויות להבדלים במנגנוני ההגנה של בעלי אישיות גבולית לעומת בעלי הפרעות אישיות אחרות או נבדקים שאינם מאובחנים כבעלי הפרעות אישיות שנויות במחלוקת. בעוד שחלק מהמחקרים לא מצאו הבדלים במנגנוני ההגנה וברמת יעילותם, מחקרים אחרים הצביעו על סגנון הגנתי ספציפי להפרעת האישיות הגבולית, כשימוש בביטול, אקטינג אאוט, פאסיב אגרסיב, השלכה, פנטזיות אוטיסטיות ופיצול.

המחקר בכללותו מצביע על דפוס מנגנוני הגנה ספציפי לאישיות הגבולית, אך מרבית המחקרים בתחום מבוססים על מתודולוגיות של דיווח עצמי. מתודולוגיה זו בעייתית במיוחד בחקר מנגנוני הגנה מאחר ומדובר במנגנון נפשי שפעולתו בלתי מודעת. על רקע זה בחרו החוקרים, Karmer et al (2012) לערוך מחקר המתמקד בזיהוי מנגנוני ההגנה הייחודיים לבעלי אישיות גבולית ונשען על ראיון פסיכודינמי ועל פרוצדורת ציינון מבוקרת של דפוסי ההגנה כפי שעלו מדברי המרואיינים וכפי שנצפו בראיון.

ניתוח סטטיסטי של תוצאות הראיונות בהשוואה לראיונות של נבדקי קבוצת הביקורת הצביע על הבדל משמעותי בדפוסי ההגנה בין נבדקים עם אישיות גבולית לנבדקים ללא הפרעות אישיותיות או נפשיות. הנבדקים בעלי האישיות הגבולית השתמשו יותר מנבדקי קבוצת הביקורת במנגנוני פעולה (אקטינג אאוט, פאסיב-אגרסיב), פיצול, הכחשה, והגנות נרקסיסטיות והיסטריות, ופחות מהם במנגנוני הגנה בשלים ואובססיביים. בשורה התחתונה, התפקוד ההגנתי של בעלי אישיות גבולית היה נמוך משל נבדקים ללא אישיות גבולית.
החוקרים מציעים כי ממצאים אלו תומכים ברעיון של 'ארגונים הגנתיים' אותם ניתן למיין באופן היררכי על פי רמת האדפטיביות שלהם. כמו כן, הם מציעים כי העדות למיעוט השימוש במנגנוני הגנה בשלים מעלה שאלה לגבי תפקידם של מנגנונים אלו בנפשם של בעלי האישיות הגבולית. מנגנוי הגנה בשלים מעידים על רמה גבוהה של מודעות עצמית, יכולת מנטליזציה ומשאבים קוגניטיביים-רגשיים המאפרים יצירת תובנה לגבי העצמי. הגנות אלו נמצאו במחקרים קודמים כהגנות שהשימוש בהן יכול להתרחב באמצעות פסיכותרפיה, ועל כן ממצאי המחקר תומכים באופן עקיף בחשיבותה של פסיכותרפיה לבעלי אישיות גבולית.

ביבליוגרפיה

Kramer Ueli, de Roten Yves, Perry J. Christopher, Despland Jean-Nicolas, Beyond splitting: observer-rated defense mechanisms in borderline personality disorder. Psychoanalytic Psychology 30(1), pp. 3-15, 2013.

לקריאה נוספת

• סקירה- קווים מנחים לטיפול בהפרעות אישיות
• סקירה ספרותית- האם טיפול קצר מועד מתאים לבעלי הפרעת אישיות?
• טיפול מבוסס מנטליזציה לאישיות גבולית: סקירתם של Eizirik & Fonagy
• האם פירושי העברה יעילים לאורך זמן בטיפול בהפרעות אישיות? תוצאות מחקרים של Høglend et al
• טיפול ממוקד העברה בהפרעת אישיות גבולית- סיכום מאמרו של Yeomans‏ ‏ ‏ ‏ ‏