נחירות

התסמין העיקרי לנחירות הוא כמובן הנחירות, אך מטבע הדברים לא תמיד הנוחר מודע להיותו כזה. לעיתים קרובות, בן או בת הזוג יהיו אלו שיציפו את הנושא למודעות ויתלוננו על ההפרעה לשנתם בגלל נחירות קשות בלילה.

למרות שעל פניו מדובר רק במצב לא נעים, מומלץ להתייחס לכך ברצינות ולגשת לייעוץ רפואי על מנת לטפל בשורש הבעיה ולפתור את המצב. 

לעיתים קרובות, נחירות הן תסמין לחסימה נשימתית בשינה (Obstructive Sleep Apnea – OSA). במידה והינך סובל או סובלת מהתסמינים הבאים, מומלץ לפנות לבירור רפואי:

• עייפות במהלך היום.

• קושי להתרכז.

• כאב ראש בשעות הבוקר.

• גרון ופה יבשים או כואבים בעת היקיצה.

• תחושת מחנק בלילה.

• כאבים בחזה בשעות הלילה.

• יתר לחץ דם.

• שינה טרופה.

• OSA מאופיין בנחירות חזקות מאוד שלאחריהן יש דום נשימה. הנחירות החזקות עלולות לגרום לך להתעורר משנתך, על מנת לאותת לגוף שקיימת בעיה בנשימה.

• נחירות בילדים יתבטאו בעיקר בבעיות התנהגותיות ובקושי בהגעה להישגים במסגרות.

קיימים מספר גורמים העשויים להגדיל את הסיכוי לנחירות:

• גורמים ביולוגים כמו גרון צר, בעיות באף ובסינוסים, פוליפים מוגדלים, שפה שסועה ועוד.

• שינה על הגב עשויה לגרום לרפיון הגרון ולחסימת דרכי הנשימה.

• עודף משקל.

• עישון או חשיפה לעישון.

• צריכת אלכוהול.

• שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו ואליום.

• עלייה בגיל מובילה להצרת הגרון ולהפחתת טונוס שרירי הגרון, העלולים לגרום לנחירות.

• דרכי הנשימה בגברים צרות יותר ביחס לנשים באופן טבעי, ולכן שכיחות התופעה גבוהה יותר בגברים. השכיחות בין המינים משתווה לאחר הפסקת המחזור. 

• רבע מהנשים סובלות מנחירות בהריון, הנובעות מהשינויים הפיזיולוגים הרבים הנגרמים בעת ההריון (גודש באף, שינויים הורמונליים, אגירת נוזלים במיתרי הקול, דימום מהאף ועוד).

לאחר תשאול ראשוני, בירור רפואי מקיף וביצוע בדיקה גופנית, ישנם מקרים בהם יישלח המטופל לחלק מהבדיקות הבאות:

• בדיקה במעבדת שינה, על מנת לאבחן או לשלול תסמונת דום נשימה בשינה.

• בדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון, על מנת לאבחן או לשלול בעיה רפואית הגורמת לנחירות.

• ביצוע צילום רנטגן או בדיקת MRI, על מנת לאבחן או לשלול היצרות של דרכי הנשימה.

נחירות עלולות להצביע על דום נשימה בשינה. כיוון שחמצן לא מגיע לרקמות באופן תקין, דום נשימה בשינה גורם להתעוררות – אך ברוב המקרים הסובלים ממצב זה לא זוכרים זאת, ולכן לא מודעים למצבם.

דום נשימה בשינה הוא מצב בריאותי המחייב התערבות רפואית, שכן הוא עלול להוביל ליתר לחץ דם ולמחלת לב איסכמית.

כמו כן, נחירות מעלות את הסיכון למחלות לב ולהיצרות טרשתית של עורק התרדמה, המספק דם לראש ולצוואר. מצבים אלו עלולים לגרום להתקף לב ולשבץ מוחי.

נחירות בתינוקות עלולות להעיד על דום נשימה בשינה. כאמור לא מדובר במצב שמסכן חיים בטווח המיידי, אך בתינוקות הוא עלול להוביל לפגיעה בגדילה ובהתפתחות, ולכן מומלץ להתייחס למצב ולפנות לבירור רפואי.

קיימים מגוון טיפולים שמרניים לנחירות:

• כריות המסייעות בשינה על הצד ומונעות שינה על הגב, הידועה כגורם סיכון לנחירות.

• התקן דנטלי לנחירות והפסקות נשימה הוא מכשיר היושב על השיניים (כמו גשר). ההתקן דוחף את השיניים התחתונים קדימה ובכך מותח את רקמות דרכי הנשימה ומאפשר מעבר אוויר תקין. אמנם מדובר בטיפול בעלי אחוזי הצלחה גבוהים, אך זהו התקן יקר יחסית שאינו מכוסה על ידי ביטוח רפואי רגיל. 

• התקן סיפאפ (CPAP) הוא מסיכת פלסטיק קשיחה, המונחת על אזור האף ומזרימה אוויר בלחץ גבוה. זהו מכשיר נגד נחירות, המשתמש בלחץ האוויר על מנת לדחוף את הרקמות הרכות ומסייע בטיפול בדום נשימה ובהפחתת הנחירות. מדובר בטיפול יעיל מאוד, אך יש לקחת בחשבון כי דרושה הסתגלות למכשיר, דבר שעלול לקחת זמן ולגרום להפסקת הטיפול.

• במידה ומדובר בחסימה באזור האף, קיימים בשוק מספר פתרונות ייעודיים לטיפול בנחירות, כגון תרסיסי אף לטיפול בנחירות ומדבקות להרחבת הנחיריים. 

כמו כן, קיימים טיפולים ניתוחיים לשיפור זרימת האוויר בחלל האף ובדרכי הנשימה העליונות (ניתוח Uvulo-palatopahrynoplasty (UPPP). יש לשקול פתרון ניתוחי רק לאחר כשלון אופציות טיפוליות שמרניות. 

הפחתה ומניעה של נחירות יכולות להיות מושגות בזכות הימנעות מגורמי הסיכון:

• שינה על הצד והימנעות משינה על הגב.

• הימנעות משתיית אלכוהול לפני השינה.

• שמירה על פעילות גופנית ועל משקל גוף תקין.

• הימנעות מעישון. 

• יצירת הגבהה לראש של כ-10 ס"מ מהמיטה באמצעות כריות עשויה לסייע בהפחתת הנחירות.