האם כאבן של נשים נתפס כפחות עז מזה של גברים? מחקר חדש

אחת האמונות השכיחות ביותר בנוגע להבדלים בין גברים לבין נשים היא כי נשים מסוגלות לסבול כאב טוב יותר מגברים. קיימים נימוקים רבים לסברה הרווחת, אחד מהם הוא כמובן התדירות הגבוהה שבה נשים חוות כאב, בשל מצבים כמו תסמונת קדם וסתית והלידות.

מחקרים שונים מצאו כי החוסן הנפשי של נשים בכל הנוגע לכאב גבוה יותר מאשר זה של גברים: כך למשל, מחקר מסוים (1) שבוצע בקנדה מצא כי נשים נוטות לזכור פחות חוויות כאב בעבר ועל כן מגיבות אליהן בעצימות פחותה כאשר חוות אותן שוב. מנגד, גברים נוטים להפגין לחץ וחוסר נוחות כאשר עומדים בפני אותו הכאב שנגרם בעבר  .

למרות שהבדלים אלה מציגים דווקא את המין הנשי כחזק וחסין יותר, להבדלים המגדריים בתפיסת הכאב עלולות להיות השלכות משמעותיות על סוג הטיפול, עצימותו והזמן בו הוא ניתן. 

מחקר חדש  (2) מצא כי ההבדלים המגדריים בתפיסת הכאב קיימים לא רק כאשר אנו בוחנים את התחושות אותן אנחנו חווים, אלא גם כאשר אנו מתבקשים להעריך את רמות הכאב של אחרים ואחרות. מהתוצאות עולה כי כאשר נשים וגברים מבטאים את אותו הכאב, כאבן של נשים נחשב לפחות עוצמתי בשל סטריאוטיפים מגדריים. 

שימוש בנתונים אובייקטיביים למדידת כאב כדי לבחון את ההבדלים המגדריים 

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Pain, מצא כי תגובות הכאב של מטופלים ומטופלות עלולות להיתפס באופן שונה בקרב אחרים, זאת בהתבסס על מגדר. 

המחקר הורכב משני ניסויים: הניסוי הראשון כלל 50 משתתפים שהתבקשו לצפות במספר סרטונים של מטופלים ומטופלות שסובלים מכאבי כתף וביצעו מספר תנועות בכתף הפצועה והתקינה שלהם. החוקרים דלו את קטעי הוידאו מארכיון המכיל סרטונים של מטופלים/ות הסובלים מפגיעות כתף, כל אחת ואחד מהן סבל מדרגה שונה של כאב. 

כדי להבין מה הייתה רמת הכאב של כל מטופל ומטופלת שתועדו בסרטונים, החוקרים השתמשו בתיעוד עצמי של רמות הכאב שבוצע על -ידי המטופלים. זאת ועוד, הם השתמשו גם במערכת לקידוד הבעות הפנים של המטופלים (FACS)- מערכת מקיפה המתבססת על האנטומיה של אזור הפנים ומתארת את כל תנועות הפנים בהן ניתן להבחין. ערכי ה- FACS שימשו כדי לספק מדד אובייקטיבי של עוצמת הכאב.

משתתפי המחקר התבקשו לאחר שצפו בסרטונים להעריך את רמת הכאב של המטופלים בסרטונים בסקאלה של 1-100, כאשר הציון הנמוך ביותר נחשב "ללא כאב כלל" והציון הגבוה ביותר נחשב "לכאב הגרוע ביותר האפשרי".

בניסוי השני, החוקרים ביקשו לבחון את השפעת המגדר על תפיסת הכאב באותו האופן על מספר גדול יותר של נבדקים - 200 משתתפים. 

לאחר הצפייה המשתתפים בניסוי השני מילאו שאלונים העוסקים בתפקיד המגדר בנוגע לציפיות בקשר לכאב. השאלונים מדדו סטריאוטיפים מגדריים הקשורים ברגישות וסיבולת לכאב, כמו גם נכונות לדווח על כאב. המשתתפים ביקשו גם לתת מרשמים פיקטיביים לתרופות או הפניות לטיפול פסיכותרפי לכל מטופל ומטופלת ודיווחו אילו מסוגי הטיפולים יהיה יעיל עבור מטופלים ומטופלות. 

לא רק הבדלים בתפיסת הכאב, אלא גם בטיפול הנדרש 

החוקרים ניתחו את תגובות משתתפי המחקר והשוו אותן לרמת הכאב שדווחה על ידי המטופלים והמטופלות ונתוני עוצמת הכאבים בהתבסס על ניתוח הבעות הפנים. 

היכולת לנתח את תשובותיהם של המשתתפים הצופים, תוך התייחסות לשני מדדים אובייקטיביים, אפשרה לחוקרים לקבל תמונת מצב מדויקת יותר בכל הנוגע להטיה המגדרית. 

ממצאי המחקר עולה כי המשתתפים סברו שמטופלות סובלות פחות מכאבים בהשוואה למטופלים, זאת למרות שהמצולמים והמצולמות עצמם/ן הדגימו ודיווחו על אותה רמת כאב. כאשר התייחסו החוקרים לשאלון הסטריאוטיפים על כאב הקשורים למגדר עליו השיבו הנבדקים בניסוי השני הם הסיקו שככל הנראה ההבדל בתפיסת הכאב המגדרית נעוצה בסטריאוטיפים אלה.

יתרה מכך, פסיכותרפיה נבחרה כחלופה יעילה יותר מאשר טיפול תרופתי במינון גבוה יותר, במטופלות בהשוואה למטופלים. 

הממצא המפתיע ביותר היה כי מין הנבדקים שצפו בסרטונים לא השפיע כלל על הערכת הכאב של המשתתפים/ות בסרטונים. גברים ונשים כאחד פרשו את כאבן של נשים כפחות עז.

הרעיון לחקור את הפערים בתפיסת הכאב בהתבסס על מגדר נגזר ממחקרים קודמים שמצאו כי במקרים רבים נשים זוכות לפחות טיפול מאשר גברים ומחכות זמן רב יותר עד לקבלת הטיפול הנדרש. הבדלים אלה על פי החוקרים עלולים להשפיע על טיב הטיפול בנשים הנזקקות לו.

1.  Loren J. Martin et al. Male-specific conditioned pain hypersensitivity. Current Biology, 2019 DOI: 10.1016/j.cub.2018.11.030

2.  Lanlan Zhang, Elizabeth A. Reynolds Losin, Yoni K. Ashar, Leonie Koban, Tor D. Wager. Gender Biases in Estimation of Others’ Pain. The Journal of Pain, 2021; DOI: 10.1016/j.jpain.2021.03.001