בדיקת טריגליצרידים (Triglycerides (Trig (Triglycerides test)

כולסטרול הוא חומר רך דמוי שעווה שמיוצר בכבד של בעלי חיים. מזונות מן החי כגון חלמוני ביצה, שומן חלב, איברים פנימיים ופירות ים מכילים כולסטרול.

אצל אנשים רבים, רמת כולסטרול מוגברת בדם (היפר-כולסטרולמיה) נגרמת על ידי אכילה מופרזת של מזונות עתירי שומן רווי, כולסטרול וקלוריות. הפחתת צריכתם של מוצרים אלה יכולה להוריד את רמת הכולסטרול. הגבילו עצמכם לצריכה של 300 מיליגרם ביום.

התרופה רואקוטן היא נגזרת סינתטית של ויטמין A. כתופעת לוואי היא אכן עלולה לגרום לעליית רמת שומני הדם, ובעיקר של הטריגליצרידים. מאמר שפורסם בשנת 2001 הראה שמטופלים המפתחים היפרטריגליצרידמיה (טריגליצרידים גבוהים בדם) בעת טיפול ברואקוטן, וכן הוריהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות שומן בעתיד ולפיתוח הסינדרום המטבולי (סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה), כך שהאלמנט החיובי הוא שאפשר בעתיד לעקוב יותר מקרוב על הדברים הללו. להלן פרטי המאמר וקישור לאתר בו הוא נמצא. Rodondi N, Darioli R, Ramelet AA, et al. "High Risk for Hyperlipidemia and the Metabolic Syndrome after an Episode of Hypertriglyceridemia during 13-cis Retinoic Acid Therapy for Acne: A Pharmacogenetic Study." Ann Intern Med 136(8):582-9 (2001 Apr). http://www.annals.org/cgi/content/abstract/136/8/582 ייתכן, אם כן, שיש לך נטייה משפחתית לרמה גבוהה של שומני דם, אך ניתן יהיה לוודא זאת בעתיד לאחר שתפסיקי את השימוש ברואקוטן ותבדקי רת רמת השומנים בצום. לגבי מעקב בדיקות הדם של הטריגליצרידים, נהוג לקחת בדיקות לפני תחילת הטיפול ולאחר 4 שבועות. אם הערכים הם מעל 8MMOL/L (הערכים התקינים הם בין 0 ל-2.3) או שיש עלייה של 5 MMOL/L ביחס לערך הבסיסי, נהוג להפסיק את הטיפול, לחזור על הבדיקה לאחר שבועיים, ולחדש את הטיפול במינון של 50% לעומת זה שניתן בפעם הקודמת. מומלצת גם על דיאטה דלת שומן. בדף הבא תוכלי למצוא את ההנחיות גם לגבי הבדיקות האחרות: http://www.skintherapyletter.com/2004/9.3/1.html

רמת טריגליצרידים רצויה היא פחות מ-150. במקרה שלך הרמה היא מעט גבוהה, 181. במצב כזה אין צורך בטיפול תרופתי, אך מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומנים. רצוי להתייעץ עם דיאטנית לקבל המלצות מתאימות. רמת ה- HDL ("הכולסטרול הטוב") הרצויה היא מעל 40. אצלך הרמה היא 36, כלומר מעט נמוכה. לצערנו, אין דרך תרופתית או אחרת להעלות את רמת ה- HDL. יש עדויות שפעילות גופנית תורמת לעליית רמת ה- HDL. רמת ה- LDL ("הכולסטרול הרע") הרצויה משתנה מאדם לאדם ותלויה במאפיינים שונים, כגון עישון, לחץ דם, סיפור משפחתי של מחלות לב, מחלת לב בעבר וכו'. בכל מקרה, הרמה הרצויה של LDL היא רמה הנמוכה מ-100. אצלך הרמה היא 77, וזו רמה מצוינת. רמת הכולסטרול הכללי שלך, 153, היא תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אין הבדל בין כמות החלבון המומלצת בגיל 18 לבין כמות החלבון שמומלץ לצרוך בגיל 70+ עבור אדם בריא. ההמלצה לאדם בריא היא לצרוך 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם גוף. לדוגמה, על אדם השוקל 70 ק"ג לצרוך 56 גרם חלבון ליום. מאכלים המספקים 6-9 גר' חלבון הם גביע יוגורט או מעדן חלב, ביצה אחת, פרוסת גבינה צהובה, 50 גרם גבינה מלוחה או צפתית, כוס חלב 3%, או 2 פרוסות פסטרמה. מאכלים המספקים כ-30 גר' חלבון הם קופסת גבינה או קוטג', קופסת טונה, 100 גר' עוף, דג או בקר, קופסת סרדינים, 9 כפות קטניות של עדשים, שעועית לבנה, אפונה, או גרגרי חומוס. כושר ספיגת הוויטמינים והמינרלים יורד במהלך השנים, ולכן בגילאים מתקדמים מומלץ ליטול תוסף ויטמינים ומינרלים בהתייעצות עם הרופא המטפל או עם דיאטנית קלינית. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

ויטמין B6 נספג במעי. לאחר ניתוח קיצור קיבה עלולים להיווצר חסרים תזונתיים שונים בשל הצמצום הניכר במגוון המזון ובכמותו. חסר נפוץ לאחר ניתוח כזה הוא בוויטמין B12 אשר לספיגתו במעי נחוץ חלבון בשם intrinsic factor הנוצר בקיבה. כדי למנוע חסרים מומלץ מעקב תזונתי אצל דיאטנית קלינית לצורך התאמת התפריט לצרכים. בנוסף, מומלץ ליטול מולטיוויטמין באופן יומי וקבוע. מידע נוסף נמצא בתשובות אלה: http://www.infomed.co.il/questions/q_071308_14.asp

גלולות למניעת הריון עשויות להשפיע על פרופיל השומנים בכלל, וגם על רמת הכולסטרול. חשוב לדעת מהם ערכי ה- LDL וערכי ה- HDL על מנת להעריך את המצב. עם זאת, בינתיים אין סיבה להילחץ ולהפסיק את הנטילה באופן מיידי. אני ממליצה קודם כל להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, ולחזור על הבדיקה בעוד מספר שבועות. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122707_5.asp

התוצאות בסה"כ תקינות למעט אנמיה קלה (המוגלובין נמוך מ 12). כדאי להשלים את הבדיקות בבדיקות נוספות - פרופיל שומנים מלא - רק אז תוכלי לדעת אם הכולסטרול המעט גבוה, גבוה בגלל כולסטרול טוב או רע, ובדיקה לרמות ברזל ופריטין, על מנת לראות אם יש לך אנמיה לחסר ברזל ותצטרכי תוסף ברזל.

בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp

אם בבדיקות הדם שלך נמצאה רמה גבוהה של כולסטרול, יש לפנות תחילה אל רופא המשפחה, אשר ישקול נחיצותן של תרופות. בנוסף, עליך להקפיד על תזונה המתאימה להורדת רמת הכולסטרול ועל פעילות גופנית קבועה. תוספי תזונה להורדת רמת הכולסטרול בדם אינם מחליפים תרופה אם קיבלת הנחיה על ידי הרופא ליטול תרופה. תוספי התזונה לבעיית כולסטרול כוללים לרוב שני מרכיבים: פיטוסטרולים ואומגה 3. פיטוסטרולים הם תרכובות מצמחים עם מבנה דומה לזה של כולסטרול. פיטוסטרולים מעכבים את הספיגה של הכולסטרול במעי ועל ידי כך מפחיתים את רמת הכולסטרול בדם. לפי המלצות ה- NIH (המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית), הכמות היומית המומלצת היא 2000 עד 3000 מ"ג. חומצת שומן מסוג אומגה 3 מפחיתה את רמת הטריגליצרידים ומשפרת את בריאות הלב. הצריכה היומית המומלצת של אומגה 3 (EPA+DHA) היא בין 1000 ל-3000 מ"ג ביום. מידע נוסף נמצא בתשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_012809_7.asp

הרמה החשובה יותר לאינדיקציה על הסיכון למחלות לב היא של הכולסטרול הרע (LDL) . הרמה שלך אם אין לך גורמי סיכון כלל, למעט גיל מעל 45, היא אכן נורמלית, כל עוד היא קטנה מ 160. כדאי ללכת לרופא למחלות פנימיות או לרופא המשפחה שלך ולבדוק האם יש לך גורמי סיכון נוספים למחלות לב (לדוגמה- אם יש לך לחץ דם גבוה, סוכרת או אם אתה מעשן), כי בהתאם משתנים גם ערכי היעד של כולסטרול LDL. כמו כן מומלץ תמיד, גם כשהכולסטרול תקין ובתחום הנורמה, להרבות בפעילות גופנית ולשמור על תזונה דלת שומן רווי.