אנפילקסיס (Anaphylaxis)

ראשי

תאור

אנפילקסיס הוא הסתמנות קלינית של תגובת רגישות-יתר לגורם זר בדרגת חומרה קשה. אנפילקסיס טיפוסי מתאפיין בהתפתחות פתאומית של תגובה רב-מערכתית בעלת תסמינים מסכני חיים בעקבות חשיפה לגורם זר, שחשיפות קודמות אליו לא גרמו לשום תגובה חריגה.

המונח אנפילקסיס הוטבע לראשונה ב-1902 על ידי החוקרים פורטיאר וריכט. השניים הזריקו מספר פעמים, בהפרשי זמן, ארס לכלבים, בכמות קטנה שאין בה כדי להרוג. באחת הפעמים גרמו החוקרים למותם הפתאומי של הכלבים, שלא כתוצאה מהפעילות הרעלנית של הארס. מאחר שמטרתם הראשונית היתה ליצור פרופילקסיס (ביוונית: פרו - בעד, פילקסיס - הגנה), אצל הכלבים, הרי שלמצב ההפוך של חוסר הגנה ניתן המונח אנפילקסיס (ביוונית: אנא - ללא). למעשה, החוקרים גרמו ליצירת ריגוש אימונולוגי אצל הכלבים עקב ההזרקות הנישנות ובסופו של דבר, הזרקה נוספת גרמה לתגובה הקשה שהסתיימה במוות.

אנפילקסיס טיפוסי מופיע כתגובה קיצונית של הגוף להיקשרות שבין האנטיגן, הגורם הזר, לנוגדן מסוג IgE המצוי על תאי הפיטום והבזופילים. ההיקשרות גורמת לשחרור מיידי של חומרים כימיים שונים מתאים אלה. חומרים אלה, שהעיקרי שבהם הוא היסטמין, גורמים בהמשך להופעת התסמינים הללו, זמן קצר לאחר החשיפה לאנטיגן.

אנפילקסיס, Anaphylaxis


כאשר ההיחשפות לאנטיגן היא דרך מערכת הדם, לדוגמה במתן תרופה בעירוי, האנפילקסיס יכול להופיע תוך  שניות. כאשר מערכת העיכול נחשפת ראשונה לאלרגן, לדוגמה באכילת מזון, האנפילקסיס, עלול להופיע גם אחרי מספר שעות, בשל הזמן הנדרש לספיגת המזון מתוך המעי לדם.

אנפילקסיס טיפוסי המערב נוגדני IgE קיים בתגובות רגישות-יתר למזון (סוגי המזון ששכיח ביותר שמעוררים תגובה כזאת הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ופירות ים), תרופות (פניצילין) ועקיצות דבורים וצרעות. קיימות גם תגובות רגישות-יתר בעלות הסתמנות קלינית דמוית אנפילקסיס ש-IgE אינו מעורב במנגנון היווצרותן.

תגובות אלה, מכונות "אנפילקטואידיות" (דמוי אנפילקסיס). הגורמים השכיחים להן כוללים חומרי ניגוד המוזרקים בצילומי רנטגן, תרופות (אספירין, אופטלגין), תוספי מזון כימיים (סולפיט, מונוסודיום-גלוטמט) ועירויי דם ותוצריו.

ההבדל העיקרי בין שני סוגי התגובות הוא שבאנפילקסיס טיפוסי ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקת דם שיאפשרו זיהוי הגורם לאנפילקסיס, בעוד שבתגובות האנפילקטואידיות, בדיקות אלה, חסרות ערך ולכן לא נעשה בהן שימוש. קיימים גם גורמים נוספים לאנפילקסיס שלא בעקבות חשיפה לחומר זר, אלא לגורם פיזיקלי, כמו קור, חום או מאמץ.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


התסמינים יכולים לכלול אחת או יותר ממערכות הגוף:

בעור - תפרחת, אודם, נפיחות, בצקת, תחושת חום וגרד.
בריריות - נזלת, התעטשויות, גרד בעיניים, חך ואף, אודם בלחמיות, גודש אפי.
בדרכי הנשימה - שיעול, ליחה, קשיי נשימה, צפצופים, צרידות, מחנק.
במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בחילות.
במערכת דרכי המין - כאבי בטן תחתונה.
במערכת כלי הדם - חולשה, סחרחורת, ירידת לחץ-דם, הפרעות קצב בלב, אובדן הכרה.
במערכת העצבים - כאבי ראש, פרכוסים.
תסמינים חמורים באחת המערכות החיוניות עלולים לגרום למוות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון הגורם לתגובת רגישות-היתר ייעשה באמצעות תבחיני העור, או בדיקת דם במקרים בהם הגורם הוא IgE. בתגובות האנפילקטואידיות תקבע האבחנה על ידי תבחין תגר, בו חושפים את האדם לגורם החשוד בצורה איטית והדרגתית, על מנת לראות אם אכן מופיעה תגובת רגישות-היתר.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול התרופתי המיידי באנפילקסיס הוא הזרקת אדרנלין. קיימים מזרקי אדרנלין חד-פעמיים לטיפול עצמי (הזרקה אוטומטית), בהם יצויד כל אדם העלול לפתח תגובה שכזאת. שימוש בהם ייעשה בעקבות חשיפת האדם לגורם האלרגני, אם אכן מתחילים להופיע תסמיני האנפילקסיס.

נשיאת מזרק זה, חשובה מאוד משום שחשיפה לגורמים שונים, עלולה להיות בלתי צפויה ופתאומית, כמו בעקיצת דבורה או אכילת המזון הבעייתי מבלי שהאדם מודע לכך שמרכיב זה קיים בצלחת שלפניו.

בתגובות רגישות-יתר קלות יותר עם תסמינים שאינם מסכני חיים, די יהיה בשלב ראשון בנטילת תרופה אנטי-היסטמינית.

הטיפול העיקרי לטווח ארוך הוא הימנעות מוחלטת מחשיפה לגורם האלרגני לאחר שיזוהה כהלכה. בכל בדיקת רופא חשוב לציין את הגורם האלרגי כדי למנוע חשיפה בטעות לגורם אלרגי דומה, שעל אף שלא גרם בעבר ישירות לאנפילקסיס, עלול לגרום לתגובה דומה בשל הדמיון שבינו לבין הגורם שגרם לתגובה כזאת בעבר. כך לדוגמה, אדם שפיתח אנפילקסיס לפניצילין, סיכוייו לפתח תגובה דומה לתרופות אנטיביוטיות דומות, כמו מוקסיפן, או אוגמנטין - גדולים מאוד.





פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חלבון א 29/09/2020 14:03
  • שלום פרופ ננסי. קודם כל תודה, בעזרתך הצלחתי לקבוע תור לייעוץ. כמו שכתבתי לך אין לי קרוהן. רציתי לדעת על איזה בדיקות דיברת כדי לשלול מחלה אחרת

  • + הוסף תגובה
anti ro חיובי לפני הריון יעל 23/09/2020 09:13
  • שלום, יש לי anti ro חיובי מעל 8 וana ifa 1:160. אין לי שום תסמינים לשום מחלה. אנחנו מעוניינים להיכנס להריון. האם עלי לקחת את התרופה פלקווניל? אני הייתי מעדיפה להימנע מהתרופה הזו משום שאין לי שום תסמין. יש לציין שעברתי הריון בריא ללא שום נטילת תרופה וללא ידיעה על הנוגדנים האלה תודה

  • + הוסף תגובה
טיפול במהלך הריון פרופ' ננסי אגמון-לוין 27/09/2020 10:22
  • יעל שלום, כפי שכבר עניתי בעבר לשאלות דומות - החלטה על טיפול מניעתי - היא כמעט תמיד החלטה משותפת לרופא/ה ולחולה אני בטוחה שלאחר שתקבלי את כל המידע לגבי טיפול מניעתי במהלך הריון בכלל, ועבורך בפרט (בהתאם למצבך, פרופיל הנוגדנים שלם, גילך ועוד ועוד מדדים) - תוכלי לבחור עבורך את התשובה הנכונה. חתימה טובה והחלטות טובות.

  • + הוסף תגובה
חלבון מאור 13/09/2020 15:11
  • שלום פרופ ננסי. ראשית אם אפשר לשאול אם את מקבלת באופן פרטי או אם אפשר להגיע אלייך בתל השומר? אני בן 21, בשנה האחרונה נמצא במעקב עקב חלבון גבוה בדם ו anca pr3 חיובי. ה anca בוצע לפני שנתיים עקב חשד לקרוהן. Mpo שלילי וגם asca. בבדיקות דם כעת חלבון תקין. ב spep כמו בהתחלה רואים אלפא 1 גבוה (3.7), igg מעט גבוה (1610) anca חיובי (1.9). יש לי גם תת פעילות בלוטת התריס ללא נוגדנים. במשך השנה היו פעמים גם שהגלובולין גמא היה גבוה וגם crp. אשמח לשאול - 1 - האם ישנה משמעות אלפא 1 גבוה? 2 - בלי תסמינים, האם יש משמעות ל anca חיובית? האם זה שם אותי בסיכון לחלות בגרנולומטוסיס? יש אנשים אצלם זה מופיע בלי שהם חולים? האם דרוש מעקב? 3 - האם ה crp שלעיתים גבוה יכול להצביע על משהו? ולבסוף האם את חושבת שכדאי לי להגיע לייעוץ? אני בעיקר רוצה לדעת אם יש משמעות לחריגות באלקטרופוזה וב anca. תודה

  • + הוסף תגובה
חלבון, ANCA, קרון ועוד פרופ' ננסי אגמון-לוין 22/09/2020 05:09
  • שלום מאור . שאלת הרבה שאלות , עבור רובן נדרש ייעוץ פרטני (ולא בפורום כולל) ובכל זאת כמה תשובות א. אלקטרופוזה SPEP של חלבוני הדם נועדה ברוב המקרים לאתר חלבונים מסוג הגלובולינים (גאמא) - זה IGG ולא אלפא ולכן הממצא של אלפה במקרה הזה הוא ככל הנראה לא משמעותי. הרמה המעט מוגברת של IGG שכיחה בחולים עם מחלות אוטואימוניות ודורשת בדיקת השלמה (שאני משערת שבוצעה לך ) ונקראת אימונופיסקציה. ב. נוגדן מסוג ANCA - נמצא במספר מחלות, וגם בתגובה לתרופות, ובמקרה שלך בפרט הוא שכיח בחולי קרון ואינו מעיד בהכרח על מחלה אחרת (וסקוליטית כמו גרנולומטוסיס) - ובכל זאת רק על סמך המפורט אני לא יכולה לשלול , אם כי באמצעות מספר בדיקות "פשוטות" אפשר לאשש שאין מחלה אחרת. ג. CRP - הוא מדד דלקת הוא לא אומר איזה דלקת רק שיש דלקת - במילים אחרות גם חולה לופוס או קרון שיש לו דלקת גרון יעלה CRP . אנחנו משתמשים במדד כדי לעקוב אחר דלקות אוטואימוניות - אבל צריך "לפרש" בזהירות את התוצאות. אחרון אחרון חביב , כן אני חושבת שאתה צריך ייעוץ/מעקב מסודר של מומחה למחלות אוטואימוניות - ולו רק בכדי להסתכל על "התמונה כולה". במחלת הקרון מטפלים רופאי הגסטרו - אך גם למחלה זו היבטים מחוץ למערכת העיכול שנכון להעריך אותם. ואולי תקבל אישור ש"הכל בסדר" שנה טובה

  • + הוסף תגובה
חלבון מאור 22/09/2020 15:59
  • תודה פרופ. אין לי קרוהן, המחלה נשללה. בכל מקרה למען האמת לא ביצעו לי אימונופיקציה, אבקש. האם במקרה זה תמליצי על בדיקות נוספות לשלול מחלה וסקוליטית? אני מנסה לקבוע תור לתל השומר. האם ניתן לבקש אלייך?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!