אנפילקסיס (Anaphylaxis)

ראשי

תאור

אנפילקסיס הוא הסתמנות קלינית של תגובת רגישות-יתר לגורם זר בדרגת חומרה קשה. אנפילקסיס טיפוסי מתאפיין בהתפתחות פתאומית של תגובה רב-מערכתית בעלת תסמינים מסכני חיים בעקבות חשיפה לגורם זר, שחשיפות קודמות אליו לא גרמו לשום תגובה חריגה.

המונח אנפילקסיס הוטבע לראשונה ב-1902 על ידי החוקרים פורטיאר וריכט. השניים הזריקו מספר פעמים, בהפרשי זמן, ארס לכלבים, בכמות קטנה שאין בה כדי להרוג. באחת הפעמים גרמו החוקרים למותם הפתאומי של הכלבים, שלא כתוצאה מהפעילות הרעלנית של הארס. מאחר שמטרתם הראשונית היתה ליצור פרופילקסיס (ביוונית: פרו - בעד, פילקסיס - הגנה), אצל הכלבים, הרי שלמצב ההפוך של חוסר הגנה ניתן המונח אנפילקסיס (ביוונית: אנא - ללא). למעשה, החוקרים גרמו ליצירת ריגוש אימונולוגי אצל הכלבים עקב ההזרקות הנישנות ובסופו של דבר, הזרקה נוספת גרמה לתגובה הקשה שהסתיימה במוות.

אנפילקסיס טיפוסי מופיע כתגובה קיצונית של הגוף להיקשרות שבין האנטיגן, הגורם הזר, לנוגדן מסוג IgE המצוי על תאי הפיטום והבזופילים. ההיקשרות גורמת לשחרור מיידי של חומרים כימיים שונים מתאים אלה. חומרים אלה, שהעיקרי שבהם הוא היסטמין, גורמים בהמשך להופעת התסמינים הללו, זמן קצר לאחר החשיפה לאנטיגן.

אנפילקסיס, Anaphylaxis


כאשר ההיחשפות לאנטיגן היא דרך מערכת הדם, לדוגמה במתן תרופה בעירוי, האנפילקסיס יכול להופיע תוך  שניות. כאשר מערכת העיכול נחשפת ראשונה לאלרגן, לדוגמה באכילת מזון, האנפילקסיס, עלול להופיע גם אחרי מספר שעות, בשל הזמן הנדרש לספיגת המזון מתוך המעי לדם.

אנפילקסיס טיפוסי המערב נוגדני IgE קיים בתגובות רגישות-יתר למזון (סוגי המזון ששכיח ביותר שמעוררים תגובה כזאת הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ופירות ים), תרופות (פניצילין) ועקיצות דבורים וצרעות. קיימות גם תגובות רגישות-יתר בעלות הסתמנות קלינית דמוית אנפילקסיס ש-IgE אינו מעורב במנגנון היווצרותן.

תגובות אלה, מכונות "אנפילקטואידיות" (דמוי אנפילקסיס). הגורמים השכיחים להן כוללים חומרי ניגוד המוזרקים בצילומי רנטגן, תרופות (אספירין, אופטלגין), תוספי מזון כימיים (סולפיט, מונוסודיום-גלוטמט) ועירויי דם ותוצריו.

ההבדל העיקרי בין שני סוגי התגובות הוא שבאנפילקסיס טיפוסי ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקת דם שיאפשרו זיהוי הגורם לאנפילקסיס, בעוד שבתגובות האנפילקטואידיות, בדיקות אלה, חסרות ערך ולכן לא נעשה בהן שימוש. קיימים גם גורמים נוספים לאנפילקסיס שלא בעקבות חשיפה לחומר זר, אלא לגורם פיזיקלי, כמו קור, חום או מאמץ.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


התסמינים יכולים לכלול אחת או יותר ממערכות הגוף:

בעור - תפרחת, אודם, נפיחות, בצקת, תחושת חום וגרד.
בריריות - נזלת, התעטשויות, גרד בעיניים, חך ואף, אודם בלחמיות, גודש אפי.
בדרכי הנשימה - שיעול, ליחה, קשיי נשימה, צפצופים, צרידות, מחנק.
במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בחילות.
במערכת דרכי המין - כאבי בטן תחתונה.
במערכת כלי הדם - חולשה, סחרחורת, ירידת לחץ-דם, הפרעות קצב בלב, אובדן הכרה.
במערכת העצבים - כאבי ראש, פרכוסים.
תסמינים חמורים באחת המערכות החיוניות עלולים לגרום למוות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון הגורם לתגובת רגישות-היתר ייעשה באמצעות תבחיני העור, או בדיקת דם במקרים בהם הגורם הוא IgE. בתגובות האנפילקטואידיות תקבע האבחנה על ידי תבחין תגר, בו חושפים את האדם לגורם החשוד בצורה איטית והדרגתית, על מנת לראות אם אכן מופיעה תגובת רגישות-היתר.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול התרופתי המיידי באנפילקסיס הוא הזרקת אדרנלין. קיימים מזרקי אדרנלין חד-פעמיים לטיפול עצמי (הזרקה אוטומטית), בהם יצויד כל אדם העלול לפתח תגובה שכזאת. שימוש בהם ייעשה בעקבות חשיפת האדם לגורם האלרגני, אם אכן מתחילים להופיע תסמיני האנפילקסיס.

נשיאת מזרק זה, חשובה מאוד משום שחשיפה לגורמים שונים, עלולה להיות בלתי צפויה ופתאומית, כמו בעקיצת דבורה או אכילת המזון הבעייתי מבלי שהאדם מודע לכך שמרכיב זה קיים בצלחת שלפניו.

בתגובות רגישות-יתר קלות יותר עם תסמינים שאינם מסכני חיים, די יהיה בשלב ראשון בנטילת תרופה אנטי-היסטמינית.

הטיפול העיקרי לטווח ארוך הוא הימנעות מוחלטת מחשיפה לגורם האלרגני לאחר שיזוהה כהלכה. בכל בדיקת רופא חשוב לציין את הגורם האלרגי כדי למנוע חשיפה בטעות לגורם אלרגי דומה, שעל אף שלא גרם בעבר ישירות לאנפילקסיס, עלול לגרום לתגובה דומה בשל הדמיון שבינו לבין הגורם שגרם לתגובה כזאת בעבר. כך לדוגמה, אדם שפיתח אנפילקסיס לפניצילין, סיכוייו לפתח תגובה דומה לתרופות אנטיביוטיות דומות, כמו מוקסיפן, או אוגמנטין - גדולים מאוד.





פורומים, לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרדינזון אתי 18/11/2019 04:25
  • היי, עברתי ניתוח היפיפוזה לפני שנה וחצי ומאז אני לוקחת פרדינזון לאחרונה הפחתתי ל 2.5 מילגרם ליום. מאז שהפסקתי לקחת את הכדור (בערך שבועיים) יש לי כאבים בכל הגוף . כאבי גב ורגליים . רציתי לדעת אם יש לזה קשר להפסקת הכדור. יש לציין שהכל בהוראת הרופא המטפל. תודה על תשובתכם המהירה.

  • + הוסף תגובה
בירור לימפות מזל 13/11/2019 00:48
  • לפני מס׳ חודשיים נצפו קשרי לימפות באזור הבטן ומפשעה לאחר ביופסיה מפשעתי ומח עצם ב״ה תקנים יש כאבים עצים בעזור האגן ממדי דם קצת חריגים הרופאים יודעים להגיד לי שאני עוברת משהוא שהם לא יודעים לקרוא לו בשמן בבקשה אולי יש לכם רעיון אני מטופלת בתל השומר

  • + הוסף תגובה
בלוטות נפוחות וכואבות בבית שחי נועה 04/11/2019 10:18
  • שלום, יש לי מדד סרולוגי המחשיד ללופוס (DS DNA חיובי בטיטר 1:640, נלקח גם פאנל מלא של כל הנוגדנים האחרים והם שליליים). הנוגדן הזה התחיל להופיע בבדיקות דם לפני 3 שנים (אז היה 1:80) ומאז כל פעם מופיע ועולה. אני אסימפטומטית ולא מטופלת בתרופות, לא מאובחנת בלופוס, רק נמצאת במעקב אצל ראומטולוג כל חצי שנה. מאתמול יש לי 2-3 בלוטות למפה נפוחות וכואבות מתחת לבית שחי ימין. כמו כן יש בימים האחרונים מעין מיחושים ועקצוצים שונים הנעים וקופצים בכל הגוף, במפרקים ובשרירים. הכאב לא חזק ולא קבוע אלא משתנה ולא נמשך יותר מכמה שניות באותו מקום. האם אלו תסמינים שיכולים להחשיד להפתחות מחלה ויש לפנות לראומטולוג בהקדם? בינתיים נקבע תןר לרופא משפחה בעניין הבלוטות הנפוחות. תודה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!