דלג לתוכן

גליומה (Glioma)

2 דקות קריאה

גידול של מערכת העצבים המרכזית שמקורו בתאי הגליה (תאי המשתית של המוח). גליומה, הוא שם כולל לגידולים האסטרוציטיים, האוליגודנדרוגליים והאפנדימליים הנקראים כך על פי תא המקור. קבוצת הגידולים האסטרוציטיים, היא השכיחה, הגדולה והמגוונת ביותר. היא מסווגת לשתי קבוצות עיקריות, האחת כוללת, את הגידולים המפושטים והשנייה, את הגידולים המוגבלים היטב לרקמת המוח התקינה. בקבוצה זו, נמצאת האסטרוציטומה הכיסתית (Polycytic astrocytoma), השכיחה יותר בילדים וצעירים ומאופיינת בצמיחה איטית. בקבוצת הגידולים המפושטים תת-סוגים רבים מבחינת סוג ומראה האסטרוציטים, אבל הסיווג העיקרי, הוא על פי דרגת הממאירות: אסטרוציטומה (Astrocytoma), אסטרוציטומה אנפלסטית (Anaplstic astrocytoma) וגליובלסטומה מולטיפורמית (Glioblastoma multiforme). הגליובלסטומה, הוא גידול ממאיר ביותר והוא הגידול הראשוני השכיח ביותר במוח המבוגר.

הגידולים האוליגודנדרוגליים מסווגים על פי דרגת הממאירות לאוליגודנדרוגליומה (Oligodendroglioma) לאוליגודנדרוגליומה אנפסלטית (Anaplastic oligodendroglioma) כך גם הגידולים האפנדימליים המפושטים, אך בקבוצה זו, נכללים גם גידולים ממוקמים, השכיח בהם האפנדימומה המיקסופפילרית (Myxopapillary ependymoma) בחוט השדרה.

לגידולים הגליאליים המפושטים תכונות אחדות משותפות:

- נטייה להתפזר בצורה נרחבת בין המרכיבים התקינים של הרקמה.

- נטייה להישנות אחרי הטיפול.

- נטייה לעלייה בדרגת הממאירות עם הזמן.

- חוסר יכולת כמעט מוחלטת לשלוח גרורות אל מחוץ למערכת העצבים המרכזית.

מחקרים בחיות הדגימו שלתרכובות המכילות ניטרוזה ייתכן תפקיד מכריע.

התמרת תא עצב הגליה כרוכה בשינויים גנטיים מולקולתיים. כך המוטציה בגן p53 ואיבוד ההטרוזיגוטיות בכרומוזום 17p באסטרוציטומה והגברת הפעילות וביטוי-יתר של הגן EGFR בגליובלסטומה.

איבוד ההטרוזיגוטיות בכרומוזום 1p ו-19q אופייני לגידולים האוליגודנדרוגליים. לשינויים אלו, השלכה טיפולית חשובה, שכן גידולים המראים שינויים אלו רגישים יותר לכימותרפיה.

ד"ר דבורה סנדלר נס

סימפטומים

הופעת הגידול מאופיינת בכאבי ראש, פרכוסים וחסרים נירולוגים ממוקדים התלויים במיקום הגידול. כ-40% מהגליומות מתפתחות על רקע תורשתי, בעיקר במסגרת מחלת עור (נירופיברומטוזיס). מקרים נוספים הם תוצאה של חשיפה לכמות גבוהה של קרינה מייננת, אך ברוב המקרים הסיבה אינה ידועה.
גורמים נוספים הנתונים במחלוקת, הם חשיפה לחומרים במקצועות עבודה מסוימים, זיהומים, תרופות, חבלת ראש, צריכת אלכוהול, עישון וחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים.
רופאים בתחום
ד"ר אבי גדות
ד"ר אבי גדות נוירולוגיה
פרופ' בלה גרוס
פרופ' בלה גרוס נוירולוגיה
ד"ר ברוך אלעד
ד"ר ברוך אלעד נוירולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא גליומה

ממצאים אקראיים בבדיקות הדמיה מוחיות: מתי כדאי לטפל?
ממצאים אקראיים בבדיקות הדמיה מוחיות: מתי כדאי לטפל?
ד"ר אמיר קרשנוביץ' מאת: ד"ר אמיר קרשנוביץ' 28/04/2019

במקרים מסוימים במהלך בדיקת הדמיה מוחית, כמו CT או MRI של המוח, מתגלים ממצאים שונים שדורשים בירור נוסף: לפניכם 5 ממצ... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום פרקינסון והפרעות תנועה

בניהולו של ד"ר סיימון ישראלי-קורן
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו