אי-ספיקה מזנטרית

המעי הדק מקבל אספקת דם ממערכת עורקית ששמה מזנטרית, ומנוקז על ידי המערכת הוורידית המזנטרית. הפרעה באספקת הדם מכונה אי-ספיקה מזנטרית. אי-ספיקה מזנטרית יכולה להיות חדה או ממושכת (כרונית). יש שני מנגנונים עיקריים לאי-ספיקה מזנטרית: בחסימה וללא חסימה. מנגנון החסימה מחולק ל-3 סוגים: חסימת העורק עקב קריש דם, חסימת העורק עקב תהליך מטרש וחסימת הווריד.

כאשר אי-ספיקה מזנטרית אינה תוצאה של חסימה, נוצרת הפרעה באספקת הדם בשל ירידה כללית בלחץ-דם, לדוגמה באלח דם או כתוצאה מאי-ספיקה לב קשה. אי-ספיקה מזנטרית מזיקה לרקמת המעי, ואם אינה מאובחנת בשלב מספיק מוקדם, גורמת לנמק של המעי. כאשר יש נמק של המעי משתחררים לדם חיידקים, חומרי פירוק של תאים ורעלים שונים. תהליכים אלה גורמים לאלח דם, להלם ואף למוות. שיעור התמותה מאירוע מזנטרי גבוהה מ-60%. השיעור נמוך יותר כשאי-הספיקה המזנטרית מישנית לאי-ספיקה ורידית, לעומת המצבים האחרים.

בשלבים המוקדמים התסמין היחיד הוא כאב בטן. בדיקת החולה מפורשת כתקינה למעט רגישות בבטן, וכך גם בדיקות המעבדה והדימות השגרתיות, מפורשות כתקינות. בשלבים מאוחרים מופיעה חמצת בדם. האבחון המדויק נקבע על ידי צילום של כלי הדם (אנגיוגרפיה). האבחון של אי-ספיקה מזנטרית קשה ביותר ועל כן מחייב משנה זהירות וחשד מתמיד.

חולים הלוקים בנמק מעיים הם במצב קשה ביותר ושיעור התמותה בקרב חולים אלו מגיע ל-90% לערך.

ד"ר עירית חרמש

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007