שברים שכיחים בילדים

הטיפול בשברים אצל ילדים שונה מזה במבוגרים. יש כמה תופעות ייחודיות אצל הילדים המשפיעות על הטיפול בשברים: יכולת הגדילה ובניית העצם גדולות, תיקון עצמוני, זיוותים ועיוותים אשר אצל מבוגר היו מחייבים ניתוח. פגיעה בלוחיות הצמיחה הנמצאות משני קצות העצמות יכולה להביא להפרעות קשות בגדילה. על-כן יש לעקוב באמצעות צילומי רנטגן אחר לוחיות הצמיחה בכל שבר שסמוך אליהן.
עצם הבריח (Clavicule): עצם הבריח יכולה להיפגע אצל תינוק בעת הלידה, או בגיל הילדות מנפילה על יד מושטת.
האבחון נקבע על ידי מישוש תפיחות לאורך העצם וממצא בצילום. אין צורך לטפל בפגיעה זו בתינוק (העצם מתחברת בזמן קצר). אצל ילד - הטיפול בעזרת מתלה לשבועיים.
ראש עצם הזרוע (Head of humerus): מנגנון הפגיעה על ידי נפילה ביד מושטת לאחור ומרפק ישר.
בבדיקה יש לשלול פגיעה בעצבים. הטיפול בדרך כלל שמרני בעזרת מתלה. גם זיוות ניכר יתוקן עם הגדילה.
שבר במרפק (Supracondylar): שברים אלה מהווים 60% משברי המרפק אצל ילדים. 97% מהם קורים בנפילה עם מרפק ישר. גיל אופייני 8-5. שכיחות גבוהה יותר בזכרים. מקום השבר הוא מעל המשטח המיפרקי של עצם הזרוע, במרפק. קצות העצמות יכולים לפגוע בכלי דם ובעצבים שעוברים בסמוך אליהם ועל-כן יש לבדוק דופק ועצבים לפני הטיפול.
הטיפול כולל ניסיון לשחזור סגור, אך ברוב מוחלט של המקרים יידרש שחזור סגור בהרדמה כללית עם קיבוע בזיזים (פינים) מיוחדים משני צידי המרפק אשר יישלפו לאחר כשלושה שבועות, עת תתחיל הנעת המרפק.
שבר בקצה צידי של עצם הזרוע הרחיקנית (Lateral condyle): 17% משברי המרפק, בגיל אופייני 6. מנגנון הפגיעה נפילה ביד מושטת כאשר המרפק לחוץ לכיוון פנימי. הטיפול האפשרי הוא רק בניתוח. השבר כולל את השטח המיפרקי של עצם הזרוע, יש צורך בשחזור מדויק של המשטח המיפרקי, וקיבוע בעזרת זיזים (פינים) שיוצאו לאחר כ-4 שבועות.
שברים בקצה פנימי של עצם הזרוע (Medial epicondyl): מהווים 10% משברי המרפק בילדים בגיל 12-9. מנגנון הפגיעה - נפילה ביד מושטת תוך שהמרפק לחוץ לכיוון חיצוני, האפיקונדיל נתלש ממקומו. תיתכן תלישה כזו גם תוך נקיעת המרפק.
טיפול: בתלישה פשוטה הטיפול הוא שמרני על ידי סד גבס לשבועיים. במקרה של היכלאות העצם במיפרק לאחר נקיעה, יש צורך בהוצאתה בניתוח.
שבר ראש הרדיוס (Head of radius): שכיחות 10% משברי המרפק. ראש הרדיוס עלול לזוז ממקומו. הטיפול תלוי במידת התזוזה: עד תזוזה של 30 מעלות, מקובל טיפול שמרני. תזוזה שמעבר לה - יש צורך בשחזור בהרדמה ובקיבוע.
שברים באמה (Forearm): מהווים 45% מכל השברים אצל ילדים. רובם מעל גיל 5. המנגנון בנפילה ביד מושטת תוך סיבוב. האבחון קליני ובאמצעות רנטגן וחייב לכלול מיפרק מעל לשבר ומתחתיו, כדי לזהות פגיעות נוספות. הטיפול בניסיון לשחזור סגור ובקיבוע בגבס. אם העמדה בשחזור אינה מקובלת יש לבצע שחזור פתוח וקיבוע בעזרת זיזים (פינים) שונים וגבס.
שבר ענף ירוק (Greenstick): שבר של עצם האמה (רדיוס) הרחיקנית. בדרך כלל הצד הנלחץ של העצם שבור חלקית, והצד המתוח שלם.
הטיפול בדרך כלל על ידי קיבוע בסד לשלושה שבועות. יש לוודא, כי אין מדובר בזיוות משמעותי של העצם.
שברים בירך (Femoral shaft): קורים כתוצאה מחבלה ישירה (תאונה, נפילה) או כחלק מתסמונת הילד המוכה (Child abuse).
הטיפול עד גיל 5-4 הוא בעזרת גבס שכולל גם את האגן (Spica) לשישה שבועות. מגילאי 6 ומעלה בעזרת זיזים (פינים) תוך-לשדיים, אשר יוצאו כשישה חודשים לאחר מכן.
שברים בעצמות השוק (Tibia/fibula): שכיחים בקרב ילדים בכל הגילים. כ-50% מהם בשליש המרוחק של השוק. בדרך כלל הטיפול הוא שמרני, שחזור סגור וקיבוע הגבס לשישה שבועות.
שברים בקרסול (Ankle): השברים עוברים כאן דרך לוחיות הצמיחה של השוקה והשוקית. השחזור צריך להיות מדויק ובדרך כלל יידרש שחזור פתוח עם קיבוע פנימי. דרוש מעקב הדוק אחרי לוחיות הצמיחה מחשש לפגיעה בהן ולעיוות הגף כתוצאה מכך.

פרופ' דן עטר