ליקויים מלידה בעורקים כליליים

העורקים הכליליים הם שני הענפים הראשונים המסתעפים מאב העורקים, אחד משמאל ואחד מימין. הם מספקים דם לשריר הלב ומאפשרים את פעולתו התקינה. ליקויים (אנומליות) מלידה של עורקים אלה יכולים להתבטא במיקום בלתי שגרתי של מוצא אחד העורקים או שניהם מאב העורקים, בהסתעפות לענפים השונה מהרגיל, ובמקרים נדירים, במוצא של עורק כלילי מעורק הריאה במקום מאב העורקים. על פי רוב, העורק הכלילי הלקוי הוא הביטוי היחיד של מום הלב מלידה, אך לעיתים הוא מהווה חלק ממום לב מורכב יותר.

מרבית הליקויים מלידה של העורקים הכליליים כשלעצמם אינם גורמים לתסמינים, הם מתגלים באקראי בגיל מבוגר, בזמן צנתור של העורקים הכליליים. אצל מטופלים אלו התסמינים שהיוו את עילת הצנתור נובעים מהיצרויות של העורקים הכליליים כתוצאה מטרשת העורקים העלולה לפגוע בכל אחד מהעורקים, כולל העורק הלקוי, אך אינם נובעים מעצם קיומו של הליקוי.

חשיבות קלינית נודעת רק למספר קטן מאוד של מקרים שבהם העורק הכלילי הלקוי הוא הגורם הישיר לתסמינים. דוגמה אחת למצב זה הוא במיקום המוצא של העורק הכלילי השמאלי בצד הימני של אב העורקים, באופן שבמהלכו שמאלה הוא עובר ברווח הצר שבין אב העורקים לעורק הריאה שלפניו. בנסיבות של מאמץ גופני רב, כשהלחץ באב העורקים ובעורק הריאה עולה, העורק הלקוי הדחוק ביניהם עלול להילחץ, ונגרמת הפרעה משמעותית לזרימת הדם ללב העלולה להתבטא בתעוקת בית חזה ולעיתים אף באובדן הכרה ובמוות.

הליקוי הקשה ביותר של העורקים הכליליים הוא כשמוצא העורק הכלילי השמאלי מעורק הריאה במקום מאב העורקים. עורק הריאה אינו יכול לספק את צורכי הלב בגלל הלחץ הנמוך בתוכו, ובגלל הדם העני בחמצן. על פי רוב מסתמנת האנומליה מייד לאחר הלידה וסימניה אי-ספיקה בלב, כלומר, קוצר נשימה והפרעה להתפתחות התינוק. ללא אבחון וניתוח מוקדמים, עלולים להיגרם נזק כבד ללב ומוות כבר בשנת החיים הראשונה. במקרים נדירים, שורדים תינוקות על אף שהמום אינו מאובחן ואינו מטופל בינקות ואף מגיעים לגיל בגרות, כאשר העורק הכלילי הימני גדל מאוד, ומצליח להזרים דם דרך מעקפים טבעיים לעורק השמאלי.

ליקויים הגורמים להסתמנות קלינית ניתנים לתיקון בניתוח. בחלק מהמקרים המנתח יכול "להחזיר" את העורק למקומו הנכון, ובאחרים - יש צורך ביצירת מעקף של העורק האנומלי.