המומחים של Infomed מסבירים:
פטריית שמש היא זיהום בעור שאינו כואב או מדבק. הפטרייה משפיעה על הפיגמנט הרגיל של העור, וכתוצאה מכך נוצרים כתמים בעלי גוון שונה מהעור. כתמים אלו יכולים להיות בהירים או כהים יותר מהעור שמסביב, ולרוב הם מופיעים על החלק האחורי של הגוף והכתפיים[1].
חשיפה לשמש עלולה להפוך פטרית שמש לבולטת יותר. גם לאחר טיפול מוצלח, צבע העור עלול להישאר לא אחיד למשך מספר שבועות או חודשים, והפטרייה עלולה לחזור[1].
פטריית שמש תסמינים
התסמינים מתבטאים בהופעה של כתמי עור כהים או בהירים יותר מצבע העור הרגיל. במקרים מסוימים הכתמים יכולים להיות גם אדומים, חומים או ורודים. הם נוטים להתפתח בהדרגה ויכולים להפוך לכתמים גדולים יותר לאורך זמן[2].
הכתמים בעלי קצוות מוגדרים, הם עלולים להתייבש וליצור קשקשים והם אינם נהיים כהים יותר עם חשיפתם לשמש[3].
לרוב, האזורים המושפעים על ידי פטריית שמש הם הגב, החזה, הזרועות העליונות, הצוואר והבטן[2].
למרות שמדובר במחזה לא נעים ולא אסתטי, ולעיתים הכתמים אף עלולים לגרד, פטרית שמש אינה גורמת לנזק בריאותי[2].
סיבות וגורמי סיכון
מיקרואורגניזמים רבים חיים על העור שלנו, כולל קבוצה של שמרים הנקראים Malassezia. השמרים חיים בנקבוביות שלנו, אך בתנאים מסוימים הם יכולים לשנות את צורתם מעגולה או אובלית לצורה מסועפת. לאחר מכן הם מתחילים לנדוד מתחת לעור ומייצרים חומצה אזלאית - חומר שיכול לשנות את כמות הפיגמנט (צבע) בתאי עור חדשים[4].
השמרים הללו קיימים בקרב כ-90% מהאנשים, ולרוב הם חיים בעור שלנו מבלי לגרום לבעיות. כאמור, לעיתים השמרים הללו עלולים להוביל להיווצרותה של הפטרייה, אך לא ברור בדיוק למה זה קורה אצל אנשים מסוימים ולא אצל אחרים[2].
פטריית שמש משפיעה על אנשים רבים ברחבי העולם, אך אנשים החיים באזורים טרופיים או סאב-טרופיים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. היא נפוצה בעיקר בחודשי הקיץ באקלים ממוזג וסביב גיל ההתבגרות, כאשר בלוטות השמן של העור פעילות יותר[3].
אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה או לקויה נמצאים בסיכון גבוה ללקות בפטרייה, כמו גם אנשים שנוטלים תרופות מסוימות כגון קורטיקוסטרואידים, אנשים שעברו השתלת איברים או אלו הסובלים ממצבים רפואיים כמו סוכרת. גם נשים בהריון רגישות יותר לפטריית שמש[3].
גורמי סיכון נוספים[2]:
- הזעת יתר.
- קרמים, חבישות או בגדים המקשים על העור לנשום.
- תת תזונה.
אבחון ובדיקות
במרבית המקרים, רופא עור יכול לאבחן את הפטרייה רק על-ידי התבוננות בעור הנגוע. במידה וקיימות ספקות, רופא עור או רופאת עור יכולים לאבחן את המחלה באמצעות בדיקות עור פשוטות. בסוג אחד של בדיקה, ניתן לגרד כמה תאי עור רופפים שנראים נגועים. בדגימה זו, שנבדקת במיקרוסקופ, ניתן לבחון נוכחות של תאי שמרים[3].
דרך נוספת לאבחון היא באמצעות מנורת ווד - מכשיר שבו נעשה שימוש באור אולטרה סגול (UV) כדי להאיר את העור. אזורי העור שבהם יש נוכחות של פטרייה ייראו צהובים-ירוקים תחת ה-UV. [3]
סיבוכים אפשריים
ברוב המקרים, שינוי הצבע נעלם בהדרגה לאחר השלמת הטיפול. עם זאת, במקרים מסוימים הפטרייה עלולה לגרום לשינוי צבע העור במשך חודשים ואף שנים[3].
טיפולים ותרופות
בשלב הראשון, ניתן לנסות לטפל בפטריית שמש בתכשירים ללא מרשם רופא/ה. קיימים תכשירי רחצה, סבונים, קרמים ועוד[1].
בעת שימוש בתכשירים, משחות או קרמים, יש לשטוף ולייבש את האזור הנגוע. לאחר מכן יש למרוח שכבה דקה של התכשיר, ברוב המקרים פעם או פעמיים ביום למשך שבועיים לפחות. במידה ומדובר בתכשיר הדורש שטיפה, בדרך כלל יש להמתין 5-10 דקות ורק לאחר מכן לשטוף. אם לא חל שיפור לאחר ארבעה שבועות, יש לפנות לרופא/ה[1]. ייתכן שהרופא/ה ימליץ על תרופת מרשם. חלק מתרופות אלו הן תכשירים מקומיים למריחה על העור, אחרות הן תרופות לבליעה1. תרופות אלו בדרך כלל מכילות חומרים אנטי פטרייתיים שהורגים את השמרים הגורמים לפטרייה, והן נחשבות ליעילות[2].
הגנה על העור מפני השמש וממקורות אחרים המפיצים תאורת UV, גם עשויה לעזור. בדרך כלל, גוון העור מתאזן בסופו של דבר[1].
מניעה
כאמור, פטרית שמש עלולה לחזור לאחר טיפול, במיוחד במהלך הקיץ או במהלך שהייה במקומות חמים ולחים. עם זאת, ניתן להפחית את סבירות הופעתה על ידי שימוש בתכשיר אנטי פטרייתי בתיאום עם רופא/ה לפני חשיפה לחום או לחות. לדוגמה, שימוש בתכשיר פעם ביום במשך כמה ימים לפני היציאה לחופשה יכול לסייע במניעת הישנות של הפטרייה[2].