דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות

דלקת מפרקים שגרונית (דמ"ש) בגיל הילדות היא אחת מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר אצל ילדים. שכיחותה נעה בין 2 ל-20 מקרים ל-100,000 ילדים ונהוג לסווג אותה לשלוש רמות, בהתאם למספר המפרקים הנגועים ועל פי הסימנים הקליניים המתלווים אליהם: המפושטת (10% מהחולים), המקיפה מפרקים רבים (30%), המקיפה מעט מפרקים (60%).

המחלה שייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות, וגורמים תורשתיים וסביבתיים משפיעים על התהוותה. קיים קשר, שהוכח מדעית, בין הידבקות בזיהום נגיפי לבין התפתחות המחלה.

המחלה המפושטת חלה בעיקר אצל ילדים צעירים, ביחס שווה בין בנים לבנות. המחלה מתבטאת בחום זיזי המגיע ל-40 מ"צ. עליית החום מלווה בכאבי מפרקים ושרירים, ובתפרחת אופיינית בעור, בעלת כתמים ורודים הנעלמים עם ירידת החום. בהמשך, למעלה מ-50% מהילדים לוקים במחלת מפרקים כרונית היכולה לפגוע בכל אחד ממפרקי הגוף, ולגרום לילד נכות. מספר מועט של הילדים לוקים בהתקפי חום היכולים להימשך חודשים רבים, ללא כל פגיעה כרונית במפרקים.

המחלה הכוללת מעט מפרקים היא השכיחה והקלה ביותר מבין שלוש הרמות. שכיחה יותר אצל בנות ועלולה להתהוות כבר בגיל שנה. ההגדרה "מעט מפרקים" מתייחסת למעורבות של עד 4 מפרקים. לרוב היא פוגעת במפרק גדול אחד כמו ברך או שורש כף יד. במקרים רבים התלונה העיקרית היא על צליעה, בעיקר בשעות הבוקר, ובבדיקה גופנית צפויה תפיחה ניכרת של המפרק. לעיתים מגלים את התפיחות רק לאחר חבלה, לכן משייכים הורים רבים את סיבת המחלה לנפילה, אם כי לא ידוע על קשר נסיבתי בין השתיים. רוב החולים בסוג זה של דלקת מבריאים לחלוטין.

יש לציין שקיים קשר הדוק בין דלקת במעט מפרקים לבין דלקת העינבייה (Uveitis) (דלקת של החלק הפנימי של קרומי העין) ולכן, כל ילדה שאובחנה כלוקה בסוג זה של דלקת חייבת לעבור בדיקת עיניים אחת ל-4-3 חודשים.

המחלה רבת המפרקים כוללת 5 מפרקים ומעלה. אף היא שכיחה יותר אצל בנות, ומתרחשת על פי רוב בגיל ההתבגרות. במרבית המקרים מעורבים בה באופן סימטרי המפרקים הקטנים של אצבעות הידיים, של הברכיים והקרסוליים, וכן עמוד השדרה הצווארי ומפרקים נוספים. זוהי צורה קשה של המחלה וכ-45% מהילדים הלוקים בה ימשיכו ללקות בתסמיניה גם לאחר גיל ההתבגרות.

פרופ' ריבה בריק

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007