תסמונת הרגל הקופצת

במרבית המקרים לא ידועה הסיבה המדוייקת להופעת תסמונת הרגל הקופצת. מדענים מעריכים שקיים קשר להפרעה ברמות הדופמין במוח, האחראי בין השאר על ויסות פעילות השרירים במוח.

כמו כן ידוע כי קיים קשר גנטי ולכ-50% מהלוקים בה בגיל צעיר יש הורה שסובל ממנה. ישנן השערות לגבי גנים מסויימים שפגיעה בהם קשורה בהופעת התסמונת.

כמו כן ישנה קורלציה למצבים רפואיים נוספים כמו הריון (במיוחד בשליש האחרון שלו) נוירופתיה פריפרית, חוסר ברזל ואי ספיקת כליות. כאשר מצבים אלו חולפים התסמונת עשויה להיעלם.
מבוגרים רבים מתארים שכילדים הם סבלו מכאבי גדילה וזכור להם שהוריהם נהגו לשפשף להם את הרגליים על מנת שירדמו.
כמו כן יכולה היא להיגרם מנטילת תרופות כנגד אי-שקט פסיכו-מוטורי כמו תרופות נירולפטיות שניתנות בפסיכיאטריה, או תרופות אנטי-דיכאוניות.

נקבע על בסיס קליני. רצוי להיבדק על ידי נוירולוג, כדי לבנות את תוכנית הבירור והטיפול. בדיקות מעבדה מסייעות לבירור אם קיימת הפרעה מטבולית בדם או פגיעה עצבית היקפית. כמו כן במעבדת שינה מבוצע בירור לקביעת היקף התופעה.

במקרים בהם ישנו גורם למחלה כמו חוסר ברזל או נוירופתיה פריפרית, טיפול בגורם כמו מתן ברזל במידת הצורך, יכול להקל בצורה משמעותית ואף להעלים את הבעיה.

אם לא מזהים גורם לתסמונת הטיפול מתמקד בשינוי אורח חיים או תרופות ללא מרשם:

- משככי כאבים פשוטים כמו תכשירים המבוססים על איבופרופן או פאראצטמול.
- אמבטיות חמות ועיסוי של הרגליים.
- חימום או קירור מקומי.
- שיטות הרפיה כמו יוגה או מדיטציה מומלצות במיוחד לפני השינה שכן הן מפחיתות מתחים שמגבירים את התסמונת.
- היגיינת שינה: עייפות מחמירה את התסמונת וכך נוצר מעגל קסמים בו העייפות מגבירה את התסמונת והתסמונת גורמת לחוסר יכולת לישון ומגבירה את העייפות. לכן מומלץ לשמור על היגיינת שינה הכוללת שינה בסביבה שקטה , קרירה ונוחה, להקפיד על שעות שינה ויקיצה קבועות ולהקפיד על כמות מספקת של שעות שינה.
- פעילות גופנית סדירה בעצימות בינונית.
- הימנעות מקפאין כולל שוקולד, משקאות המכילים קפאין כמו קפה תה או קולה.
- הפסקה או לפחות הפחתה בכמות האלכוהול והסיגריות.

כאשר צעדים של שינוי אורח חיים אינם עוזרים יש צורך בשימוש בתרופות מרשם. מדובר בתרופות שמיועדות לטיפול במחלות אחרות אולם הניסיון הרפואי מעיד שבחלק מהמקרים הן מסייעות גם לתסמונת זו.

- תרופות לפרקינסון: תרופות אלו משפיעות על רמות הדופמין במוח שאינן תינות בחלק מן המקרים. תרופות אלו משפיעות על המרכזים במוח שאחראים על ויסות פעילות שרירי התנועה בגוף. הן מאושרות לשימוש על ידי הFDA רק במצבים חמורים במידה בינונית עד קשה. חשוב לציין שלמחלה זו אין קשר למחלת פרקינסון והיא לא מהווה גורם סיכון לפרקינסון.

- תרופות למחלת הנפילה (אפילפסיה) תרופות כמו גבאפנטין מסייעות בחלק מהמקרים.

- אופיאטים: משככי כאבים חזקים עם סכנת התמכרות במינונים גבוהים. תרופות אלו משמשות לטיפול בכל רמות החומרה של התסמונת.

- מרפי שרירים ותרופות שינה: תרופות אלה נקראות בנזודיאזפינים משפרות את איכות השינה בלילה על ידי סיוע בהירדמות ושינה עמוקה יותר. אבל, אין להן השפעה על התחושה ברגל שנותרת בעינה. החיסרון המרכזי של תרופות אלו הוא שהן עלולות להוביל לישנוניות במהלך היום.

כאשר מטופלים בתרופות לעתים התרופות יכולות להפסיק להשפיע או לגרום לכך שהסימפטומים מופיעים בשעה מוקדמת יותר במהלך היום. תופעה זו נקרא אוגמנטציה (חיזוק). חשוב ליידע במצבים אלו את הרופא על מנת שישנה את הטיפול התרופתי.