המומחים של Infomed מסבירים:
נהוג לסווג את הדלקות בעריה לדלקות על רקע זיהומי, ולדלקות על רקע לא זיהומי.
דלקות זיהומיות בעריה:
ברוב הזיהומים בעריה מעורב גם הלדן (הנרתיק) ועל כן מכונים "וולווגיניטיס". הגורמים העיקריים הם קנדידיאזיס, וגינוסיס חיידקי וטריכומוניאזיס. בכל המקרים נגרם גרד המלווה באודם, בנפיחות, בהפרשה ובצריבה.
קנדידיאזיס - היא דלקת הנגרמת בעיקר על ידי הפטרייה קנדידה אלביקנס, ומלווה בהפרשה לבנה סמיכה. הטיפול בה הוא בפתילה לדנית או במשחה המכילה תרופת אימידאזול, כגון קלוטרימאזול (טריקאן), פלוקונאזול (טריקאן) או איטרקונאזול (ספורנוקס).
וגינוזיס חיידקי - נגרם על ידי צמיחת-יתר של חיידקים מסוג גרדנרלה עם חיידקים אל-אווירניים (אנאארוביים), ומאופיין על ידי הפרשה בריח דגים. הטיפול על ידי מטרונידאזול בטבליות פומיות (פלג'יל), במשחה בלדן (זידובל) או על ידי קלינדאמיצין (דלצין).
טריכומוניאזיס - נגרם על ידי חד-תא הגורם להפרשה בצבע ירקרק בעלת מרקם קצפי וריח רע. הטיפול בזיהום זה הוא על ידי מטרונידאזול.
פרט למתן התרופה המתאימה לתוך הלדן או בדרך פומית, יש צורך למרוח על העריה משחה מקומית המכילה סטרואידים במינון נמוך, כדי להקל את הגרד והצריבה.
דלקות לא-זיהומיות בעריה ("דרמטוזות"):
הגורמים לדרמטוזות הם: ליכן סקלרוזוס, שגשוג תא אפיתל ודרמטוזות אחרות, כגון: פסוריאזיס, ליכן פלנוס, דרמטוזיס ממגע (קונטקט) ועוד. מביניהן יש לציין את "ליכן סקלרוזוס". מחלה זו פוגעת בנשים מבוגרות מעל גיל 60 ומתבטאת בגרד. מבנה שפתי העריה משתנה: מופיע רובד לבן, הרירית נעשית דקה מאוד ולבסוף השפתיים הקטנות מתנוונות ונעלמות. אבחון המחלה נקבע על ידי רופא נשים בעזרת ביופסיה, והטיפול המומלץ הוא באמצעות משחת קלובטזול (דרמובאט). זו משחה סטרואידית רבת-עוצמה שיש לרדת במינון שלה עם השגת הפוגה.
חשוב לזכור כי דלקת העריה שאינה חולפת גם לאחר הטיפול מצריכה בדיקת מומחה במרפאת קולפוסקופיה, כדי לשלול מצבים כמו הרפס גניטליס, דלקת מבוא העריה (וסטיבוליטיס), או התפתחות של תהליך טרום-ממאיר או ממאיר.
פרופ' יעקב בורנשטיין
דלקות זיהומיות בעריה:
ברוב הזיהומים בעריה מעורב גם הלדן (הנרתיק) ועל כן מכונים "וולווגיניטיס". הגורמים העיקריים הם קנדידיאזיס, וגינוסיס חיידקי וטריכומוניאזיס. בכל המקרים נגרם גרד המלווה באודם, בנפיחות, בהפרשה ובצריבה.
קנדידיאזיס - היא דלקת הנגרמת בעיקר על ידי הפטרייה קנדידה אלביקנס, ומלווה בהפרשה לבנה סמיכה. הטיפול בה הוא בפתילה לדנית או במשחה המכילה תרופת אימידאזול, כגון קלוטרימאזול (טריקאן), פלוקונאזול (טריקאן) או איטרקונאזול (ספורנוקס).
וגינוזיס חיידקי - נגרם על ידי צמיחת-יתר של חיידקים מסוג גרדנרלה עם חיידקים אל-אווירניים (אנאארוביים), ומאופיין על ידי הפרשה בריח דגים. הטיפול על ידי מטרונידאזול בטבליות פומיות (פלג'יל), במשחה בלדן (זידובל) או על ידי קלינדאמיצין (דלצין).
טריכומוניאזיס - נגרם על ידי חד-תא הגורם להפרשה בצבע ירקרק בעלת מרקם קצפי וריח רע. הטיפול בזיהום זה הוא על ידי מטרונידאזול.
פרט למתן התרופה המתאימה לתוך הלדן או בדרך פומית, יש צורך למרוח על העריה משחה מקומית המכילה סטרואידים במינון נמוך, כדי להקל את הגרד והצריבה.
דלקות לא-זיהומיות בעריה ("דרמטוזות"):
הגורמים לדרמטוזות הם: ליכן סקלרוזוס, שגשוג תא אפיתל ודרמטוזות אחרות, כגון: פסוריאזיס, ליכן פלנוס, דרמטוזיס ממגע (קונטקט) ועוד. מביניהן יש לציין את "ליכן סקלרוזוס". מחלה זו פוגעת בנשים מבוגרות מעל גיל 60 ומתבטאת בגרד. מבנה שפתי העריה משתנה: מופיע רובד לבן, הרירית נעשית דקה מאוד ולבסוף השפתיים הקטנות מתנוונות ונעלמות. אבחון המחלה נקבע על ידי רופא נשים בעזרת ביופסיה, והטיפול המומלץ הוא באמצעות משחת קלובטזול (דרמובאט). זו משחה סטרואידית רבת-עוצמה שיש לרדת במינון שלה עם השגת הפוגה.
חשוב לזכור כי דלקת העריה שאינה חולפת גם לאחר הטיפול מצריכה בדיקת מומחה במרפאת קולפוסקופיה, כדי לשלול מצבים כמו הרפס גניטליס, דלקת מבוא העריה (וסטיבוליטיס), או התפתחות של תהליך טרום-ממאיר או ממאיר.
פרופ' יעקב בורנשטיין
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: לפני כשנה אובחנו אצלי תאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בשל וירוס הפפילומה, ואני נמצאת במעקב. האם מצבי מאפשר לי לעבור הסרת שיער בלייזר באזור המפשעה?
-
שאלה: לפני כחודשיים אובחן שיש לי דלקת באגן וברחם - PID. אושפזתי בבית החולים למשך 5 ימי טיפול באנטיביוטיקה. מאז, בכל פעם שאני מקיימת יחסי מין עם בעלי, אני מרגישה כאבים וצריבה חזקה באיבר מיני. אני משתמשת בג'ל מיוחד של פמינה אך הוא לא מועיל. הייתי בבדיקה אצל
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
-
כאב ביוץ
-
פטרייה בנרתיק (קנדידה)
-
צניחת שלפוחית השתן
-
דימום בלתי סדיר מהרחם
-
מומים מלידה של מערכת השתן