צהבת B

הכבד נמצא בעיקר בצד ימין של הבטן, ממש מתחת לצלעות התחתונות. יש לכבד תפקידים רבים, ביניהם עיבוד החומרים המזינים שנספגים דרך המעיים, סילוק של סמים, אלכוהול וחומרים מזיקים אחרים מזרם הדם ויצור מרה – הנוזל הירוק שנמצא בכיס המרה ומסייע בעיכול שומנים. הכבד גם מייצר כולסטרול, חומרים קורשי דם וחלבונים מסוימים אחרים.

לכבד יש יכולת התחדשות מדהימה – הוא יכול להחלים בכוחות עצמו, באמצעות החלפה או תיקון של רקמות פגועות. בנוסף, תאים בריאים תופשים את מקומם של תאים שנפגעו, באופן קבוע, או רק עד שהנזק יתוקן. אך למרות זאת הכבד עלול לחלות במספר מחלות שעלולות לגרום לנזק חמור או בלתי הפיך, כולל דלקת כבד B.

צהבת B חמורה לעומת דלקת כרונית

זיהום בנגיף הפטיטיס B עלול להיות חמור – נמשך פחות מששה חודשים – או כרוני, נמשך ששה חודשים או יותר. במקרים של דלקת חמורה, המערכת החיסונית מצליחה בדרך כלל לסלק את הנגיף מהגוף ולהגיע להחלמה מוחלטת, תוך מספר חודשים.

כאשר המערכת החיסונית אינה מסוגלת להתגבר על הנגיף ולסלק אותו, זיהום מסוג HBV עלול לגרום למוות, או למחלות קשות כמו שחמת כבד וסרטן בכבד.

אצל רב האנשים הלוקים במחלת צהבת  B כמבוגרים מדובר בדלקת חמורה. אולם בקרב תינוקות וילדים הידבקות במחלה מסוכנת הרבה יותר. רב התינוקות שנדבקים בנגיף הפטיטיס B בלידה וחלק גדול מהילדים שנדבקים בו בין גיל שנה לחמש שנים, מפתחים דלקת כרונית. יש מקרים בהם דלקת כרונית אינה מתגלה במשך עשרות שנים, והיא נחשף רק כאשר האדם הלוקה בה סובל ממחלה קשה בכבד.

הפטיטיס B הוא אחד מששה סוגים של נגיף ההפטיטיס המוכרים כיום – הסוגים האחרים הם A,C,D,E ו- G. כל סוג הוא ייחודי, סוגי הנגיף השונים נבדלים זה מזה בחומרתם ובדרך בה הם מועברים מאדם לאדם.

דרכים נפוצות להידבקות במחלה

במדינות מתועשות, הדרכים הנפוצות ביותר להידבקות בנגיף הפטיטיס B הן:

•           קיום יחסי מין.
•           שימוש במחטים משותפות.
•           דקירה על ידי מחט נגועה, שנגרמה בשוגג.
•          העברה מאם לילד.
•          נגיף הפיטיטיס B עלול לפגוע בכל אדם, בלי הבדל גיל, גזע, לאום, מין, או נטייה מינית. אולם הסיכון ללקות במחלה עולה בקרב הקבוצות הבאות:
•          אנשים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם יותר מבן זוג אחד. נמצאים בסיכון הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים וביסקסואלים כאחד.
•           אנשים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם אדם הלוקה בנגיף הפטיטיס B.
•          אנשים הלוקים במחלה המועברת דרך מגע מיני, כגון זיבה או קלאמידיה.
•          אנשים החולקים מחטים, לצורך הזרקת סמים.
•          אנשים שגרים באותו הבית עם אדם הלוקה במחלת צהבת B.
•           אנשים שבמסגרת עיסוקם חשופים לדם של בני אדם.
•          אנשים שקיבלו עירוי דם, או מוצרי דם לפני שנת 1972.
•          אנשים החולים במחלת כליות סופנית ומטופלים בהמודיאליזה.

ילודים שאמהותיהם לוקות בנגיף הפסטיטיס B, נמצאים אף הם בסיכון גבוה. כך גם תינוקות וילדים שהוריהם נולדו באזורים בהם הנגיף הפטיטיס B נפוץ מאד. במדינות מתפתחות רבות, הדרך הנפוצה ביותר להידבקות בוירוס היא העברה מאם לילד או בין ילדים שחיים באותו הבית.

נשים בהיריון חשוב שתבדוקנה, מוקדם ככל האפשר, אם הן נושאות את הנגיף. אנשים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם יותר מבן זוג אחד, חולקים מחטים לצורך הזרקת סמים, או שהו זמן מה במקום בו נגיף ההפטיטיס B נפוץ, חשוב שיבדקו אף הם.

אבחנה על סמך בדיקות

מאחר ואנשים רבים הלוקים במחלת צהבת B אינם חשים בסימנים או בתסמינים, הרופאים מאבחנים את המחלה על סמך בדיקת דם אחת או יותר. בדיקות אלו כוללות:

•          אנטיגן של שטח פני הנגיף הפטיטיס B (HBsAg).
•          נוגדן נגד אנטיגן של שטח פני הנגיף הפטיטיס B (anti-HBs).
•          נוגדן נגד אנטיגן הקשור לליבת הנגיף הפטיטיס B (anti-HBc).

בדיקות נוספות

אצל אנשים שאובחנו כחולים בצהבת B הרופא יבקש לעתים לבדוק את חומרת הזיהום ואת מצבו הבריאותי של הכבד. 

בדיקות אלה כוללות:

•          אנטיגן –E.
•          אנזימי כבד.
•          בדיקת חלבון אלפא עוברי (AFP אלפא פטופרוטאין).
•          בדיקת DNA הפטיטיס B.
•          אלטרסאונד של הכבד או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT).
•          ביופסית כבד.

צהבת B עלולה להוביל בסופו של דבר למחלות כבד קשות, כמו שחמת בכבד וסרטן בכבד. ילדים ותינוקות הלוקים בדלקת כבד מסוג B נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של מחלות אלו כמבוגרים.

בנוסף, צהבת B מעלה את הסיכון לאי ספיקת כבד חמורה – מצב בו כל התפקודים החיוניים של הכבד יוצאים מכלל פעולה. במצבים כאלו יש צורך בהשתלת כבד על מנת להציל את החיים.

אנשים הלוקים צהבת  B רגישים גם לנגיף הפטיטיס נוסף – הפטיטיס D. נגיף זה כונה בעבר בשם נגיף דלתא, הנגיף הפטיטיס D זקוק לנגיף הפטיטיס B כמעטפת חיצונית, על מנת שיוכל לזהם תאים. לוקים בנגיף הפטיטיס D רק חולים שכבר לוקים בנגיף הפטיטיס B.

אנשים שמזריקים סמים ולוקים בדלקת כבד מסוג B הם אלו שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר, אולם ניתן ללקות בדלקת כבד מסוג D גם כאשר מקיימים מגע מיני לא מוגן עם בן זוג הלוקה בדלקת, או כשחיים עם אדם הלוקה בדלקת מסוג הפטיטס D. אנשים שלוקים בדלקת כבד מסוג B וגם בדלקת כבד מסוג D , סביר מאד שיפתחו שחמת בכבד או סרטן כבד.

במקרים בהם ידוע על חשיפה לנגיף הפטיטיס B יש להתייעץ עם הרופא מייד. קבלת זריקת אימונגלובולין הפטיטיס B, תוך 24 שעות מרגע החשיפה לוירוס, עשויה למנוע את התפתחות המחלה. בנוסף, יש צורך לקבל את הזריקה הראשונה מתוך סדרה של שלוש זריקות של חיסון נגד צהבת B.

במקרים של צהבת B קיימים טיפולים מעטים מאד. במקרים מסוימים – במיוחד כשאין סימנים ותסמינים או פגיעה בכבד – הרופא עשוי להמליץ על מעקב במקום על טיפול. במקרים אחרים, הרופא ימליץ על טיפול באמצעות תרופות אנטי ויראליות. יש מקרים בהם הפגיעה בכבד היא חמורה עד כדי כך, שהדרך היחידה לטפל במצב היא לבצע השתלת כבד.

טיפול תרופתי

הרופאים משתמשים בחמש תרופות לטיפול במחלת צהבת B:

•          אינטרפרון.
•          טלביוודין (טיזקה).
•          אנטכביר (ברקלוד).
•          למיבודין (אפיביר – HBV).
•          אדפוביר דיפיווקסיל (הפסרה).

קיימים מספר חיסונים נגד צהבת  B. בדרך כלל מקבלים אותם בסדרה בת שלוש זריקות : בגיל אפס, בגיל חודש ובגיל ששה חודשים, אך יש כאלה שניתן לקבל בקצב מזורז בארבע מנות. חיסון אחר ניתן בשתי מנות בגיל ההתבגרות, בין גיל 11 שנים ל- 15 שנים. חיסונים אלו מקנים הגנה של יותר מ- 90% למבוגרים ולילדים כאחד, בדרך כלל הם מגינים מפני הנגיף הפטיטיס B למשך תקופה של 23 שנים לפחות. לא ניתן לחלות במחלת צהבת  B כתוצאה מהחיסון.

כמעט כל אחד יכול לקבל את החיסון, כולל תינוקות, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. תינוקות מקבלים את החיסון לעתים קרובות בשנה הראשונה לחייהם – על פי רב בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים ובגיל 9 חודשים.

אנשים שאינם לוקים בנגיף הפטיטיס B

הצעדים שלהלן עשויים לסייע במניעת הידבקות בנגיף הפטיטיס B:

•          לרכוש ידע בנושא ולהעביר אותו גם לאחרים.
•          לדעת לגבי כל אחד מבני הזוג איתם מקיימים יחסי מין, האם הוא לוקה בנגיף הפטיטיס B.
•          להשתמש בקונדום עשוי גומי או פוליאורתן בכל מגע מיני.
•          להשתמש במחטים מעוקרות (סטריליות).
•           להתייעץ עם הרופא לפני נסיעה לחו"ל.
•          לנהוג בזהירות עם מוצרי דם במדינות מסוימות.
•          נשים בהיריון – להיבדק.

במקרה של הידבקות בנגיף הפטיטיס B

אנשים שאובחנו כלוקים בנגיף הפטיטיס B יכולים להימנע מלהדביק אחרים, באמצעות נקיטת הצעדים שלהלן:

•          לקיים יחסי מים מוגנים.
•          ליידע את בן הזוג על עובדת היותם נשאי הנגיף הפטיטיס B.
•          לא לחלוק מחטים ומזרקים.
•          לא לתרום דם או איברים.
•          לא לחלוק סכיני גילוח או מברשות שיניים.
•          נשים בהיריון צריכות ליידע את הרופא לגבי העובדה שהן נושאות את הנגיף הפטיטיס B.