נצורים במערכת העיכול (Gastrointestinal fistulae) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

הנצור (Fistula) הוא קשר פתולוגי בין החלל של קטע כלשהו במערכת העיכול לבין החלל של איבר אחר, או אל העולם החיצוני. הנצור יכול להיות מלידה (לדוגמה, בין המעי הדק והטבור אצל התינוק), או מישני לפציעה (כולל ניתוח או טראומה מיילדותית), לדלקת (לדוגמה, מחלה דלקתית כרונית של המעי), לשאת (כגון גידול בריאה או בוושט, הגורם לנצור בין הוושט לבין דרכי הנשימה), או לקרינה.
יש נצורים שאינם מתבטאים בתסמינים כלשהם ואינם גורמים לסבל (לדוגמה, נצור בין שתי לולאות מעי סמוכות), בעוד שנצורים אחרים פוגעים באיכות החיים אם כי אינם מהווים סכנה (לדוגמה, נצורים מפרישי מוגלה או צואה בין החלחולת (הרקטום) לבין הנרתיק או העור סביב פי הטבעת).
לעומתם, יש נצורים הגורמים לתחלואה משמעותית (לדוגמה, זיהומים נישנים בדרכי השתן כתוצאה מנצור בין המעי הגס לשלפוחית השתן, הפרעות במאזן המלחים ובתפקוד מערכת העיכול וכד'), או כאלה המהווים סכנת חיים מיידית (דוגמת נצור בין אב העורקים והתריסריון, העלול לגרום לדימום מסיבי).

פרופ' אהוד שטרנברג

טיפולים ותרופות

בחירת הטיפול מותאמת לגורם לנצור, למיקומו, להרכבו, לנפח ההפרשה ממנו, לנוכחות של גוף זר, של שאת, של זיהום עקשני, של רקמה מוקרנת, או של היצרות/חסימה, שכן כל אלה משפיעים על סיכויי ההצלחה של הטיפול. לנצורים המפרישים פחות מ-200 סמ"ק ליממה יש סיכוי טוב להיסגר באופן עצמוני, או בתגובה לטיפול שמרני (הזנה לתוך הווריד, טיפול באנטיביוטיקה, וכד'). טיפול במחלת מעי דלקתית כרונית יביא בדרך כלל לסגירת נצורים מישניים למחלה זו. נצורים בנפח הפרשה גבוה, או בנוכחות סכנת חיים, זיהום עקשני, גוף זר, שאת, קרינה או היצרות/חסימה מחייבים בדרך כלל ניתוח לשם ריפויים.