וסקוליטיס
Vasculitis
כשזה מגיע לוסקוליטיס לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לוסקוליטיס:

ד"ר עיסאם ראבי
מומחה בכירורגיית כלי דם ובכירורגיה כללית, עם ניסיון עשיר בטיפול בדליות ורידים ונימים - בגישה מדויקת. לשעבר רופא בכיר בבית החולים שיבא - תל השומר

ד"ר ליזה קאלי
מומחית לאבחון וטיפול בדלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות של כלי דם, מומחית באולטרהסואנד של מפרקים, ביצוע הזרקות מקומיות

ייעוץ ראומטולוג בשיחת וידאו
ייעוץ מראומטולוג מומחה תוך ימים ספורים | ייעוץ אונליין מהבית | עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

פרופ' מיכאל אהרנפלד
ריאומטולוג בכיר ועוזר סמנכ"ל, המרכז הרפואי 'שיבא'-תל השומר.

ד"ר ארנון קורן
בעבר סגן מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי רבין, קמפוס בלינסון

ד"ר ניר גבריאל
מנהל יחידת כירורגית כלי דם ואנדווסקולרית, מרכז רפואי קפלן

סאלוס
הבית לרפואה פרטית מתקדמת

ד"ר מאיסם שהאב
רופאה מומחית, בכירה בתחום מחלות כלי הדם במרכז רפואי מאיר

ד"ר ראשד אבו סאלח
מנהל המרכז לרפואה יועצת של קופ"ח כללית בצפת, מנתח בכיר ביחידה לכירורגית כלי דם, בית חולים זיו, צפת

ד"ר זיו פז
מומחה בראומטולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' חנן גוזנר-גור
מנהל בדימוס מחלקה פנימית ב' ומנהל האגף הפנימי - "איכילוב" (2002-2018).

ד"ר מוחמד עומר מחאג'נה
ראומטולוג מומחה לאבחון, טיפול וחוות דעת

ד"ר דוד חן
מומחה בכירורגיית כלי דם מ-1991, מכון כלי דם - תוך 30 דקות בדיקת תולדות המחלות, בדיקה פיזיקלית, דופלר כלי הדם-אבחון והכוונה לטיפול

ד"ר אבנר בר דיין
מומחה לכירורגיה כללית ולכירורגיית כלי דם, ומשמש כרופא בכיר במחלקה לכירורגיית כלי דם בבית החולים שיבא, תל השומר

ד"ר איתמר פלדמן
מנהל מחלקה תת חריפה במרכז רפואי ושיקומי בית בלב

ד"ר יעקב נובוטני

פרופ' יעקב אבלין
מנהל מחלקה פנימית ח', מייסד ומנהל לשעבר של המרפאה לפיברומיאלגיה במסגרת המכון הראומטולוגי בבית חולים איכילוב

ד"ר וליד עובייד
מומחה לכירורגיית כלי דם
כשזה מגיע לוסקוליטיס לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
האיסכמיה היא הגורם העיקרי להסתמנות הקלינית של ואסקוליטיס. היות שכל כלי דם, עורק או וריד, בגודל שונה ובמיקום שונה יכול להיפגע בתהליך הדלקתי, והיות וכל איבר עלול להיפגע בשל כך, התסמונות הקליניות של ואסקוליטיס כוללות מגוון רחב של מחלות, שחלקן בעלות קווים ייחודיים ומאפיינים ברורים המאפשרים להבדיל ביניהן, ואחרות בעלות אפיונים קליני-פתולוגיים חופפים.
הגורם המרכזי והראשוני לוואסקוליטיס הוא היווצרות תצמידים של אנטיגן ונוגדן (מכלולים חיסוניים) השוקעים בדופנות כלי דם והמעוררים תהליך דלקתי שמשתתף בו מרכיב המשלים. תהליך דלקתי זה מאופיין בגיוסם של תאי דלקת כגון ניטרופילים, לימפוציטים ואאוזינופילים. התהליך מביא לשחרורם של אנזימים (כגון קולגנאזה ואלסטאזה) הגורמים נזק לרקמה ונמק מלווה היצרות של כלי הדם ואיסכמיה של האיבר המקבל אספקה באמצעות כלי הדם הנגועים.
סוג האנטיגן והנוגדנים קובעים את אופי הפגיעה וההסתמנות הקלינית של הוואסקוליטיס. כיום, ברוב המצבים לא ניתן לזהות את האנטיגן המחולל. לעומת זאת זוהו בשנים האחרונות שורה של נוגדנים הקשורים להתפתחות הוואסקוליטיס שהם נוגדנים המכוונים כנגד מרכיבי הציטופלסמה של התאים הניטרופילים (ANCA), ובאופן ספציפי כנגד האנזים פרוטאינזה 3 ומיאלו-פר-אוקסידזה (MPO).
ד"ר מנחם רתם
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: נודע לי שהתרופה disothiazide ממשפחת המשתנים יכולה לגרום למחלת עור המלווה בנפיחות ובנקודות אדומות. מהי המחלה ומהן דרכי הטיפול בה?
שאלה: אני בת 54. לקיתי בתסמונת שנקראת Apical Ballooning. אני שבוע אחרי שחרור מבית חולים ועדיין קשה לי לתפקד באופן נורמלי, אפילו הליכה של 100 מטר גורמת לי לעייפות ותחושת כאב בחזה. האם זה נורמלי או שאני חייבת לנוח ולא לתפקד בכלל?
שאלה: אני בן 42. לפני כשלוש שנים חליתי במחלת וגנר, vasculitis. מאז אני עם רמת קראטינין של 1.1 והפרשת חלבון (איסוף 24 שעות) של 0.4-0.3 גרם. לפני כחודש, אחרי מחלת חום של שלושה ימים, רמת הקראטינין עלתה ל-1.4 ורמת החלבון בשתן עלתה ל-0.8 גרם. אני חש בטוב אך חר
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
מחלות קשורות
-
הסתיידות עורקים
-
היצרות
-
מיפרצת הוותין (אב העורקים) הבטני
-
מפרצת באבי העורקים
-
כיבים מזוהמים
מאמרים בנושא וסקוליטיס

מאת: ד"ר ארנון קרני 20/08/2020מחלות נוירו-אימונולוגיות מתפתחות בשל פגיעה של מערכת החיסון במערכת העצבים ומובילות
להתפתחות של תסמינים נוירולוגי... לכתבה המלאה

מאת: מערכת אינפומד 25/11/2018חשיפה לרמות גבוהות של רעש על בסיס קבוע עלולה לפגוע במערכת הקרדיו – וסקולרית, זאת על פי מחקר חדש לכתבה המלאה












