סרטן חצוצרות

החצוצרות הן איבר גלילי, אשר מוצאו בחלק העליון הצידי של גוף הרחם. החצוצרות בנויות משתי רקמות עיקריות: רקמת שריר עדינה חיצונית ורקמת ציפוי פנימית (אפיתל החצוצרה).
ההפריה של תא ביצית בתא זרע מתבצעת בתוך חלל החצוצרה, ועל כן איבר זה עדין ונתון להשפעות הורמוניות. בהמשך גולשת הרקמה העוברית לחלל הרחם דרך מוצא החצוצרה המקושר לחלל הרחם.
ממאירות החצוצרות מקורה בדרך כלל בתאי הציפוי הפנימיים של החצוצרה. ממאירות ברקמת השריר שבחצוצרה נדירה ומכונה סרקומה של החצוצרה.
מבחינה מיקרוסקופית, ממאירות החצוצרות (סרטן החצוצרות) דומה מאוד לממאירות השחלות. כך גם מבחינה קלינית, ממאירות החצוצרות מתפתחת בדומה לממאירויות בשחלה, באשר להתפשטות ולשליחת גרורות לאיברים סמוכים. לאור זאת, פעמים רבות קשה לזהות אם מקור המחלה הוא בגידול ראשוני של החצוצרה, או במעורבות החצוצרה מישנית לממאירות בשחלה.
ממאירות חצוצרות היא ממאירות נדירה המהווה כ-0.3% בלבד מכלל הממאירויות של מערכת המין הנקבית. היא שכיחה בעיקר בעשור החמישי והשישי לחיי האישה, ולא נמצאו גורמי סיכון מובהקים הקשורים בה, למעט שכיחות מוגברת של נשאות לגנים BRCA1 ו-BRCA2.
שלבי המחלה מוגדרים בדומה לשלבים של סרטן השחלות, על פי התפשטות המחלה: בשלב I - המחלה הממוקמת בחצוצרות בלבד; בשלב II - המחלה מתמקדת באגן; בשלב III - מתפתחת מעורבות של גרורות בחלל הצפק (הפריטונאום) ובשלב IV - מזוהות גרורות באיברים רחוקים מהאגן.
שלבים אלו משקפים את חומרת המחלה ו"מכתיבים" את הפרוגנוזה של החולה.
הפרוגנוזה תלויה באופן ישיר במידת התפשטותו של הגידול בעת האבחון: אם המחלה ממוקמת בחצוצרה בלבד (שלב I), סיכויי ההישרדות בחיים לחמש שנים הם כ-85%, בשלב II כאשר המחלה נמצאת מחוץ לחצוצרה, אך עדיין באגן הקטן, סיכויי ההישרדות בחיים הם כ-55% לחמש שנים. כאשר המחלה ממוקמת מחוץ לאגן (שלב III), מקובל להעריך את סיכויי ההישרדות בחיים לחמש שנים ב-35% לערך.
לאור נתונים אלו המעידים כי הגורם הפרוגנוסטי המשמעותי ביותר בסרטן החצוצרות הוא דרגת התפשטות המחלה, מושקעים מאמצים מוגברים לגילוי מוקדם של מחלה זו, אך טרם נמצאה שיטה רגישה ואמינה לכך.

ד"ר עפר לביא