זיהום באגן

הידבקויות באגן או בחצוצרות נובעות מזיהום או דלקת באגן (לא בנרתיק) או בחצוצרה, הנקראת בשם הכללי Pelvic Inflammatory Disease (PID). הזיהום עלול להיות תוצאה של הידבקות ממחלה המועברת ביחסי מין, כמו זיבה או כלמידיה. חיידקים אלה מגיעים לחצוצרות ולאגן, דרך הנרתיק או הרחם, גורמים לדלקת, ובגלל רגישותם הגדולה של איברי האגן נותרת רקמה צלקתית. סיבות נוספות לזיהום באגן הן: זיהום אחרי הפלות, במיוחד אלו המלוות בחום, החדרת התקן תוך-רחמי שמעלה את שכיחות דלקות האגן למיניהן, ניתוחים באגן בגלל ציסטות בשחלות, הריון מחוץ לרחם או ניתוחי שרירנים. תוספתן נמקי וקרוע, המלוּוה בדלקת באגן, גורם לעיתים קרובות לנזק אנטומי בחצוצרה וסביב השחלות.
הידבקויות באגן וסביב החצוצרות הנוצרות כתוצאה מזיהום באגן, עשויות להיות דקות ושקופות, או עבות וגסות. לעיתים הן מעוותות את מבנה האיברים באגן, גורמות להרחקת קצה החצוצרה מהשחלה, ומונעות על ידי כך את מעבר הביצית מהשחלה לחצוצרה, כלומר לעקרות. לעיתים האנטומיה כמעט אינה נפגמת, ולמרות ההידבקויות בחלק מהמקרים מצליחה הביצית להגיע לחצוצרה.
גם כאשר החסימה בחלל החצוצרות אינה מוחלטת, עשויה האישה להרות בצורה עצמונית ללא כל טיפול, בין הטיפולים או אף אחריהם, אולם הסיכון להריון חוץ-רחמי עולה במקרה כזה. הידבקויות מאובחנות בצורה עקיפה על ידי צילום רחם, או באופן ודאי על ידי לפרוסקופיה שבה מוחדר לבטן (בהרדמה כללית) מכשיר דק, המחובר למסך טלוויזיה.
זיהום באגן (Pelvic inflammatory disease) הוא אחד מהגורמים השכיחים ביותר לאשפוזים בקרב נשים. חוקרים רבים מאמינים שזיהומים מסוג זה מועברים דרך מחלות מין (STDs) המועברות עם המגע המיני.
זיהומים באגן מתפתחים לרוב בשני שלבים. דבר ראשון האורגניזם המזהם חודר ומדביק את צוואר הרחם, ואז ב-10% מן הנשים החיידק עולה במעלה צוואר הרחם אל תוך הרחם, החצוצרות או השחלות. זיהום באגן מהסוג הפחות נפוץ הוא במקרה של הדבקה על ידי חיידק דרך תעלת הלידה בזמן הלידה עצמה, בזמן החדרת התקן תוך רחמי או הפלה. כל הפרוצדורות הנ"ל עלולות לגרום לזיהום באגן, במיוחד אם האישה מאובחנת כחולה במחלת מין.