הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות

מרגע לידתו צובר התינוק כישורים ומיומנויות בקצב מרשים ביותר. בשנתיים הראשונות לחיינו אנו לומדים ללכת, לדבר וליצור קשרים חברתיים. ילדים בעלי הפרעה דיסאינטגרטיבית, מתחילים את חייהם כמו כולם, אך במקום שכישוריהם ילכו ויתרבו עם הזמן, מתרחשת התדרדרות תפקודית בלתי מוסברת.

תסמינים קליניים

הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות הינה אחת מהפרעות ההתפתחות הנרחבות. ילדים הסובלים מהפרעה זו מאבדים מהכישורים שרכשו עד לאותו שלב בו מתפתחת ההפרעה, כמעט בכל תחום: שפה, מוטוריקה, יכולת משחק, שליטה בצרכים ומיומנויות חברתיות. הפרעה זו דומה לאוטיזם ואף קיים וויכוח בין החוקרים בתחום על ההבחנה בין השתיים.

שכיחות ההפרעה

ההפרעה מתפתחת בגילאי 2-10 שנים. הידע על ההפרעה מוגבל ונראה שהיא נדירה, גם מכיוון שקשה לאבחן אותה. לאחרונה נמצא שההפרעה נפוצה יותר בקרב בנים.

אבחנה ע"פ ה-DSM

האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• התפתחות נורמלית של התינוק לפני ואחרי הלידה.
• התפתחות פסיכומוטורית תקינה במהלך חמישה חודשים לאחר הלידה.
• הקף ראש נורמלי בלידה.
• אבדן של שתיים מהמיומנויות שנרכשו על ידי הילד:

o מיומנויות חברתיות שנרכשו עד אותו שלב.
o ביטוי או הפקת שפה.
o שליטה בצרכים.
o מיומנויות מטוריות.
o יכולת לשחק.

• קיימת התנהגות יוצאת דופן בשניים מהתחומים הבאים:

o אינטראקציה חברתית
o תקשורת
o דפוסים התנהגותיים שחוזרים על עצמם

גורמים להפרעה

הגורמים להפרעה זו טרם נמצאו. יש שמקשרים את ההפרעה למחלה בילדות או להתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית, אך אין לכך הוכחות במחקר המועט שנעשה עד כה בתחום.

טיפול

בדומה להפרעות התפתחותיות רחבות היקף נוספות, אבחון מוקדם של ההפרעה משמעותי ויכול לייעל את הטיפול הקיים. יש לערוך טיפול מקיף, אינטנסיבי ויומיומי, וכן להתמקד בשיפור מיומנויות שונות כגון מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות. כמו כן, הטיפול מתמקד בהנחיית ההורים ומכוון לפיתוח יכולות אשר יאפשרו את שילוב הילד במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. באופן כללי דומה הטיפול בהפרעה דיסאינטגרטיבית בילדות לטיפול באוטיזם. בנוסף, טיפול תרופתי בתרופות לאפילפסיה עוזר למניעת התקפי האפיליפסיה הנלווים לעיתים להפרעה.