קסילומטזולין

תשובה: למיקטל היא תרופה המשמשת לטיפול בבעיות נוירולוגיות כגון אפילפסיה, וכן כמייצב מצב רוח. תוכלי לקבל מידע כללי על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד. המינון היעיל של התרופה כמייצב מצב רוח נע בין 150 ועד 450 מ"ג ליום, והמינון המדויק הוא אינדיבידואלי לכל מטופל ונקבע על פי מצבו הקליני. לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שונות, בעיקר בתחום הנוירולוגי, למשל כאב ראש, טשטוש ראייה וישנוניות; וכן בתחום מערכת העיכול: כאבי בטן, הפרעה בתפקוד הכבד; ובמערכת הדם: ירידה ברמה של אחד מסוגי תאי הדם. לתרופה למיקטל יש תופעת לוואי משמעותית במיוחד העלולה להיות מסוכנת - פריחה עורית שעלולה להתקדם למצב דמוי כווייה מפושטת. תופעה זו נדירה מאוד, וניתן למנוע את הופעתה על ידי עלייה מאד מאד הדרגתית ואיטית במינון התרופה בהתחלת הטיפול. להערכתי, חלק מהתופעות שתיארת נובעות מההחלפה התרופתית עצמה, הירידה במינון הליתיום ותוספת הפרפנן, כל אלה יחד מאלצים את מערכות הגוף להגיע לאיזון מחודש, לא רק מבחינת האיזון הנפשי, אלא גם מבחינת השפעת החומרים של התרופות על מערכת העיכול ועוד. כדאי להמתין, כל עוד תופעות הלוואי נסבלות, עד לסיום ההחלפה התרופתית, לעיתים קרובות תופעות לוואי שקיימות בשבועות הראשונים נעלמות בהמשך ומפסיקות להפריע לאחר כחודש וחצי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: תופעות הלוואי נדירות כאשר משתמשים בקסילומטזולין (אוטריוין) לתקופות קצרות במינון המומלץ. עם זאת, בשימוש ממושך, התרופה עשויה לגרום לאיבוד חוש הריח, לנזלת אטרופית עם יובש ניכר ולבעיות קשות ברירית האף. לא מומלץ להשתמש באוטריוין לתקופה העולה על שבעה ימים. במקום אוטריוין ניתן להשתמש בספריי סטרואידלי (שמכיל סטרואידים). ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: ישנן בדיקות הדמיה שיכולות להראות מחיצה ברחם. בשל ההיסטוריה ההריונית שלך, אני מאמינה שעברת כבר את רוב הבדיקות. אם המחיצה היא הבעיה, ברוב המקרים ניתן להסיר אותה ולהמשיך בנסיונות הכניסה להריון. מידע יותר מפורט על המשך הבירור הנחוץ במקרה שלך כדאי שתקבלי מהרופא המטפל, אשר מכיר את ההיסטוריה שלך ואת תוצאות הבדיקות שעשית עד כה. בברכה ובהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: מרגע ההיווצרות ועד לתום השנתיים הראשונות לחיים מוח התינוק גדל במהירות. המוח מכפיל את נפחו בחצי שנה הראשונה לחיים, ואז גדל בהדרגה עד שמגיע לגודל של מבוגר. על מנת לאפשר צמיחה זו, הגולגולת חייבת להיות גמישה ולצמוח יחד איתו. מסיבה זו הגולגולת אינה בנויה מעצם אחת, אלא מורכבת מעצמות שטוחות המחוברות זו לזו ע"י תפרים. אצל תינוקות התפרים פתוחים, ובנקודות ההצטלבות בין העצמות נוצרים רווחים בצורת נקודות רכות בשם מרפסים. עד לגיל שנתיים חלה התגרמות מלאה של אותם אזורים רכים והם נהפכים לעצם. המוח הוא שקובע את גודל הראש. כאשר כל התפרים פתוחים עד לגיל שנה וחצי לערך, והמוח גדל, התפתחות הגולגולת תהיה תקינה. קרניוסינוסטוזיס (craniosynotosis), הוא מצב בו קיימת סגירה מוקדמת של תפר אחד או יותר בגולגולת התינוק. זה גורם לצורת ראש לא תקינה ואסימטרית, ובמקרים מסוימים להפרעה בארובות העיניים ובלט עין, ולהפרעה במבנה הפנים. הסיבוכים של המחלה מעבר לאלמנט הקוסמטי הם לחץ תוך- גולגולתי מוגבר שלוחץ על המוח ועשוי לגרום לפגיעה בו שביטוייה הן בעיות קוגניטיביות, בלט עין שיכול לגרום לקושי בעצימת העין ונזק לקרניות עם ירידה בראיה, לחץ על עצבי הראיה שעשוי לפגוע אף הוא בראיה, תיתכן פזילה והפרעה בתנועות העיניים, ותיתכן הפרעה בשמיעה. כתוצאה מהיצרות מעברי האף ומיקום לא תקין של החיך, ייתבנו במקרים מסוימים הפרעות בדיבור, במנשך ובנשימה. הגורם למחלה אינו ידוע, וכפי הנראה אינו תורשתי. הסיכוי שבמשפחה בה נולד ילד עם קרניוסינוסטוזיס יוולד ילד נוסף עם אותה בעיה, נמוך מאוד. במקרים מסוימים המחלה היא חלק מתסמונת גנטית, אולם לרוב לא כן הדבר. ישנם כמה סוגים של קרניוסינוסטוזיס, על פי סוג התפר שנסגר מוקדם ומיקומו. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוח ראש, בחודשים הראשונים לחיים. המעקב והטיפול נעשים ע"י צוות רפואי קליני רחב היקף הכולל נוירוכירורג ילדים, רופא עיניים, רופא שיניים, קלינאי תקשורת, רופא אף אוזן גרון ועוד. לקריאה נוספת: http://cpmcnet.columbia.edu/dept/nsg/PNS/Craniofacial.html#