חומצה זולדרונית

תזונה

חשוב לשתות הרבה בזמן הטיפול.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין לקבל טיפול זה בהריון.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כליה
• מחלה דנטלית
• התייבשות
• רמות סידן נמוכות
• תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
• הנקה
• הריון
• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• מחלת כליה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תדירות הופעת תופעות הלוואי וכן דרגת החומרה משתנות בהתאם לאופי הטיפול ולמטרה לשמה ניתנת התרופה.
תופעות לוואי הקשורות לעירוי הראשון שכיחות מאוד, ופחות שכיחות לאחר העירויים העוקבים.

תופעות הלוואי הנפוצות של חומצה זולדרונית הן ליקוי חמור בתפקוד הכליות- בדרך כלל יקבע על ידי בדיקות דם, רמה נמוכה של סידן בדם, רמת זרחן נמוכה בדם, תסמינים דמויי שפעת, כגון: עייפות וחולשה, חום, כאבים בעצמות, בחילה או הקאה, כאבים בפרקים ובשרירים, חוסר תיאבון. שכיחה גם אדמומית בעין. אנמיה. רוב התסמינים הם בדרך כלל קלים, מופיעים בעיקר בטיפול הראשון או השני, וחולפים לאחר מספר ימים. 
תופעת לוואי שכיחה היא תגובה מערכתית הקשורה לעירוי כמו חום, צמרמורות, צפצופים, גרד, הסמקה, פריחה, סחרחורת, תחושת סחרור. הסיכוי לחוות תופעות לוואי אלו יורד עם המנות העוקבות.

תופעות לוואי נדירות: רמות זרחן נמוכות בדם (נדיר בטיפול באוסטאופורוזיס, שכיח בהתוויות אחרות), פריחה, דלקת של הלחמית, פגיעה בכליות, אנמיה (לא שכיח בטיפול באוסטאופורוזיס). מקרים נדירים של נמק ברקמת עצם הלסת (osteonecrosis) דווחו אצל חולי סרטן שטופלו בביספוספונאטים בהזרקה. גורמי סיכון נוספים הם: טיפול כימותראפי, טיפול בקורטיקוסטרואידים, היגיינה דנטלית לקויה או ניתוח דנטלי כגון עקירה. במקרים אלו חשוב לעבור בדיקה דנטלית לפני תחילת הטיפול בחומצה זולדרונית, ולשמור על הגיינה דנטלית תקינה. לפני טיפול דנטלי יש לדווח לרופא השיניים על השימוש בתרופה, ולהימנע מטיפול דנטלי חודרני.
בשכיחות שאינה ידועה תיתכן דלקת כליות- סימנים אפשריים יכולים לכלול ירידה בנפח השתן, דם בשתן, בחילות והרגשה כללית לא טובה.
 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידים: תרופות ממשפחה זו הנלקחות דרך הפה או הוריד, בשילוב עם חומצה זולדרונית, עלולות להגביר את הסיכון לירידה משמעותית ברמת הסידן בגוף (היפוקלצמיה) ולפגיעה בתפקוד הכליות. יש להשתמש בזהירות תוך ניטור קפדני של תפקוד הכליות, רמות סידן ומגנזיום, לפני ואחרי הטיפול. יש לתת תשומת לב מיוחדת לתסמנים של היפוקלצמיה, כגון: נמלול סביב הפה, התכווצות שרירים, פרכוסים, עצבנות יתר, קצב לב לא תקין. 
משתני לולאה, כגון: פורוסמיד: סיכון לירידה משמעותית ברמת הסידן בגוף (היפוקלצמיה). יש להשתמש בזהירות, תוך ניטור קפדני של תפקוד הכליות.
אין להשתמש בתרופה נוספת המכילה חומצה זולדרונית ומשמשת לטיפול במחלה אחרת, או כל ביספוספונאט אחר, כיוון שההשפעות המשולבות של תרופות אלה אינן ידועות .
 

השפעת שימוש ממושך

ניטור: נדרש ניטור תפקודי כליות, רמת סידן, אשלגן ומגנזיום במהלך הטיפול.